תמונה: Fotolia
מה היה קורה לו היינו יכולים להפוך לאלברט איינשטיין או לערוך שיחה עם זיגמונד פרויד לכמה רגעים? מתברר שדי הרבה.
פרופ' מל סלטר וצוות של חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה הובילו בשנים האחרונות ניסוי במציאות מדומה שמטרתו לייצר מרחב שבו אדם יכול לשפר את עצמו. נקודת המוצא שלהם הייתה ניסויים אחרים במציאות מדומה שהראו כי משתתפים הרואים וחווים את עצמם בגוף וירטואלי, מזדהים עם הגוף הווירטואלי שלהם ומגיבים באופן פיזי כשתולשים להם זרוע, למשל (Slater, Spanlang, Sanchez, Vives and Blanke, 2010).
האם בילוי במרחב וירטואלי בתוך גוף של דמויות אחרות, יכול באמת לסייע לנו להתחבר יותר אל עצמנו? ספק גדול
מחקרים קודמים גם גילו שכשאנשים רואים את עצמם במרחב הווירטואלי בגוף של ילדים, או רואים את גופם בצבע שחור (שהוא לא צבע העור הטבעי שלהם), הם משנים את התנהגותם החברתית. בניסוי שנערך ב-2015 בהובלת פרופ' סלטר, נבדק מה קורה כאשר הדמות הווירטואלית שלנו (הנראית בדיוק כמונו) משוחחת ומנסה לפתור בעיות עם כפיל שלה. במקרה הזה, הכפיל היה בדמותו של זיגמונד פרויד (Osimo,Pizarro, Spanlang and Slater, 2015). הניסוי מצא שאנשים הגיעו לתובנות פסיכולוגיות עמוקות יותר כשניהלו שיחה עם פרויד, כאשר למעשה העצות שנתנו לעצמם התבססו על הדיבור הפנימי שלהם עצמם.
תמונה: Pixabay
בניסוי שערך סלטר השנה, הוא ניסה לבחון האם היכולות הקוגניטיביות שלנו יכולות להשתפר אף הן. בניסוי השתתפו כ-30 גברים בגיל 18 עד 30. מחציתם נכנסו למרחב המציאות המדומה בדמות עצמם ומחציתם כשהם הולכים ונעים בדמותו של אלברט איינשטיין. המשתתפים עברו מבחנים שהעריכו את האינטליגנציה שלהם והתפיסות (כמו הערכה עצמית) כשבוע לפני הניסוי, ומיד לאחר הניסוי. התוצאות הראו שהמחצית שחוותה את עצמה כאלברט איינשטיין הציגה תוצאות קוגניטיביות טובות יותר. עם זאת, סלטר מסביר בראיון שהתפרסם באתר אוניברסיטת ברצלונה, שהניסוי של איינשטיין השפיע על אנשים שמצאו אצלם (במבחנים לפני הניסוי) הערכה עצמית נמוכה (Banakou, Kishore, Slater, 2018).
הניסויים מראים שיש לנו יכולת ממשית להזדהות עם דמותו של מישהו אחר עד כדי שזה ישפיע על היכולות שלנו, על תפיסותינו ועל עולמנו הפנימי. אך האם אנחנו רוצים את כל זה? רבים מאיתנו נאבקים כיום להרגיש טוב עם גופם ולהתמודד עם הקשיים שלנו. האם בילוי במרחב וירטואלי בתוך גוף של דמויות אחרות, יכול באמת לסייע לנו להתחבר יותר אל עצמנו? ספק גדול. היבט נוסף שניתן לתהות לגביו, הוא מה יקרה כאשר ננסה ליישם את אותם עקרונות באמצעות דמיון מודרך – האם גם אז יוכלו להשתפר יכולותינו הקוגנטיביות והאינטלקטואליות?