אנחנו אוהבים לקבל את השרות מיידית, בלי שנצטרך להמתין לו | תמונה: Fotolia
" בוקר טוב קת'רין, במה אוכל לעזור לך"? שואל קול נשי בצדו השני של הקו. "כואבת לי הבטן", משיבה קת'רין, תושבת לונדון, שהתקשרה למספר 111 – שירות ייעוץ רפואי למקרים לא דחופים שמציע שירות הבריאות הלאומי הבריטי.
"מצטערת לשמוע", עונה הקול הנשי. "תוכלי בבקשה לענות לי על כמה שאלות, כדי שאוכל להבין במה מדובר?"
תמיד אפשר להכניס כמה שיותר ידע למחשב ולבינה המלאכותית, אבל בסופו של דבר המחשב הוא כמו גולם שלא מבין את הניואנסים
וכך מתחיל הייעוץ הרפואי. במהלך הדקות הבאות הקול הנשי בצדו השני של הקו מעלה מגוון שאלות כמו מתי התחילו הכאבים? היכן בדיוק הם מופיעים בבטן? האם זו תחושה של דקירות או של בעירה? האם קיימות פעילויות מסוימות הגורמות לכאב לחזור? ובסיום השיחה נשלח לקת'רין מרשם עם פירוט התרופות שכדאי שתיקח.
אולי זו נשמעת כמו שיחת ייעוץ רגילה בין רופא למטופל, רק שבמקרה הזה הרופא אינו אנושי כלל. הודות לפיתוח של חברת "בבילון" הבריטית, מאחורי הקול הנשי דיבר "רופא רובוט" – כלי בינה מלאכותית המחובר למאגר עצום של מחקרים רפואיים. החל מ-2017, שירותי הבריאות הלאומיים הבריטיים ערכו פיילוטים ברחבי לונדון. הם בחנו את שילוב "הרופאים" הרובוטיים האלו בקווים הטלפוניים המציעים ייעוץ רפואי לציבור הרחב, במטרה להקל על העומס הרב המוטל על הרופאים הכלליים במדינה.
אפילקציות של רופא רובוטי. באנגלית – של חברת בבילון ובעברית של K Health | צילומי מסך מתוך האתר של בבילון ומהאפליקציה של K Healthצילומי מסך מתוך האתר של בבילון ומהאפליקציה של K Health
וכמובן שהמוצר של בבילון אינו היחיד. שחקנים מובילים נוספים בזירה הם חברת HealthTap האמריקנית שמשווקת את Dr. AI וחברת Ada Health הגרמנית שמציעה לנו את Ada. תעדיפו אולי להתייעץ עם רופא רובוטי דובר עברית? יש כזה. חברת K Health מיסודו של היזם אלון בלוך ביחד עם מכביטק – זרוע המחקר של מכבי שירותי בריאות, השיקו את האפליקציה K Health בתחילת 2018. היא מבוססת על מאגר הנתונים הרחב של הקופה, המאפשר לה להסיק מסקנות מניסיונות העבר של עשרות מיליוני ביקורים של מטופלים במרפאות.
ביחד עם מכרה שלי הסובלת מדלקת כרונית בקיבה, בדקנו שתי אפליקציות – זו של בבילון ואת K. בשתיהן, מסרנו מעט פרטים אישיים, כמו מין וגיל. ובהמשך, בתהליך שארך כחמש עד עשר דקות הועלו מגוון רחב של שאלות, ולא רק על כאבי הבטן עצמם. המערכת של בבילון התעמקה גם במגוון שאלות על מערכת העיכול ועל הרגלי התזונה באופן כללי, ואילו האפליקציה של K גם גלשה לשאלות לגבי לחצים ודאגות ביום יום.
ממש לפני שקיבלנו את האבחון מהאפליקציה של K, היא וידאה שאנחנו מודעים לכך שמדובר רק בהמלצות, ובמקרה של החמרה חשוב לפנות לרופא. בסופו של התהליך, בשני המקרים לא קיבלנו אבחנה מסוימת, וגם לא המלצות מפורשות. אצל חולים אחרים שתי האפליקציות יודעות להמליץ על רופא מומחה, וזו של בבילון גם מציידת את המטופל במרשם לתרופות להן הוא זקוק לדעתה, כולל אנטיביוטיקה במידת הצורך.
כמו שבוודאי שמתם לב, חסר כאן מרכיב חשוב שאנחנו מכירים מהביקור אצל הרופא: התהליך כולו מבוסס על דיווחי המטופל לגבי הסימפטומים מהם הוא סובל. אין כאן שום בדיקות דופק, חום, לחץ דם ועוד ועוד.
ד"ר אברהם מזרחי | תמונות: Kris Krug for PopTech
ד"ר אברהם מזרחי הוא רופא ילדים ותיק העובד גם בקופת חולים מכבי, וגם בבית חולים וולפסון. שוחחתי איתו אחרי שבדק את האפליקציה של בבילון. "יתרון של כלי כזה הוא שהוא עוזר לארגן את התהליך. בשנים האחרונות עוד ועוד מטופלים נעזרים בגוגל ובידע מהאינטרנט כדי ללמוד על המצב שלהם, ואחר כך באים לרופא כדי לקבל ממנו אישור. אפליקציה כזאת עוזרת לעשות את התהליך הזה מאורגן יותר, כי גוגל יכול להוציא 180 אלף תשובות, שחלקן הזויות ולא לעניין וזה יכול לבלבל.
"כלומר, זו אפליקציה שתוכל לעזור. אבל, ההרגשה שלי בתור מטופל, ובעצם גם בתור רופא היא שממילא צריך בסוף לשאול רופא שיגיד אם מה שהאפליקציה אומרת מתקבל על הדעת. תמיד נרצה לקבל גם חוות דעת אנושית.
"ויש גם היבט חשוב של הרגישות של הרופא האנושי. רפואה היא דבר אינדיבידואלי מאוד, היא מושפעת מאוד מהחולה ומהאישיות שלו, מהאופן שבו הוא מגיב לדברים. הרבה פעמים למשל אנחנו צריכים להיכנס לנעליים של החולה כדי להבין על מה הוא מתלונן. אני לא בטוח שלכלי הבינה המלאכותית האלו יש גמישות מספקת…. תמיד אפשר להכניס כמה שיותר ידע למחשב ולבינה המלאכותית, אבל בסופו של דבר המחשב הוא כמו גולם, הוא לא מבין את הניואנסים".
אם המערכת עושה טעות, מכיוון שהיא מבוססת על טכנולוגיית למידה עמוקה, לא נוכל ללמוד על השיקולים שהובילה לאבחון שכזה
רופאה נוספת ששוחחתי איתה בנושא היא ד"ר מיכל חמו לוטם, מומחית בבריאות דיגיטלית ובחדשנות רפואית, המכהנת כיום כסגנית נשיא לחדשנות במרכז הרפואי שיבא. "בדקתי כמה יישומים כאלו. את זאת הישראלית למשל ניסיתי לא מעט, עם קולגות, עם סטודנטים, ואני חושבת שהיא יופי של כלי.
"מבחינת המשתמשים בארץ, לעובדה שהיא דוברת עברית יש ערך רב, כי המונחים המקצועיים לא תמיד פשוטים. גם הרעיון שעומד בבסיסה הוא יפה. היא נותנת התאמה אישית בכך שהיא מאתרת בבסיס הנתונים שלה אנשים בעלי מאפיינים דומים, כך שהייעוץ שהיא נותנת הוא יחסית מותאם אישית, לא לגמרי כללי".
ד"ר מיכל חמו לוטם | תמונה: צביקה גולדשטיין
את ממליצה לאנשים להתייעץ עם רובוט בנושאים רפואיים כאלה?
"כן. אני חושבת שהניהול של הבריאות ושל המחלה הם בידי האדם עצמו והוא היחיד שיכול לנהל את זה. אם יש רופא משפחה טוב או רופא ילדים טוב אז הוא יכול לעזור. גם במקרים של מחלה מאוד מורכבת נדרשת עזרה. בינה מלאכותית יכולה לעזור לרופאים ובאופן דומה היא יכולה גם לעזור למטופלים ישירות".
אז את רואה שיהיה למערכות כאלו תפקיד חשוב בעתיד?
"הן בוודאי לא יוכלו להחליף את הרופאים, אבל הן יוכלו לעזור להם. אציג את מהזווית של הרופא: בתחום כמו סוכרת התפרסמו בשנה שעברה 42,000 מאמרים. כמה שנים קודם זה היה 10,000 בשנה. זה רק עולה בטור הנדסי. אף רופא לא באמת יכול להשתלט על כמויות כאלה. ומעבר לזה קיימים גם כל הפרמטרים הרפואיים של המטופל. המוח שלנו לא בנוי לעיבוד של ביג דאטה, ועם זאת אנחנו לא יכולים לאבד כמויות גדולות כאלה של נתונים.
"קיים גם העניין שהרופאים באמת קורסים מהעומס וזה עוד עלול להחריף עם העלייה בתוחלת החיים ועם העלייה בתחלואה הכרונית, כך שמערכות כאלו יוכלו לעזור".
אם אין רופא, דברו עם רובוט
בפיילוט שנערך עם המערכת של בבילון בארבעה אזורים בלונדון, החל מתחילת 2017, התוצאות לא היו מלהיבות. נראה שרבים השתמשו באפליקציה בעיקר כדי להצליח להגיע מהר יותר לשיחה עם רופא כללי, כך שהיא לא הצליחה לממש את ייעודה להפחית את העומס מהרופאים הכלליים. הביקורות החמירו אף יותר לאחר שהעיתון הכלכלי הבריטי פיננשיאל טיימס דיווח ביולי השנה שבמקרים של התקף לב, המערכת דווקא מסיקה מהסימפטומים שמדובר בהתקף חרדה.
כל אלו לא הפריעו לבבילון להמשיך להתרחב. היא סגרה עם חברת הביטוח "אסיה פרודנטיאל" לספק את שירותי הבבילון למבוטחיה ב-12 מדינות אסיאתיות כמו טייוואן, סינגפור, תאילנד ועוד. עסקאות דומות נסגרו גם עם סמסונג ועם ענקית שירותי האינטרנט הסינית Tencent, שכיום מציעות ללקוחותיהן את המערכת של בבילון. בספטמבר השנה הודיעה בבילון על גיוס של 100 מיליון דולר לצורך הרחבת האפליקציה כך שתלווה חולים כרוניים בניהול המחלה שלהם, ובכללם גם אלו הסובלים ממצבים נפשיים כמו דיכאון.
הביקורות החמירו אף יותר לאחר שבמקרים של התקף לב, המערכת דווקא הסיקה מהסימפטומים שמדובר בהתקף חרדה
ברואנדה שבאפריקה המחסור ברופאים חמור הרבה יותר. בעוד המלצות ארגון הבריאות העולמי מדברות על מינימום של רופא אחד לכל 1,000 איש, ברואנדה פועל רופא אחד על כל 12,000 איש, כשהיעד הממשלתי ל-2020 הוא להגיע למצב של רופא לכל 10,000 איש. עם זאת ליותר מ-70 אחוז מתושבי המדינה כבר יש טלפון סלולרי. כדי לענות על המצוקה, "קרן ביל ומלינדה גייטס" חברה לממשלת רואנדה וסייעה לה לספק לתושבי המדינה גישה לאפליקציה של בבילון.
ומה יש לרגולטורים לומר על אפליקציות כאלו? מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, התלבט בסוגיה הזו במשך שש שנים. למעשה לא נקודתית באפליקציות לייעוץ ראשוני אלא באופן רחב יותר, בנושא של אפליקציות התומכות בקבלת החלטות רפואיות. כולל כאלו המיועדות לציבור הרחב. בסופו של דבר, בדצמבר 2017 החליטו במנהל שאפליקציות שכאלו יהיו פטורות מרגולציה.
״גוגל יכול להוציא 180 אלף תשובות, שחלקן הזויות ולא לעניין וזה יכול לבלבל״ | תמונה: Fotolia
אייל בסון, דובר משרד הבריאות השיב לפנייתנו בנושא: "משרד הבריאות מצוי בשנים האחרונות בתהליך בנייה ויישום אסטרטגיה לאומית לבריאות דיגיטלית. בתוך כך, וכחלק אינטגרלי מיישום האסטרטגיה, המשרד פועל לקידום שיתופי פעולה בין סטארטאפים והתעשייה הטכנולוגית הפועלת בישראל לבין ארגוני הבריאות, וברבים ממיזמים אלו קיים שימוש נרחב בטכנולוגית הבינה המלאכותית. משרד הבריאות רואה בשימוש בטכנולוגיות בריאות דיגיטלית אמצעי להתגבר על מצוקות משאבים במערכת הבריאות, ועל כן הוא פתוח לקידום ושילוב טכנולוגיות אלו במערכת הבריאות".
מנגד, עולים גם קולותיהם של המזהירים. פרופ' הלן סטוקס למפרד, יו"ר המכללה המלכותית לרפואה כללית (RCGP) בלונדון ציינה בראיון ל-BBC, ביולי השנה, ש"מרגש לראות את הבינה המלאכותית מתפתחת ובעתיד נראה יישומים נפלאים כשהיא תשתפר, אבל בינתיים חסרים אפילו מחקרים שאומתו על ידי "ביקורת עמיתים" – הסטנדרט המדעי לקבלת חידושים והתקדמויות". אחרים מזהירים מכך שכלי הבינה המלאכותית הרווחים כיום, עם תהליכי "הלמידה העמוקה", הם בעצם סוג של "קופסה שחורה". כיוון שתהליכי הלמידה של מערכות כאלו מבוססים על חישובים סטטיסטיים ולא על כללים מוסדרים שניתן להתחקות אחריהם, לעולם לא ניתן יהיה להבין את תהליכי קבלת ההחלטות. אם, למשל, המערכת מאבחנת את המצב כהתקף חרדה, במקום כהתקף לב, מעצם היותה מבוססת על טכנולוגיית למידה עמוקה, לעולם לא נוכל ללמוד על השיקולים שהובילה לאבחון שכזה.
לכן, בטווח הקרוב לפחות, נראה שלרופאים הכלליים אין מה לחשוש – כלי בינה מלאכותית כאלו לא יוכלו להחליף אותם. ואילו סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, סבור שבינה מלאכותית אולי תוכל להחליף את הרופאים, אבל זה ייקח לדעתו לפחות עוד 10 עד 20 שנה.
תחום רפואי ספציפי בו ייתכן שלרופאים יש יותר מקום לדאגה הוא רדיולוגיה, המפענחת את תמונות הדימות הרפואי. פרופ' אייזק כהן, רופא ויו"ר המחלקה לאינפורמטיקה ביו-רפואית בבית החולים לרפואה של הרווארד, צופה שכבר תוך שלוש שנים רדיולוגים יאלצו להתאים עצמם לתנאים חדשים בשוק העבודה. "זה לא חכם מבחינתם אם לא יבדקו כיצד יוכלו למנף את עצמם כדי שלא יישארו מחוץ לעסק".