ההפתעות הארכיאולוגיות שמשנות את ההיסטוריה

ציירי המערות הקדומים בציורו של Charles R. Knight (1920) | תמונה: Charles R. Knight/PD

בשיעורי ההיסטוריה מלמדים אותנו שהאדם הנבון (הומו ספיאנס) הופיע לפני 200,000 שנה בערבות אתיופיה. בהדרגה הוא פיתח שפה וכלי עבודה, התפשט אט אט ברחבי העולם, נדד ממקום למקום ותר אחר מזון. ואז, לפני כ-45,000 שנה הוא החל לפתח אמנות, כולל ציורי קיר ותכשיטים. עוד מלמדים אותנו שלפני כ-10,000 שנה חלה המהפכה הגדולה ביותר: האדם גילה את החקלאות והתיישב לראשונה ביישובי קבע, אגר רזרבות מזון ואפילו רכוש, והתפנה לפתח חוקים, מדע וטכנולוגיות חדשות.

נכון, זה מה שמלמדים אותנו. אבל בשנים האחרונות הולך ומתבהר שחלקים רבים בפאזל הזה שבנינו הם ממש לא מה שחשבנו.

יורדים מהעץ

נתחיל מהתפתחות האדם. גולגלות אנושיות קדומות שנחשפו באתר ארכאולוגי בשם ג'בל אירהוד (Jebel Irhud) שבמרכז מרוקו מטלטלות בשנתיים האחרונות את התפישה שהאדם הנבון הופיע לפני 200 אלף שנה בערבות אתיופיה. ב-1961, כשרק נחשפו הגולגלות הראשונות באתר, הן תוארכו כבנות 40,000 שנה ולא עוררו עניין רב. הגולגלות, בעלי תווי הפנים המודרניים, תוארכו בהמשך לבנות 160,000 שנה. גם עם גילים שכאלו עדיין אין בעיה.

אולם לאחרונה, מאמר שפורסם בכתב העת נייצ'ר (Richter, Grün, Joannes-Boyau, +9, 2017) מציע תיארוך הרבה יותר מוקדם – כ-315,000 שנה. עובדה שכבר מטלטלת את ההשקפות המקובלות בשני היבטים: ראשית, 315,000 שנה מזיז לאחור ביותר מ-100,000 שנה את המועד בו חשבנו שהאדם המודרני הופיע לראשונה. אם תמיד חשבנו שהיציאה מאפריקה חלה רק ב-100,000 השנים האחרונות, ייתכן שהאדם המודרני התחיל להתפשט ברחבי העולם ולהטביע את חותמו מוקדם הרבה יותר.

נכון, זה מה שמלמדים אותנו. אבל כעת מתברר שחלקים רבים בפאזל הזה הם ממש לא מה שחשבנו

חידה נוספת שעולה כאן היא "שורשיה של גולגולת". תמיד חשבנו שהאדם המודרני התפתח במקום מסוים, ורק משם הוא התפזר מאוחר יותר ברחבי היבשת. אולם גולגלות נוספות שנחשפו ברחבי אפריקה בשנים האחרונות מציגות תמונה שונה. התגלו גולגלות בעלות מאפיינים רבים של אדם מודרני שיש בהן שילוב מוזר עם תווים של מינים קדומים יותר. אחת התגלתה בדרום אפריקה ותוארכה כבת 260,000 שנה, ואחרת התגלתה באתיופיה ותוארכה כבת 195,000 שנה.

קבוצה בת 20 חוקרים פרסמה באוגוסט האחרון את ההסבר שלה לתעלומה בכתב העת Trends in Ecology & Evolution (Scerri, Thomas, Manica, +17, 2018). לפי הקבוצה, האדם הנבון לא התפתח במקום יחיד, אלא קשור בעלילה מסובכת יותר: ברחבי יבשת אפריקה היו מספר קהילות שונות שהתפתחו, במקביל, לאדם הנבון. רוב הזמן הן היו מנותקות זו מזו והתפתחו בבידוד, אך בתקופות אחרות הן הצליחו להיפגש ולהתערבב, גם ברמה הגנטית.

באתר אוהלו II שבדרום הכנרת נמצאו שרידי חקלאות מלפני 23,000 שנה | מפה: OpenStreetMap Contributors

כעת, פרופ' שילה את'רייה מאוניברסיטת טקסס A&M שבארה"ב, לקחה את הרעיונות האלו כמה צעדים קדימה, והציעה להרחיב עוד יותר את המקורות הגיאוגרפיים של האדם הנבון, אפילו עד למזרח אסיה – לסין (Athreya, Wu, 2017).

החוקר גרהם הנקוק מציע שציוויליזציה קדומה התפרשה לפני כ-12,000 שנה ברחבי כדור הארץ, עד שקרסה לפתע, ומשרידה התפתחה מאוחר יותר הציוויליזציה האנושית

את'רייה ושותפה בחנו את "אדם דאלי" – גולגולת אנושית קדומה שנמצאה ב-1978 במרכז סין ומתוארכת ללפני כ-200 עד 250 אלף שנה. גם היא, כמו הגולגלות מאפריקה, מציגה שילוב של פנים מודרניות יחסית בעוד חלקה האחורי נראה דומה יותר לאנשים קדומים אחרים שאכלסו את אסיה. לאחר שהשוו את הגולגולת של "אדם דאלי" לאלו של 48 גולגלות אנושיות קדומות אחרות שהתגלו בעבר – מאפריקה, מאירופה ומקצתן מאסיה – הם הגיעו למסקנה שגם "אדם דאלי" מעיד על כך שהאדם הנבון בן מיננו לא התפתח רק באפריקה. ככל הנראה הוא התפתח בו זמנית גם במזרח אסיה משילוב של נוודים שהגיעו מהמערב עם מינים אנושיים קדומים יותר, למשל "הומו ארקטוס" שהיה שם מאות אלפי שנים קודם לכן.

האמנים הראשונים

חידה נוספת לא פתורה היא נקודת הזמן שבה החלו אבותינו הנוודים ששוטטו בחיפושים אחר מקורות מזון, להתחיל ליצור אמנות. לפי ספרי הלימוד זה קרה לפני כ-45,000 שנה. ציורי הקיר מלאי החיים במערות שבצרפת ובספרד הם המחשה לכך. לצדם הופיעו באותן שנים גם תכשיטים שהורכבו בין היתר מחרוזים עשויים ביצי יען שעוצבו בקפידה; חלילים עשויים משנהב ממותות, או מעצמות עופות; ופסלונים שיכולים אולי להעיד על סגידה לאל.

צוות הארכיאולוגים שחפר באתר הוייאטלאקו נטש אותו כשהתיארוכים הקדימו בהרבה את לוחות הזמנים ההיסטוריים המקובלים

אך כבר בתחילת שנות ה-90, ממצאים מפתיעים ממערת בלומבוס שבדרום אפריקה אתגרו את ההשקפות האלה. המערה אוכלסה מפעם לפעם לפני כ-100,000-70,000 שנה על ידי בני מיננו – האדם הנבון. נמצאו בה חרוזי צדפים, אבנים עליהן חריטות מעוצבות ואפילו שרידי "מעבדה" להפקת צבעים – צבע אוכרה אדמדם שנשמר בהמשך בכלי אחסון שהוכנו מקונכיות.

השנה נחשפו ממצאים מפתיעים אפילו יותר. אם נהוג היה לחשוב שרק האדם הנבון, "הומו ספיאנס", מסוגל להפיק ציורים מרשימים, פרופ' ז'והו זילהו (João Zilhão) מאוניברסיטת ברצלונה ועמיתים בחנו שרידי ציורים על קירות מערות בדרום מזרח ספרד (Hoffmann, Standish, García-Diez, +11, 2018). הם ייחסו אותם לתושבים הניאנדרטלים שאכלסו את האזור לפני יותר מ-65,000 שנה. במערת Cueva de los Aviones, גם היא באותו אזור, חוקרים אפילו מצאו חרוזי קונכייה מנוקבים ופיגמנטים לצביעה המתוארכים כבני 115,000 שנה, וייחסו גם אותם לתושביה הניאנדרטלים של מערה זו (Hoffmann, Angelucci, Villaverde, +2, 2018).

המהפכה החקלאית

לפי ספרי הלימוד, המהפכה המשמעותית ביותר חלה לפני כ-10,000 שנה, מעט אחרי שהתגלתה לראשונה החקלאות. גילוי החקלאות הפך את בני מיננו מקבוצת נוודים לאוכלוסייה שהתיישבה ביישובי קבע גדולים, אגרה רזרבות מזון, פיתחה חוקים שהגנו עליה ופינתה לעצמה זמן כדי ללמוד, לחקור ולפתח טכנולוגיות חדשות. בקיצור, לפני כ-10,000 שנה החלה להתפתח לראשונה מה שנהוג לכנות "ציוויליזציה".

אבל ממצאים מאתר אוהלו II שבכנרת מאתגרים את התפיסה הזו. הם מעידים על ניסויים חקלאיים מוצלחים כבר לפני 23,000 שנה. האתר שוכן כ-9 ק"מ מדרום לטבריה של ימינו, ועד 1989 אף אחד לא ידע על קיומו. הוא נחשף והתגלה רק בעקבות ירידת מפלס הכנרת.

כשהחפירות באתר רק החלו, ונחשפו בו שרידים בוטניים רבים, שיערו החוקרים שכל הזרעים הרבים שהם מצאו לוקטו לצורך מאכל. אך מחקר בהובלת פרופ' אהוד ויס מאוניברסיטת בר אילן (Snir, Groman-Yaroslavski, Melamed, +4, 2015) גילה שאגירת הזרעים הרבים באתר שימשה גם לצרכים חקלאיים.

כלי עבודה של ראשוני האדם הנבון, שנחשפו במרוקו, מלפני כ-315,000 שנה | תמונה: Mohammed Kamal/MPI

באתר אוהלו התגלה גם ממצא נוסף שהפתיע את החוקרים – שרידיהן של שש סוכות קדומות מלפני כ-20,000 שנה. מתברר שאלו בעצם מתאימות במידה מסוימת לממצאים קדומים אפילו יותר שהתגלו באירופה ומעידים על התיישבות. בתקופת הקרח, כשצפון אירופה כוסתה במשטחים לבנים וקפואים שגבולם הדרומי עבר בערך בדרום צ'כיה של ימינו, שגשגה מעט דרומית למרבדים הצחורים "תרבות פבלוב" (לפני 29,000-25,000 שנה) שהופעתה לא מתיישבת עם ההבנה הקיימת.

בשטחיה של תרבות פבלוב התגלו שרידיהם של מספר יישובי קבע קטנים. באתר הארכיאולוגי "דולני וייסטוניצה", למשל, השוכן על גדותיו של נהר ת'איה (Thaya) שבצ'כיה, התגלו שרידיהן של מספר בקתות המתוארכות מלפני כ-26,000 שנה. מקצתן בנויות מעצמות ממותות, אחרות משלד עשוי בולי עץ שצופה ביריעות עור תפורות. הגדולה שבהן משתרעת על פני 17×7 מ' וברצפתה התגלו שרידי אח לבערה. איך זה ייתכן, בהתחשב בעובדה שהיסטוריונים בספרי הלימוד מייחסים את התיישבות הקבע הראשונה לתחילת המהפכה החקלאית – לפני כ-12,000 שנה?

חידות ללא פתרון

האם פסל הספינקס הוא משרידיה של ציווילזציה קודמת, והוקם לפני יותר מ-10,000 שנה? | תמונה:
Fotolia

עם התקדמות השנים, הבנות קודמות שנראו מושרשות, משתנות וזוכות לנקודת מבט נוספת. מה שגורם לחשוב גם על תעלומות מסקרנות אחרות, אולי כאלו שביום מן הימים יגרמו לנו להסתכל קצת אחרת על הסיפור ההיסטורי שבנינו לנו לאורך השנים.

מגוון חוקרים, למשל, מציעים שהפירמידות במצרים לא הוקמו בימי מצרים העתיקה, לפני כ-5,000 שנה, אלא מוקדם הרבה יותר, ושהן בעצם שרידיה של תרבות קודמת. מחברי הספר "תעלומת אוריון" (Bauval, Gilbert, 1994) למשל, בחנו את סידור הפירמידות בגיזה כאילו הן היו כוכבים בשמים. הם מצאו בהן התאמות לקבוצת הכוכבים אוריון, כפי שנראתה לפני בערך 12,000 שנה. ולכן, הם קושרים את הקמת הפירמידות בהשראה אסטרונומית לתקופה של תרבות מפותחת מוקדמת יותר. אחרים טוענים שמצאו על פסל הספינקס סימנים המעידים שגם הוא נבנה באותה תקופה קדומה. החוקר הבריטי גרהם הנקוק מציע שציוויליזציה קדומה כזו התפרשה באותם ימים בכדור הארץ, עד שקרסה לפתע, ומשרידה התפתחה מאוחר יותר הציוויליזציה האנושית המוכרת לנו.

באתר הוייאטלאקו (Hueyatlaco) שבמקסיקו נמצאו בשנות ה-60 שרידיהם של כ-40 כלי חיתוך דו צדדיים וחודים מפותחים שנשארו כתעלומה עד היום. תיארוך שלהם (באמצעות בדיקות אורניום) מצא שגילם כ-260,000 שנה – נתון הסותר לחלוטין את ההנחות המקובלות שהמתיישבים הראשונים באמריקה הגיעו אליה לכל היותר לפני כ-16,000 שנה. צוות הארכיאולוגים ברשות ד"ר ארווין-וויליאמס שחפר במקום נטש את האתר לאור הנתונים הבעייתיים (מבחינתו) לגבי תיארוך הכלים.

אולם, צוות גאולוגים שהגיע למקום ותיארך את הממצאים במגוון שיטות (Steen-McIntyre, Fryxell, Malde, 1981), מצא בכולן את אותו גיל מפתיע – בערך 250,000 שנה.

האם גם במקרה זה יתגלו בעתיד ממצאים חדשים שישנו את ההבנה שלנו ואת תפיסתנו ההיסטורית?