ניקולה טסלה במעבדה שלו, לצד "סלילי טסלה" שגורמים לחשמל להתפרק באוויר וליצור ברקים | תמונה: Dickenson V. Alley/CC BY-SA 4.0

עברו כמעט שלושה ימים מאז שעת המוות המשוערת ב-7 בינואר 1943. גופתו של המדען והממציא ניקולה טסלה התגלתה במהלך סיבוב ניקיון שגרתי של חדרנית המלון "ניו יורקר". היא רצה במהירות למנהליה שקראו למשטרה, וסיפרה לחוקרים מה שראתה. היא רק לא ידעה שכנראה היא לא הייתה הראשונה שנכנסה לחדר וראתה את הגופה.

אם טסלה אכן הצליח להעביר חשמל למרחק של עשרות קילומטרים דרך האדמה והאוויר, מדוע המצאתו לא ראתה אור?

מתברר שבעשור האחרון לחייו התגורר הממציא, הנחשב כיום לגדול המדענים של תקופתו, בחדר קטן במלון בניו יורק. לשמו של טסלה נקשרו המצאות כמו זרם חילופין, תקשורת אלחוטית, אנרגיה הידרואלקטרית, מנוע האינדוקציה, אורות הניאון, שידורי רדיו ועוד רבים אחרים. במלון הזה הוא שמר בכספת מסמכים המתעדים רבות מהמצאותיו, בהן כמה שככל הנראה לא פורסמו מעולם. אחת מהן היא "טלפורס" – נשק שטסלה טען ב-1934 שפיתח. הנשק מבוסס על קרן חלקיקים שזכתה בתקשורת לכינוי "קרן המוות", היכולה, לדבריו, להפיל מטוסים ממרחק של כ-300 קילומטר. המצאה נוספת שטסלה טען שפיתח היא היכולת להאיר נורות המונחות על האדמה, לא באמצעות חוטי חשמל שבהם עובר זרם, אלא באמצעות חשמל אלחוטי העובר באוויר ובאדמה. כל זה לפני כמעט מאה שנה.

מכתב מרוזוולט התוהה מה קורה עם טסלה. מארק סייפר טוען כי רוזוולט התעניין ככל הנראה בנשק החלקיקים שפיתח טסלה | תמונה: Prometheus Films

טסלה התנהל בסודיות רבה לגבי המצאותיו, ומעטים, אם בכלל, יודעים עד לאן הפליג איתן. הסיבה העיקרית לכך היא היעלמותם המסתורית של מסמכים, שככל הנראה נלקחו מחדרו לאחר מותו ולפני שהחדרנית נכנסה אל החדר.

"היו לו ארגזים במלון ניו יורקר, ואחרי שהוא מת כל הארגזים נאספו. האף-בי-איי מציין במסמך שפורסם לציבור שהיו 80 ארגזים וש-60 מהם נשלחו ליוגוסלביה. כלומר 20 ארגזים חסרים", אומר בראיון לאפוק טיימס מארק סייפר, דוקטור לפסיכולוגיה, שחיבר ב-1996 את הביוגרפיה של טסלה (Wizard: The Life & Times of Nikola Tesla) שהפכה לרב מכר.

"גם אם האף-בי-איי ארז 80 ארגזי מסמכים בתוך 60 ארגזים בלבד, אנחנו יודעים שיש מסמכים חסרים. הממשלה מעולם לא שחררה את המסמכים הקשורים בנשק קרן החלקיקים, או את המסמכים הקשורים בהובלת חשמל אלחוטי דרך האדמה, וגם לא מסמכים הקשורים במנהרות שבנה טסלה מתחת למעבדה הסודית שלו בוורדנקליף (Wardenclyffe) שבלונג איילנד".

נעלם מספרי ההיסטוריה

כבר בשנות ה-80, לאחר סיום התואר השני בפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו, החל סייפר לעבוד על דוקטורט באוניברסיטת סייברוק (קליפורניה) שיסביר מה קרה לטסלה. "מה שהניע אותי בהתחלה לא היה היעלמות המסמכים, אלא התחושה שהאדם הגאון הזה נעלם מספרי ההיסטוריה – שמישהו העלים אותו.

"קראתי, למשל, ספר שכתב ב-1897 המהנדס והמתמטיקאי צ'ארלס שטיינמץ בנושא זרם חילופין. בספר הוצגה המתמטיקה מאחורי שיטת האנרגיה ההידרואלקטרית, שטסלה המציא ושימשה להקמת תחנת כוח במפלי הניאגרה, אבל שמו של טסלה לא הוזכר כלל. תהיתי למה. חשבתי שאולי טעיתי וטסלה לא המציא את זה. אבל הוא כן.

מגדל וורדנקליף. מתחתיו בנה טסלה רשת של מנהרות

"כשערכתי סקר בקרב סטודנטים להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, כמחצית מהסטודנטים לא ידעו מיהו, ובשום מקום לא היה תיעוד ברור של חייו. אחת הסיבות שהשם שלו עלה מחדש הוא בזכות ההצלחה של טסלה מוטורס והמנכ"ל שלה, אילון מאסק. יש הרבה מאוד אנשים עכשיו שמכירים את השם 'טסלה', אבל עדיין לא יודעים מיהו ואיזה ממציא הוא היה.

"ב-1984 השתמשתי בחוק חופש המידע והתחלתי לכתוב לאף-בי-איי, לסי-איי-אי ולארכיון הלאומי כדי לקבל מידע על טסלה. הם השיבו לי שאין להם מידע על טסלה. אבל אז בינואר 2017, בימים האחרונים של ממשל אובמה, שוחררו לציבור כ-12 מיליון מסמכים וביניהם מסמכים על טסלה. במסמכים יש קטעים מצונזרים. מושחרים. כך שברור שיש להם תיק על טסלה, ושיש דברים שהם לא רוצים שאנשים ידעו".

תמונה: Marc Seifer Archives

טסלה נולד ב-1856 בסמיליאן שביוגוסלביה ומספר ביומניו שנהג להפליג במוחו לעולמות אחרים. "את זאת עשיתי בלי הפוגה עד שמלאו לי 17 שנה בערך, ואז הפניתי את מחשבותיי להמצאה. לשמחתי, נוכחתי כי יש ביכולתי לדמות לעצמי דברים בשלמות גמורה. לא נזקקתי לדגמים, לשרטוטים או לניסויים".

לאחר לימודי הנדסה ופיזיקה הוא היגר ב-1884 לארה"ב ועבד במשך זמן קצר בחברת המכונות של המדען תומאס אדיסון בניו יורק. אולם מאוחר יותר התפתח משבר בין השניים, וטסלה עזב והקים חברה משלו. מאז רשם טסלה כ-40 פטנטים הקשורים בזרם חילופין, כמו "מנוע האינדוקציה" שעבד על זרם חילופין במקום על הזרם הישר של אדיסון, שהיה נפוץ באותה תקופה.

אבל טסלה לא ראה בעצמו יזם, אלא חקלאי הזורע את זרעי ההמצאה. לכן הוא מכר את הפטנטים לג'ורג' וסטינגהאוס, יזם וחבר קרוב. לא רק את הפטנטים על זרם החילופין, אלא גם את הפטנט הקשור באנרגיה הידרואלקטרית ששימשה להפקת חשמל במפלי הניאגרה. הייתה ביניהם חברות אבל בשלב מסוים גם מלחמה. דבר זה מסביר חלקית את העובדה ששמו של טסלה נעלם והוא לא זכה בקרדיט על חלק מהמצאותיו.

"טסלה היה מסוכסך גם עם ג'נרל אלקטריק, למשל, שהעסיקה את צ'רלס שטיינמץ – אותו מהנדס ומתמטיקאי שכתב ספר בנושא זרם חילופין", מסביר סייפר. "אם שטיינמץ היה מזכיר את טסלה בספר זה היה מזיק לג'נרל אלקטריק. כך ששמו של טסלה נעלם במקרה הזה".

ברקים באוויר

אולם הנושא שהעסיק יותר מכל את סייפר, כאשר חקר על עברו של טסלה, היה מה קרה עם הניסוי המהפכני ביותר של הממציא הגאון – הניסיון להעביר חשמל בצורה אלחוטית, דרך האוויר והאדמה – דבר שנחשב עד היום למהלך כמעט בלתי אפשרי. סייפר ידע שב-1899 הקים טסלה מעבדה יוצאת דופן שעמדה בלב שדה בקולורדו ספרינג. במרכזה עמד סליל גדול מאוד שכונה "סליל טסלה", שהוא למעשה שנאי המסוגל לייצר זרם חילופין במתח ובתדירות גבוהים מאוד הגורם להתפרקות המתח והזרם החשמלי באוויר. ההתפרקות יוצרת ברקים מלאכותיים באוויר המגיעים למרחק של כמה מטרים.

טסלה התנהל בסודיות מוחלטת לגבי מה שעשה שם, אך היסטוריונים מהתקופה כתבו שטען כי ממרחק 42 קילומטר הוא הצליח להאיר 200 נורות שהניח על האדמה וזאת באמצעות חשמל אלחוטי. "כשאנחנו חושבים היום על תקשורת אלחוטית אנחנו חושבים על גלים העוברים באוויר", מסביר סייפר, "אבל טסלה הבין שגם אדמה היא מקום שדרכה יכול חשמל לעבור".

מארק סייפר, מחבר הביוגרפיה של טסלה | תמונה: Claire Ciel Zimmerman

כמובן שאף מדען מהמיינסטרים לא מתייחס לכך ברצינות. האפשרות שהאדמה והאוויר יוליכו חשמל בעוצמה שתאיר נורה נשמעת בלתי מתקבלת על הדעת. במקרה הטוב זה נשמע כמו תעלול קוסמות, ובמקרה הרע פשוט שרלטנות. "אני יכול להלך על החול שנחשב כמבודד טוב, כמה מאות מטרים ממַתְנֵד גדול בעל תדר גבוה (סליל טסלה, מ"מ) כשניצוצות קופצים מהנעליים שלי. במרחק כזה כל נורות הליבון זוהרות מחשמל אלחוטי", כתב טסלה.

בסדרה "תיקי טסלה" ששודרה השנה בערוץ ההיסטוריה על חייו של הממציא, קיבל סייפר לראשונה הזדמנות להוכיח שטסלה לא הזה. סייפר נעזר באסטרופיזיקאי ומהנדס האווירונאוטיקה ד"ר טרוויס טיילור, שניסה לשחזר את ניסוי העברת החשמל האלחוטי אל נורות מרוחקות.

מקור המתח ששימש את טיילור היה "סליל טסלה" הדומה לזה ששימש את טסלה בזמנו, אולם בעוצמה חלשה הרבה יותר (250 אלף וולט). הוא רצה לבדוק האם כאשר יציב נורה על האדמה, במרחק הולך וגדל מהסליל, הנורה תידלק.

כדי להציב את הנורה על האדמה, תקע ד"ר טיילור יתד מתכת באדמה (מתכת היא חומר מוליך), כפי שעשה טסלה, וחיבר אליו את הנורה. לפי התיאוריה של טסלה, הנורה תוכל להידלק רק אם החשמל שמפיק הסליל יעבור לאדמה, שתוליך אותו עד הנורה, ומהנורה הוא יעבור דרך האוויר בחזרה אל הסליל. רק במסלול זה ייסגר מעגל שלם, שיאפשר לזרם לעבור בנורה ולהדליק אותה.

להפתעת המשתתפים, מול המצלמות, הראה ד"ר טיילור כי ברגע שהניח את הנורה על יתד המתכת הנעוץ באדמה, הנורה נדלקה. לאחר מכן הראה ד"ר טיילור כי אין צורך ביתד – גם כאשר החזיק את הנורה בידו, בדומה למה שעשה טסלה, ועמד על האדמה בלי ששום חומר מבודד הפריד בינו לבינה, נדלקה הנורה. רק כאשר עמד עם הנורה על ארגז שהפריד ובודד בינו לבין האדמה, הנורה כבתה (ככל הנראה טסלה השתמש ביתדות למטרה אחרת, מסביר סייפר).

אם טסלה אכן הצליח להעביר חשמל למרחק של עשרות קילומטרים דרך האדמה והאוויר, כפי שטוענים סייפר וטיילור, מדוע המצאתו לא ראתה אור? "כשטסלה התבונן בסופות הברקים של קולורדו ספרינג הוא זיהה גם סוג של מעטפת בלתי נראית שמכסה את כל כדור הארץ", אומר סייפר. "שנים אחר כך היא זוהתה כ'יונוספירה'. התיאוריה שלו הייתה שבאזור שבין המעטפת הזאת והאדמה מיוצרת ומופצת אנרגיה חשמלית. אם הסלילים שלו ישדרו בהרמוניה עם מה שהוא כינה תדר התהודה של כדור הארץ, הוא חשב שיוכל ליצור מערכת חשמלית עולמית שתוכל לשדר אנרגיה אלחוטית בכל כדור הארץ. במערכת כזו לא צריך קווים חוטיים".

המנהרות מתחת לאדמה

כשטסלה הציג את רעיונותיו למיליונר ג'יי פי מורגן, הוא דיבר בעיקר על שידורים אלחוטיים בסגנון רדיו. מאמצי השיווק של המדען הגאון הניבו פרי, ומורגן החליט לסבסד אותו. טסלה השתמש בכסף כדי להקים מעבדה חדשה ומסתורית בוורדנקליף, בחוף הצפוני של לונג איילנד. הוא בנה שם מגדל שידור בגובה 57 מטרים. רק בדיעבד התברר, מסביר סייפר, שהמגדל לא שימש רק להעברת אותות אלחוטיים, אלא גם למטרה אחרת – העברת חשמל אלחוטי.

כיום לא נותר זכר מהמגדל שבנה טסלה בוורדנקליף. נותרו רק חלקים מהמבנה ההיקפי, שלא ניתן להיכנס אליהם עקב זיהום חמור שנוצר בתוכם בעשרות השנים האחרונות. אולם ד"ר טיילור ועמיתיו, שחשדו כי טסלה בנה משהו מתחת לאדמה, לא ויתרו. באמצעות מכ"ם חודר קרקע הם סרקו את שטח האדמה שמעליו נבנה המגדל (לפני שנהרס) והחלו למפות את תוואי הקרקע. כך נחשף שבדיוק מתחת למגדל בנה טסלה רשת של מנהרות לעומק האדמה, שדרכן ככל הנראה תכנן להוליך חשמל או תקשורת אלחוטית, או לבצע ניסויים מסוכנים.

אבל בשלב כלשהו נגמר לטסלה הכסף, וג'יי פי מורגן, שגילה את תוכניתו של טסלה, לא רצה להשקיע בו יותר. "טסלה התחנן בפני מורגן לתת לו כסף כדי להשלים את המערכת האלחוטית שלו כי הוא ידע שאנחנו לא צריכים את כל הקווים החשמליים האלה", מסביר סייפר. "הוא אמר למורגן, יש לי שיטה שמישהו באוסטרליה יוכל לדבר איתך כאילו שאתם יושבים באותו שולחן, תן לי כסף להשלים את התוכנית שלי".

וזה לא שכנע אותו? 

"מורגן רצה חוטים. הוא עמד מאחורי תעשיות כמו גומי ומכרות נחושת (המשמשים בחוטי נחושת, מ"מ), כל אלו היו מאוימים על ידי מה שטסלה רצה לעשות. זה היה משאיר אותם ללא עבודה. לכן מורגן מחץ את המערכת האלחוטית של טסלה. הוא היה אדם עשיר מאוד, לא הייתה לו בעיה להמשיך לממן את הפרויקט, בניגוד למה שאנשים חושבים. זה סיפור טרגי.

"טסלה רצה לשנות את העולם, כדי שכל בני האדם בכל כדור הארץ יוכלו לדבר זה עם זה ושיהיה להם חשמל אלחוטי ללא צורך בחוטים. הוא ראה את זה כדרך לשלום גלובלי. הוא גם חזה את הרדיו והטלוויזיה ואמר למורגן 'ברגע שנצליח אתה תעשה 150,000 דולר ביום'. מורגן לא הצליח להבין איך זה אפשרי".

כישלון הפרויקט בוורדנקליף וההכפשות מצד מורגן גרמו לטסלה להתבודד עוד ועוד. בשלב הזה, מסביר סייפר, הוא עבר לצד האפל של הטכנולוגיה והחל לפתח דברים סודיים, הקשורים יותר במלחמה מאשר בשלום.

"מלחמת העולם השנייה פרצה, היטלר התחיל לכבוש את אוסטריה וצ'כוסלובקיה ואיים על אנגליה. אז טסלה ניהל משא ומתן עם אנגליה כדי למכור לה את 'קרן המוות' שלו – אותו נשק חלקיקים המסוגל להפיל מטוסים ממרחק של כ-300 קילומטר", מספר סייפר, "הוא ניסה למכור כמה מהרעיונות שלו גם לבריה"מ וליוגוסלביה. את זה אנחנו יודעים בוודאות. בשלב מסוים הוא גם ערך משא ומתן עם ארה"ב. הוא רצה שתהיה לה מערכת הגנה אלקטרונית. למעשה סיימתי לכתוב עכשיו ספר חדש שמפרט את המשא ומתן שטסלה ניהל עם מנהיגי העולם. הוא ניהל משא ומתן גם עם סטאלין".

איך אתה יודע את זה?

"כי חלק מהמסמכים האלה גלויים. על המשא ומתן עם בריה"מ, למשל, ניתן לקרוא במסמך הנמצא ב'מוזיאון טסלה' בסרביה. מסמכים אחרים גיליתי דרך מקורות שאני לא יכול לחשוף. גיליתי לדוגמה מכתב שפרנקלין רוזוולט כתב שבו הוא מתעניין בטלסה. גיליתי מכתב שנשלח מה-OSS (שירותי הביון האמריקנים לפני ימי הסי-איי-אי) שמראה שהם התעניינו בטסלה, בתקופה שביל דונובן היה ראש הארגון.

"בנוסף, לג'יי אדגר הובר, ראש האף-בי-איי, היה משרד במלון ניו יורקר שבו גר טסלה. יש לי הרבה מסמכים של האף-בי-איי הקשורים בטסלה, הם התעניינו בו מאוד. ידוע גם שמי שעבר על המסמכים של טסלה לאחר מותו ב-1943 היה ג'ון ג'י טראמפ (דודו של הנשיא טראמפ). ומי שניהל את טראמפ היה וניבר בוש, ראש פרויקט מנהטן – שעסק בפיתוח נשק גרעיני. ג'ון ג'י טראמפ, שעבד ב-MIT אמר שהנשק של טסלה לא יעבוד. בניגוד אליו, אנשים בצבא אמרו שהוא כן. במילים אחרות, האנשים המחזיקים במסמכים שלא פורסמו בארה"ב הם אותם אנשים שמאחורי פרויקט מנהטן".

אתה מאמין שאם מורגן היה תומך בפיתוחים של טסלה, ואם האף-בי-איי היה משחרר בשנות ה-40 את המסמכים שאצלו, ההיסטוריה הייתה נראית היום אחרת?

"אולי. תראי, הייתה לטסלה טכנולוגיית טלפונים סלולריים כבר לפני כמעט מאה שנה. טסלה רצה להשתמש בכוחות הטבעיים של כדור הארץ כדי לעזור לבני האדם, באמצעות חשמל אלחוטי. הוא המציא את מנוע האינדוקציה וחישב כמה שעות עבודה הוא חסך לכדור הארץ, כי במקום שתחרוש פיזית את השדה יהיו לך מנוע וטרקטור. אנחנו לא יודעים בוודאות מה עוד הממשלה שמרה ולא שחררה. אלה יכולים להיות מסמכים על הנשק שפיתח, על המנהרות מתחת למעבדה שלו, על החשמל האלחוטי או על המצאה אחרת. אנחנו רק יודעים שהם לא משחררים את זה".