
סגן נשיא ארה”ב מייק פנס. הבחירות ב-2020 יהיו “הבחירה בין חירות לסוציאליזם” | תמונות: Martin H. Simon – Pool/Getty Images
לקראת הבחירות האחרונות בישראל היה נדמה לרגע שמתחילה להתפתח מגמה אנטי סוציאליסטית מסוימת בפוליטיקה הישראלית. משה פייגלין שם בקדמת המצע של מפלגתו רעיונות של שוק חופשי והקטנת מעורבותה של הממשלה בכלכלה ובחיי הפרט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרת המשפטים, איילת שקד, דיברו מעט על רעיונות דומים מעל דפי הפייסבוק שלהם. וכאשר בני גנץ הכניס למפלגתו את יו”ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, קמה תרועת צעקה ברחבי הארץ. ולמרות זאת, אף אחד מהמתמודדים לא השליך את כל יהבו על הרעיון הזה וקרא לילד בשמו: “אנטי סוציאליזם”.
בניגוד לישראל, שבה המגמה עדיין מתהווה, בארה”ב היא כבר צוברת תאוצה ניכרת והפכה לגל ממשי. מייק פנס, סגן הנשיא, אמר בנאומו בוועידה הקונסרבטיבית השנתית בארה”ב (CPAC), במארס השנה, שהבחירות ב-2020 לנשיאות ארה”ב יהיו “הבחירה בין חירות לבין סוציאליזם”. והוסיף: “זה החופש, לא הסוציאליזם, שנתן לנו את הכלכלה המשגשגת ביותר בהיסטוריה של העולם”.
הגל הזה התחיל דווקא כתגובה לעלייה המטאורית באהדה לסוציאליזם. אם חשבו שלאחר התפרקות בריה”מ ב-1991 ונפילת המשטרים הקומוניסטים במזרח אירופה, הקפיטליזם ניצח את הקומוניזם, הרי שהיום, כמעט 30 שנה אחרי, הסוציאליזם שוב חזר לאופנה. את האהדה המחודשת לסוציאליזם הוביל ברני סנדרס, הסנאטור מוורמונט שהתמודד מול הילארי קלינטון על המועמדות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הדמוקרטית, ומכנה את עצמו “סוציאליסט דמוקרטי עם “d” קטנה (Democratic Socialist with a small “d”). סנדרס מטיף לעמדות סוציאליסטיות כבר משנות ה-60, אבל כעת זה תפס.
האהדה המחודשת לסוציאליזם מצאה ביטוי בכמה סקרי דעת קהל שנערכו בארה”ב. סקר גאלופ מאוגוסט 2018 הראה כי בפעם הראשונה מזה עשור, למרבית המתפקדים למפלגה הדמוקרטית יש תפיסה חיובית יותר לגבי סוציאליזם מאשר לגבי קפיטליזם. המגמה מורגשת בעיקר בקרב הצעירים (בגיל 29-18). סקרים אחרים הראו שכמעט רוב הצעירים המתפקדים למפלגה הדמוקרטית מעדיפים לחיות תחת סוציאליזם ולא תחת קפיטליזם. ונוסף לזה, גדל מספר החברים בארגון ה”סוציאל דמוקרטים של אמריקה” (DSA-Democratic Socialists of America). הארגון מצהיר על 30,000 חברים בקרב שורותיו. סימן נוסף להתחזקות הסוציאליזם: כניסתה של אלכסנדרה אוקסיו-קורטז הסוציאליסטית לבית הנבחרים כנציגת המחוז ה-14 של ניו יורק.
הגל הגואה הזה של אהדה לסוציאליזם המחודש הביא גל נגדי של אנטי סוציאליזם שהסמן הראשי שלו הוא הנשיא טראמפ. “הקמפיין של הנשיא דונאלד טראמפ לקראת בחירות 2020 יתמקד בחשיפת השינוי הדרמטי לכיוון סוציאליזם של המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות”, אמרה לאפוק טיימס קיילי מק’נאני, הדוברת של הנשיא טראמפ לקמפיין הבחירות ב-2020. “אי אפשר היה לדמיין שלפני עשור חברי המפלגה הדמוקרטית, כולל הנשיא ברק אובמה, היו מקדמים את ההצעות הרדיקליות שכעת מעלה כל אחד מהמתמודדים הדמוקרטים לנשיאות”.
בנאום לאומה שנשא הנשיא טראמפ, ב-5 בפברואר השנה, הוא אמר: “כאן בארה”ב אנחנו נזעקים מהקולות החדשים שרוצים לאמץ סוציאליזם במדינה שלנו. אמריקה נוסדה על ערכים של חופש ועצמאות, לא כפייה מצד הממשלה, לא שליטה ופיקוח. נולדנו חופשיים ונישאר חופשיים. הלילה אנחנו מחדשים את הנחישות שלנו שאמריקה לעולם לא תהיה מדינה סוציאליסטית”.
טרוור לאודון, שחקר במשך 30 שנה את השמאל הרדיקלי והשפעתו הסמויה על הזרם המרכזי בפוליטיקה, אמר לאפוק טיימס: “היה מצוין לראות את הנשיא טראמפ מוריד את הכפפות וקורא לבעיה בשמה, בגלל שהבעיה הפוליטית הגדולה ביותר כעת היא סכנת הסוציאליזם והקומוניזם”.
בנאום שנשא הנשיא טראמפ מאוחר יותר באותו חודש, בפני קהילת יוצאי ונצואלה במיאמי, הוא התייחס לנפילת הממשלה בוונצואלה: “שעת הדמדומים של הסוציאליזם הגיעה לחצי כדור הארץ שלנו. ולמען האמת, למקומות רבים מאוד בעולם. ימיהם של הסוציאליזם והקומוניזם ספורים, לא רק בוונצואלה, אלא גם בקובה ובניקרגואה”.
נואמים שונים שנשאו דברים בוועידה הקונסרבטיבית השנתית בארה”ב (CPAC), במארס השנה, ציינו כולם את התפנית החדה שמאלה לכיוון סוציאליזם בקרב המפלגה הדמוקרטית, וטענו שהמאבק נגד האידיאולוגיה הסוציאליסטית הוא אחת הסוגיות המרכזיות בפוליטיקה האמריקנית ובבחירות 2020. הוועידה נפתחה בווידיאו שהציג את הסכנות והכשלים של הסוציאליזם; הראה את הסנאטור סאנדרס אומר שתורים ללחם הם דבר טוב; את הנציגה הסוציאליסטית של ניו יורק אלכסנדרה אוקאסיו-קורטז מודה שהיא רדיקלית ותמונות של רעב ואלימות במדינות בעלות משטרים סוציאליסטים. סבסטיאן גורקה, שהיה אחד מיועציו של הנשיא טראמפ, אמר שהסוציאליזם מסכן את העולם ואת ארה”ב. “אתם יודעים מהו האיום הגדול ביותר לאמריקה? זה לא הסוציאליזם במוסקבה. זה הסוציאליזם כאן, באמריקה”.
בינתיים בישראל, טרם קם מועמד סוציאליסטי בולט המאלץ את מפלגות הימין לצאת בריש גלי נגד הסוציאליזם. למעשה, אף על פי שבישראל שולטת יותר מעשור ממשלה ימנית, כאשר בוחנים את פעילות הכנסת ה-20 מגלים שהמגמה הרווחת הייתה דווקא לפעול נגד השוק החופשי וחירות הפרט ולבצע מהלכים שבבסיסם רעיונות סוציאליסטיים. כך הראה “מדד החירות” של “התנועה הליברלית החדשה” המקדמת עקרונות של שוק חופשי בישראל – הנוגדים לרעיון הסוציאליסטי. המדד ניתח למעלה מ-1,000 הצעות חוק שהתקבלו במהלך הכנסת ה-20 ונתן ציון חיובי לכל מי שקידם את חופש הפרט ואת השוק החופשי, וציון שלילי לכל מי שפעל נגדם.
לפי המדד, בראש הרשימה היו רק שני חברי כנסת שקיבלו ציון חיובי: שרן השכל ואמיר אוחנה מהליכוד (96 ו-21 נקודות). אחריהם הגיעה רשימה ארוכה של חברי כנסת בעלי ציון שלילי – שכאמור פעלו לטובת עקרונות המזוהים ברמה זו או אחרת עם סוציאליזם. פתחו את הרשימה אבי דיכטר מהליכוד (מינוס 5) ובצלאל סמוטריץ’ (מינוס 10). וסגרו אותה ח”כ איציק שמולי מהעבודה (מינוס 303) ודב חנין מהרשימה המשותפת (מינוס 280).
כפי שניתן להבין מהמדד, גם הימין בישראל מושפע מרעיונות סוציאליסטיים. מפלגות הימין עדיין יוצרות מעורבות מהותית במשק ורגולציה מאסיבית – שיטות העומדות בבסיס הסוציאליזם.
על אף שהשיח סביב הגל האנטי סוציאליסטי מתקיים כרגע יותר בארה”ב מאשר בישראל, הקמפיינים של חלק מהמפלגות בבחירות האחרונות בישראל, כמו גם העובדה שאנו “פרובינציה” אמריקנית המושפעת ישירות מתהליכי הגלובליזציה באמצעות הרשתות החברתיות והיוטיוב, רומזים שלא רחוק היום שבו הגל הזה עשוי להגיע גם למחוזותינו.