תמונה: pexels.com
חלק מהכלכלנים, מתייחסים להבנת המודלים כאספקט החשוב ביותר בלימודי הכלכלה. אחרים, דווקא קוראים להוסיף ללימודים לתואר גם את החלקים המעשיים יותר; על מנת שהסטודנטים המגיעים ללמוד את התואר מתוך ציפייה לעבוד בתחום, יוכלו להפיק ממנו את המיטב. נסקור מספר ציטוטים בתחום על מנת להבין את הנושא לעומק.
“תיאוריה כלכלית זה אוסף סיפורים או אגדות. האם האגדות שאתה קורא הן מועילות? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא” אמירתו של הכלכלן זוכה פרס ישראל בראיון לכלכליסט1 שנאמרה כביקורת על המחלקות ללימודי כלכלה המשווקות את התחום כפרקטיקה מעשית בעוד שהוא מתייחס לתחום זה כתיאורטי יותר.
גון קנת’ גלבריט, כלכלן שנולד בתחילת המאה ה-20 וכתב ספרים רבים בתחום משנות החמישים ועד לשנת אלפיים (כמעט עד שנפטר בגיל 97) המשיך באותו הכיוון וגרס בציניות כי “הכלכלה היא שימושית מאד כדרך למציאת תעסוקה לכלכלנים“.
יש גם ציטוטים חיוביים כמובן.
“המחלקות המובילות לכלכלה בישראל הן עדיין ברשימת 100 הטובות בעולם למרות הכל” מציין פרופ’ דן בן דוד, המשמש כנשיא מוסד המחקר שורש ומהחוגים לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב בראיון2 לאתר כלכלי.
בין המבקרים הנוכחיים של מקצוע הכלכלה בדרך שנלמד בעבר נמצא פר’ אופק שני מרצה לכלכלה שכתב ביחד עם הכלכלן האמריקאי ספר עם מודלים כלכליים חדשים. בראיון לידיעות ציין – “אנחנו מלמדים את הסטודנטים שהצלחת ה”יד הנעלמה” של השוק החופשי להשיא את הרווחה הכי רבה לתושבים הכי רבים היא מקרה קיצון ולא שכיח של ארגון החיים הכלכליים. המקרה השכיח הוא דווקא כשל התחרות, וממנו צריך ללמוד ואותו ללמד. תחרות חופשית מלאה היא בעצם בלוף, מודל חסר שורשים במציאות שמשווקים ללא ביקורת לסטודנטים בשנה ראשונה“.3
חשיבות לימודי הכלכלה בארץ
על מנת לעמוד על חשיבותו של תחום לימודי הכלכלה בישראל, כדאי להכיר את תוצאותיה של הוועדה הבינלאומית, שבחנה את איכותם של החוגים לכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. תוצאות אלה פורסמו באפריל האחרון4 ושם נאמר –”ישראל זקוקה לכלכלנים. ללא כלכלנים מעולים המבינים כל פרט בתפקוד הכלכלה הישראלית, יכולתה של ישראל לתפקד בזמן משבר לאומי מוטלת בספק”.
אמירה זו מחזקת את החשיבות הגבוהה שיש ללימודי הכלכלה לא כתחום פילוסופי כללי, בו המודלים השונים נחקרים באופן תאורטי, אלא כיצירת מרחב מחקר שנועד לשמש על מנת לקבוע מדיניות כלכלית שתשמור על יציבותו של המשק והכלכלה הישראלית בעתות משבר. אנו יכולים לראות, למשל, כיצד קביעה של מדיניות כלכלית בארה”ב, לאחר המשבר העולמי בשנת 2008 הובילה לצמיחה מהירה, בה רכבת המשק האמריקני הצליחה “לחזור לפסים” במהירות בזכות התוויה של מדיניות כלכלית נכונה.
לסיכום, תחום לימודי הכלכלה הוא אחד מהתחומים החשובים ביותר כיום בישראל ובעולם ולכן נעשה כיום מאמץ כביר לחזק את הפקולטות השונות בישראל במרצים העוסקים: הן בתחומי המחקר והפיתוח והן בהעברת היכולת לנתח את השוק הנוכחי ולהביא לצמיחה גם בעתות משבר. המודלים הכלכליים הקלאסיים שפותחו בעבר, כבודם במקומו מונח; אך יתכן ודווקא ההצמדות לידע התיאורטי הפילוסופי; ולתפישת לימודי הכלכלה כחלק ממדעי הרוח, מרחיקה חלק מהסטודנטים החוששים ליכולתם ליישם את הנלמד בפועל.