תמונה:Drew Angerer/Getty Images
בחודש שעבר נשמעה בשולי החדשות אמירתו המפתיעה של חיים סבן, המיליארדר הישראלי-אמריקני, התומך בדמויות בכירות בשמאל האמריקני כמו הילארי קלינטון. בריאיון ל”הוליווד רפורטר” אמר סבן כי יש מועמד אחד שבטוח לא יקבל את תמיכתו במרוץ הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית – הסנטור ברני סנדרס – שהוא “קומוניסט בתחפושת של סוציאליסט, והוא חושב שכל מיליארדר הוא נוכל”.
סבן צודק. סנדרס אמנם מציג עצמו בתור “סוציאליסט-דמוקרט” בלתי תלוי במפלגה כלשהי, כלומר אדם המאמין בגרסה מרוככת של סוציאליזם. אבל מאחורי הקלעים הוא שומר על קשר עמוק עם הארגון המרקסיסטי “הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה” (DSA) המקדם את רעיונותיהם של מרקס ושל הקומוניסט האיטלקי אנטוניו גראמשי. חלק מחברי הארגון קוראים לביטול כל הרכוש הפרטי. לאורך השנים נשא סנדרס נאומים בכנסי הארגון וקיבל ממנו גיבוי פוליטי. בניוזלטר שהוציא אחד מסניפי הארגון ב-2014 נודע כי סנדרס אף חבר פעיל בארגון (ראו צילום מהניוזלטר).
ניוזלטר שהוציא סניף של ה-DSA ב-2014 החושף כי סנדרס חבר פעיל בארגון
הארגון גם עובד בשיתוף פעולה עם שלוש הקבוצות הקומוניסטיות המובילות באמריקה – CPUSA – שהיא המפלגה הקומוניסטית של ארה”ב; CCDS – ארגון שהוקם על ידי פלגים מתונים במפלגה הקומוניסטית של ארה”ב; ו-FRSO – שהוקם בשנות ה-80 מתוך צורך לאחד תנועות מאואיסטיות בארה”ב. ביוני 2013 נערך בניו יורק כנס שמטרתו הייתה לדון במיזוג כל הארגונים הקומוניסטיים ביחד עם ה-DSA.
סבן חשף את פניו האמיתיות של סנדרס, אבל טעה בהבנת התמונה הגדולה. במאמר שפורסם באפריל השנה באתר השמאל “Truthout” תחת הכותרת: “אסטרטגיית שמאל לבחירות 2020 ומעבר להן”, שני מרקסיסטים אמריקנים ידועים – ביל פלצ’ר הבן וקרל דווידסון החברים בשניים מהארגונים שהזכרתי – פרסו את רעיונותיהם לכיבוש, ולבסוף אף להחלפתה של המפלגה הדמוקרטית. השניים טענו במאמרם כי בדומה לאסטרטגיה של גראמשי, שהאמין כי לא ניתן להשיג קומוניזם באמצעות מרי של עובדים, אלא באמצעות חדירה ארוכת טווח למוסדות המובילים בחברה – על הארגונים המרקסיסטים לחדור כעת לתוך המפלגה הדמוקרטית. לא להצטרף לסניף המקומי שלה באזורם ולהשיג כמה שיותר השפעה בתוכו, כפי שקרה עד היום, אלא להקים ארגונים סוציאליסטיים בלתי תלויים שיפעלו בתוככי המפלגה הדמוקרטית, תחת באנר המפלגה.
ברני סנדרס | תמונה: Spencer Platt/Getty Images
למעשה, זה כבר קורה. Our Revolution הוא ארגון אחד שכזה. מוביל אותו ברני סנדרס ומטרתו לדחוף מועמדים מרקסיסטיים לרוץ לרשות הסניף המקומי של המפלגה הדמוקרטית באזור שלהם. ויש עוד ארגונים: ארגון הנקרא Indivisible, אחר נקרא Working Families Party וארגון נוסף הוא Progressive Democrats of America. כולם ארגונים מרקסיסטיים שחדרו למפלגה הדמוקרטית. “Our Revolution גדל מתוך הקמפיין של ברני סנדרס ב-2016 ויש לו מאות סניפים מקומיים”, כותבים פלצ’ר ודווידסון, “Indivisible נוצר במחאות סביב כניסתו הרשמית של טראמפ לתפקיד הנשיא… כעת הוא מתגאה ב-3,800 קבוצות מקומיות”. המטרה היא כאמור להשתלט על המפלגה הדמוקרטית ולהסיט את איזון הכוחות בתוכה לכיוון שמאל קיצוני, קומוניסטי, כך שרפורמות מרקסיסטיות יוצבו בחזית האג’נדה של המפלגה. “השמאל יוכל לבחור [להנהגה שלו] פרוגרסיבים, עד אשר הם יהפכו לרוב מוצק בקרב הדמוקרטים בבית הנבחרים”, הם כותבים.
לא מדובר במשאת נפש של שני אנשים שוליים, אלא באסטרטגיה אמיתית שכבר מכה שורשים. עיקר כוחה מתרכז כיום תחת פרויקט הנושא את השם המעורפל: “Left Inside/Outside Project”. הרעיון הוא “לבנות כוח בתוך ומחוץ למפלגה הדמוקרטית”, לפי מנהיג המפלגה הקומוניסטית של ארה”ב ג’ון באחטל, שאמר את הדברים לחברי מפלגתו בוובינר שנערך ב-23 במאי 2018. מאמר נוסף, שפורסם ביוני 2017 באתר המשויך ל-FRSO, תחת הכותרת “השמאל שאנו רוצים לבנות: להתנתק מהשוליים”, טען דברים דומים.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה שמופעלת אסטרטגיה כזו. בשנות ה-70 וה-80 הופעל דבר דומה בבריטניה כשהקבוצה הטרוצקיסטית “Militant Tendency” ניסתה לחדור לתוך מפלגת הלייבור הבריטית. התקשורת, כמו גם מספר פוליטיקאים מתונים בלייבור, חשפו את המהלך והקבוצה הקיצונית סולקה החוצה. בניגוד למצב אז, הבליץ שמבוצע כיום לתוככי המפלגה הדמוקרטית אינו נעצר על ידי איש. בינתיים גם לא על ידי חיים סבן.
חשוב להבין שהשמאל באמריקה מפוצל לשניים: צד אחד מורכב מארגונים סוציאליסטיים וקומוניסטיים קיצוניים שאינם מעוניינים לשתף פעולה עם המפלגה הדמוקרטית. וצד שני מורכב מהארגונים שהזכרתי – המוכנים לפעול בתוך המפלגה הדמוקרטית.
לא לחינם אמר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כי הבחירות של 2020 יעסקו ב”קומוניזם מול חופש”: אם המפלגה הדמוקרטית תפסיד, האסטרטגיה הקומוניסטית תספוג מכה קשה. אם היא תנצח, התוכנית הקומוניסטית תדהר קדימה – וככל הנראה תוביל את אמריקה לנקודת אל-חזור.