צילומים: עוזי מלימובקה
חברים שחזרו מקירגיסטן סיפרו לי שמדובר באחת המדינות היפות בהן ביקרו מעודם, עם רכסי הרים מושלגים המכסים כ-90 אחוז משטחה, אגמים גבוהים, אינספור נהרות ועמקים נידחים – מקום מושלם לאוהבי טבע פראי, טיולי ג'יפים ומסלולי הליכה. היא נמצאת אי שם בלב מרכז אסיה – בין קזחסטן מצפון, אוזבקיסטן ממערב, טג'יקיסטן מדרום, וסין ממזרח.
לקראת סוף הקיץ האחרון התארגנתי לנסיעה עם בת זוג, ארזנו ציוד טרקים ומצנחי רחיפה ויצאנו לדרך. לקירגיסטן אין קו תעופה ישיר מישראל, אולם ניתן לטוס אליה דרך איסטנבול, טשקנט או תחנת ביניים ברוסיה.
יורטת נוודים באחד העמקים ליד קרקול
רוב תושבי קירגיסטן מרוכזים סביב בישקק, עיר הבירה, המונה כמיליון איש. אפשר להזמין בה חדר באכסניה פשוטה או במלון פאר עם ניחוח סובייטי, ואף לשכור רכב מאחת הסוכנויות הבודדות. ברחובותיה ניתן להבחין באוכלוסייה המעורבת המורכבת מקירגיזים, מוסלמים סונים המשתייכים לקבוצה האתנית הגדולה במדינה, צאצאי נוודים בעלי תווי פנים אסיאתיים ועיניים מלוכסנות; וממיעוט ממוצא רוסי המתגורר בעיקר בערים הגדולות. אין פלא, אם כן, ששתי השפות הרישמיות במדינה הן רוסית וקירגיזית.
לנוכח המסלול המתוכנן שכרנו רכב שטח גדול, ואת הימים הראשונים בילינו בדאייה לאורך שרשרת ההרים שמדרום לעיר, בסמוך לשמורת אלה-ארצ'ה.
שרשרת ההרים המכונה "טיאן שאן" ("ההרים הנשגבים" בלשון המקום) נמתחת לכל רוחב המדינה, ומגיעה עד לגובה של 7,010 מטר בגבול עם סין. כמה פעמים נחתנו בשדות חיטה המרוחקים מהמקום בו המראנו, וילדים סמוקי לחיים רצו אלינו בהתרגשות והורו לנו את השביל אל הכפר הסמוך.
מבישקק הבירה נסענו יום שלם אל אגם טוקטוגול המוקף הרים צחיחים. משם המשכנו דרומה אל אגם סארי-צ'לק, סביבו נמתחים מסלולי הליכה מטושטשים על מורדות הרים מיוערים. לכל אורך הדרך הבחנו בעדרים גדולים של סוסים הרועים בחופשיות על הגבעות, כולם שייכים לנוודים.
פנינו מזרחה, וטיפסנו במעלה דרך עפר אל אגם סון-קול השוכן על רמה גבוהה מוקפת הרים. מדי פעם חלפנו על פני יורטות מבודדות, אוהליהם העגולים והלבנים של הנוודים, העשויים מוטות עץ דקים המכוסים בצמר עזים.
מראה נוף טיפוסי על גדת אגם סונג קול
מצנח רחיפה מעל אגם טוקטוגול
כששקעה השמש עצרנו סמוך למאהל קטן ושאלנו את הבחורה שיצאה לקראתנו, בשפת הסימנים, אם נוכל להעביר שם את הלילה. מבלי להתבלבל היא הובילה אותנו אל אחת היורטות, פרסה על הקרקע שמיכות צמר עבות, וסימנה לנו להצטרף לארוחת ערב עם בני המשפחה ביורטה שליד.
בעוד כולנו יושבים על שטיחים סביב שולחן אוכל נמוך עמוס בכל טוב, החלו לרדת בחוץ פתיתי שלג, וליבנו התרחב לנוכח הכנסת האורחים החמה. הנוודים שוכנים באזור עד בוא החורף, ואז הם יורדים עם עדריהם לעמקים נמוכים יותר.
מזרחה משם נמצא אגם איסיק קול שהוא הגדול במדינה, 180 קילומטר אורכו. בקרבתו נמצאת העיירה קרקול ומעליה אתר סקי גדול. העיירה משמשת מרכז ספורט חורף אליו מגיעים תיירים בעיקר מרוסיה וקזחסטן, ובשאר הזמן מהווה בסיס מצוין לטיולים יומיים באזור ולטרקים בהרים. בעל האכסניה שבה התארחנו דאג לקחת אותנו אל כמה אתרי רחיפה בהרים, ואף לאסוף אותנו מהיכן שנחתנו. למזלנו הצטיידנו מראש בכרטיסי SIM מקומיים כך שיכולנו לדווח על מיקומנו.
לאחר בחינה זהירה של מזג האוויר יצאנו למסלול הליכה של ארבעה ימים בהרים. מרבית הטרקים בקירגיסטן עוברים במקומות לא מיושבים, והטיילים נדרשים לקחת איתם מראש אוהל, שקי שינה ומזון לכל התקופה. הטרק כלל טיפוס לא קל אל אגם אלה-קול היפהפה, וגלישה ארוכה על התחת במורד מעבר הרים מושלג. לשמחתנו הסתיים הטרק במעיינות החמים של הכפר הזעיר אלטין-אראשן, שטבילה בהן הייתה פינוק אמיתי לשרירים המכווצים אחרי ההליכה המאומצת.
עוזי מלימובקה – מהנדס ומעצב תעשייתי, בוגר הקולג' המלכותי לאומנויות בלונדון, וגם טיילן מושבע, צלם וכתב בעיתונות הגיאוגרפית. במסע שנמשך קרוב לשנה היה לישראלי הראשון שנהג דרך היבשה בג'יפ מדרום אפריקה עד לביתו בישראל
מלימובקה מרצה על טיוליו בעולם. ניתן ליצור איתו קשר באימייל: