נתחיל בחידה. אתם מגיעים במהלך הרפתקה למקום שכוח אל. המקומיים חביבים אליכם ולא מאיימים, אבל אתם לא מבינים אפילו מילה אחת מהשפה שלהם. הניסיונות שלכם לתקשר איתם בתנועות ידיים זוכים למבט מזוגג. אתם חסרי אונים. עליכם לגלות מידע על תושבי המקום ולחזור איתו אל ביתכם. אולי בשביל להתקדם במחקר רב שנים, למצוא אוצר נסתר או לגלות תרופה פלאית. מה תעשו?
זה בדיוק המצב בו נתקלו חוקרי תרבות רבים בהיסטוריה. הם נסעו רחוק והגיעו למבוי סתום. אבל הם גם מצאו את הפיתרון לחידה: להתבונן במשחקים של התרבות ודרכם ללמוד עליה. המשחק הוא אוניברסלי. הוא קיים בכל תרבות, כשכל אחת משתמשת בכללים ובחוקים שמתאימים למציאות המקומית. דרך התבוננות במשחק אפשר ללמוד המון על דרך החיים של אנשים במקום מסוים.
"הפעם נושא הטור יהיה על דרכה של תרבות” הודיע לי בשיחת טלפון עורך המגזין, "תכתוב על איך היא משפיעה, דרך משחק השחמט, על צורת החשיבה שלנו ועל דרך החיים שלנו”, הוא הוסיף. הנושא שנבחר שימח אותי מאוד. סופסוף תחום שיש לי שפע של חומר כתוב עליו.
השמחה שלי הייתה מוקדמת מדי. כל כך הרבה אפשרויות עמדו בפניי שלא ידעתי מהיכן להתחיל. נראה היה לי ראוי להתחיל מתחום החינוך. בימי הביניים, בסביבות המאה ה-12 השחמט היה חלק מתהליך החינוך של האבירים. המשחק שימש לחינוך אישי וסביבתי. האביר היה נדרש ללמוד דרך השחמט כיצד להוציא לפועל תכניות אסטרטגיות צבאיות. נוסף על כך, האביר הבין את שרשרת הפיקוד האידיאלית בצבא: מיקומו של המפקד במרכז הלוח, לצד הקצינים ומאחורי החיילים, משם הוא יכול לסקור את כל שדה הקרב. החיילים עומדים מלפנים, מוכנים להקריב את עצמם בעבור מלכם.
הצורה הזו של שימוש בשחמט כדגם למה שרוצים להסביר לקהל, מתבצעת גם כיום, ובעבר היא הייתה נפוצה עוד יותר. מחקרים בתחום הפרסום מעריכים כי אדם ממוצע בארצות הברית נחשף לכ-3,000 מסרים פרסומיים ביום. דרך כלי התקשורת מגיעים, לעתים קרובות, ניסיונות לעצב את התרבות והחשיבה שלנו. פרסום, קמפיינים, ספין פוליטי: כל כלי שיכול לגרום לאנשים לדבר עליו ולעצב את דרך החשיבה הרצויה והמצופה מהם. אבל מה עשו שליטים בתקופות שלא היו טלוויזיה, רדיו ועיתון?
הפופולריות של השחמט בקרב ההמונים הייתה הכלי המושלם לעיצוב מסרים עבור הקהל. טקסט השחמט הידוע והמבוקש בתקופת ימי הביניים הוא זה של האיטלקי ג’ייקוב דה קאסולי. הטקסט משווה את כלי השחמט, הסידור שלהם והמהלכים, לצורת השלטון האידיאלי בימי הביניים. לכל אחד יש יש המקום המיועד לו, והכול קשור בסדר נכון וטבעי. קאסולי השתמש במטפורה פוליטית שתקל לזהות את הקשר בין כלי השחמט לאנשים בעולם האמיתי.
מעט לאחר שהתפרסם הטקסט, מדינות רבות הבינו את פוטנציאל ההשפעה הטמון בו על האנשים. הטקסט תורגם לשפות: גרמנית, צרפתית, ספרדית, קטלאנית, הולנדית וצ’כית.
תרגום הספר לשפה השבדית שימש את המתרגם כדי להעביר את מסריו לקהל. 25 אחוז מהספר נכתב באופן שונה מהמקור ותיאר פרשנות אישית למצב המלכותי הרעוע בשבדיה שסבלה מאתגרים פנימיים וחיצוניים. בספר מעביר המחבר את הרעיון שמלך מצליח אם הוא שם את עצמו עבור העם ובוחר להתנהל באופן ראוי וטוב. אם הוא בוחר בדרך של תאוות בצע וסביבו אנשים מושחתים, המלך יפסיד את מלוכתו בדיוק כמו הפסד במשחק השחמט.
"אולי בשביל ההתחלה כדאי ללכת על כיוון אחר”, תהיתי לעצמי בעודי יושב מול מסך המחשב, "אולי צריך לספר על פתיחות השחמט עצמן”. בשחמט כששחקן רוצה לפתוח את המשחק עליו לבחור איזו פתיחה לשחק. הפתיחה מכוונת לאסטרטגיות שייבחרו בהמשך ולאופי המשחק שנבחר. אחת הנקודות מעוררות המחשבה בפתיחות היא הקשר בין הסגנונות והמקום שבו התפתחו.
הפתיחה האנגלית נחשבת מאוד סולידית וכזו שמכוונת לטווח רחוק ושואפת להשתלט על מרחבים של שטח. הפתיחה הסיציליאנית נחשבת כפתיחה מאוד חריפה עם אפשרויות מאוד דינמיות לשני הצדדים. ההגנה הצרפתית משתמשת בהתבצרות חזקה (קו מאז’ינו), האיטלקית פתוחה והתקפית, הספרדית מלאת אפשרויות לשני הצדדים והגנת ברלין מציגה הגנת ברזל נטולת חולשות. הפתיחות התפתחו דרך צורת החשיבה של השחקנים ששיחקו אותן. השחקנים בחרו בפתיחות בהשפעת התרבות בה הם חיו.
זהו הקשר ההדדי בין המשחק לשחקן. האחד משפיע על השני, משחק מושפע מהתרבות והשחקנים ובתורו משפיע על התרבות והשחקנים המשתתפים. "אז מאיפה כדאי להתחיל”, שקלתי בפעם האחרונה. זה היופי במשחק, לפעמים בלי לשים לב, הוא פשוט קורה מעצמו.
יניב ניצן - מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט.
yaniv509@walla.co.il