ניסויים רבים בעולם בחנו האם יש קשר בין משחק השחמט לשיפור יכולות הלמידה. אחד המחקרים המפורסמים שנערך בוונצואלה בחן האם לימוד שחמט יכול לשפר הישגים של תלמידים במבחני IQ. התוצאות היו מפתיעות – הן הראו עלייה בהישגים, ללא הבדל של מין או רקע סוציו-אקונומי.
המחקר גם הראה קשר בין חשיבה שחמטאית לתחומי למידה אחרים. הפסיכולוג המפורסם פרדריק סקינר טען שזהו אחד הניסויים החברתיים החשובים שנערכו במאה ה-20. מחקרים דומים שנערכו ברחבי העולם גילו ששחמט משפר יכולות קריאה, יכולות מתמטיות, היגיון, חשיבה מקורית ועוד מגוון כישורים.
ואכן בעשרים השנים האחרונות, יותר ויותר מדינות משלבות שחמט בתוכנית הלימודים הרגילה בבית הספר. בישראל היו מספר לבטים לגבי העניין, אך נכון להיום, ניתן ללמוד שחמט רק במסגרות מצומצמות משלימות למערך הלימודים בבית הספר.
אם יש או אין מקום לשילוב משחק השחמט בבית הספר, קשור קודם כל, בהבנת אופן הפעולה של האיבר החשוב ביותר ללמידה: המוח. במשך 400 שנה האמינו חוקרים שלמוח יש מבנה קבוע שאינו משתנה. הם התייחסו למוח כמכונה מופלאה, שיכולה לעבוד באופן תקין או להתקלקל, אך ודאי שלא להשתנות, להתפתח, לגדול או להשתנות. בשנות ה-60 וה-70 החלה ההבנה של המוח. חוקרים גילו שבכל פעם שהמוח לומד לבצע פעולה מסוימת, המבנה שלו ממש משתנה ומעגלי התקשורת שלו משתפרים בהתאם למשימה שביצע.
הסיפור של ברברה ארוסמית׳ (63) הוא דוגמה מופלאה ליכולת השינוי של המוח.
כאשר הייתה ילדה אבחנו אצל ארוסמית׳ בעיה חמורה של מה שכינו ״מוח א-סימטרי״. אזורים מסוימים במוחה היו מפותחים מאוד והקנו לה יכולות של מחוננות, בעוד שאזורים אחרים לא התפתחו ונשארו ברמה של פיגור. היו לה קשיי למידה חמורים שכללו בעיות ביכולת לבטא מילים, בתפיסה מרחבית, בתחושת התנועה ובהבנת היחס בין סמלים, מה שגרם לה קושי רב בהבנת חוקי הדקדוק, חוגי היגיון ומתמטיקה.
ארוסמית׳ התקדמה דרך אזורי המוח בהם היו לה יכולות גבוהה. היא סיימה תואר ראשון בחינוך והתקדמה לתואר שני. בשלב זה, נפל לידיה מאמר של פרופ׳ מארק רוזנצוויג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הניסוי שלו הראה שפעילות מחשבתית עשויה להביא לשינויים במבנה המוח. ארוסמית׳ הבינה שבאמצעות אימון היא יכולה לשפר את האזורים החלשים במוחה. היא בנתה תרגילים מיוחדים כדי לאמן את הנקודות החלשות ביותר שלה. מאות שעות של עבודה מאומצת הובילו אותה לרמת ביצוע ממוצעת.
בשנת 1980 פתחה ארוסמית׳ בית ספר בטורונטו המשלב תרגילי מוח לתלמידים הסובלים מליקויי למידה, למרות הביקורת הרבה שספגה על התפיסה שהמוח הוא שריר שניתן לאמן. עשרות הצלחות של תלמידיה, רובם מקרים שנחשבו כחסרי סיכוי, הפכו את תרגילי המוח של ברברה למשני חיים.
התרגילים של ארוסמית׳ מבוססים על הבנת הדרכים האפקטיביות ביותר ללמידה. מחקרים הראו שאנו מטמיעים 20 אחוז מהחומר הנלמד דרך שמיעה, ו-20 אחוז מהחומר הנלמד דרך הראייה. אם משלבים בתהליך הלימוד בין חוש הראייה לחוש השמיעה אנו מטמיעים 50 אחוז מהחומר. אך שיטת הלימוד האפקטיבית ביותר היא זו שבאמצעותה אנחנו מטמיעים 85 אחוז מהחומר הנלמד, וזה קורה אם אנחנו הופכים להיות מעורבים. והדרך הטובה ביותר להפוך למעורבים בלמידה היא דרך משחק.
ואם משחקים, אז כדאי לשחק בשחמט כפי שמחקרים כבר הוכיחו. אבל מה באמת הקשר בין להזיז כלי שחמט על לוח משובץ לשיפור יכולות הקריאה? התשובה לכך היא שכאשר ילד משחק שחמט, הוא נמצא כל הזמן במצב של התמודדות עם בעיות וקבלת החלטות. השימוש בחוש הראייה והדמיון שמתרחשים כל הזמן במשחק מעלים את יכולת הריכוז דרך המאמץ הוויזואלי.
המאמץ להישאר בריכוז משתלב עם פן נוסף במשחק השחמט: עבודה עם תבניות. כדי שתלמיד יוכל לקבל החלטות טובות יותר ויותר, הוא לומד לעבוד עם תבניות שעוזרות לו לקבל החלטות. היכולת לזהות עוד ועוד תבניות, אימון חוש הראייה והכיף שבמשחק, גורמים לכך ששחמט הוא תרגיל חשיבתי מתמשך שמשפר את יכולות המוח בתחום הקריאה, וכך מתרחש גם השיפור בתחומים אחרים.
יניב ניצן - מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט.
yaniv509@walla.co.il