רבים שואלים אותי מה המשמעות של מבצע צוק איתן לגבי העתיד, או מה ההשלכות ארוכות הטווח של הלחימה ברצועת עזה של 2014 על המזרח התיכון ועל העולם. אנסה כאן לתמצת את נקודת מבטי בשאלות אלו. הרחבתי בהן בספר 2048.
אנשים רבים בתחילת המאה ה-21 מתלבטים בשאלה כיצד להגדיר את העימותים שמתרחשים בעולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. להזכירכם, מאז 1945 נהרגו במלחמות ועימותים פנימיים ובין מדינתיים כ-100 מיליון איש, יותר מאשר בכל מלחמת העולם השנייה – כ-65 מיליון איש.
בעוד מאה או מאתיים שנה ההיסטוריונים ינסו להגדיר את אופי העימותים הללו ויתנו לתקופת מאת השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה כותרת. יש כאלו הטוענים שאנו נמצאים בעיצומו של מאבק בין דתות, יש הטוענים שזה מאבק כלכלי בין מעמדות ומדינות ויש הטוענים שאנו במהלכו של מאבק בין תרבויות מזרחיות, מחד, ומערביות מאידך.
לעניות דעתי, אנו נמצאים בעיצומו של מאבק בין תרבויות דמוקרטיות ומשטרים לא דמוקרטיים. כמובן שלכל זרם יש במה להיאחז ואין זה המקום להרחיב בהוכחות השונות שכל זרם מחזיק בידו. אנו עדיין בעיצומם של תהליכים ואין לנו שום יכולת לראות בבהירות את המתרחש. ובכל זאת, כל אבחנה יכולה לתרום טוב יותר למציאת פתרונות יעילים להנמכת הלהבות.
בתורת הלחימה הקונבנציונלית שום צבא לא פותח במלחמה כשהוא יודע שהוא יובס בה. מה הם רוצים להשיג במלחמה בה אלפים ימותו וכוחם הצבאי יצטמצם לבלי הכר בסופה?
ובכן, אחרי מלחמת העולם השנייה, התברר שידם של דמוקרטיות הייתה על העליונה מסיבות רבות. בכללן ערכי המוסר שאפיינו אותן, הטכנולוגיות, המדעים ושיטות הממשל הדמוקרטיות שבדרך כלל הוציאו דברים טובים מאזרחיהן ותרמו לעליונותן על שיטות ממשל לא דמוקרטיות. חייבים לומר שמי שחי במשטר דמוקרטי נוטה להתעלם מהחסרונות של השיטה הדמוקרטית. אחרים החיים במשטרים טוטליטריים או אף במשטרים מריטוקרטיים, כדוגמת סינגפור, רואים את החסרונות של דמוקרטיות ומוכנים להילחם בהן כדי להוכיח את עליונות שיטותיהם.
Abid Katib:Getty Images
האסטרטגים של התרבויות הלא דמוקרטיות חיפשו ללא לאות תורת לחימה שתיתן מענה הולם לעליונות תורת הלחימה וערכיה של המדינה הדמוקרטית. נדמה לי כי אנו נמצאים בפרק נוסף בניסיונותיהם לגבור על תורת הלחימה כפי שהתפתחה בצבאות של מדינות דמוקרטיות. הם למדו את ההיסטוריה של המלחמות שהתנהלו במקומות רבים באלפי השנים האחרונות ומצאו מענה אותו אנו רואים כרגע בקרבות בעזה. מבחינה זו, עזה היא שדה הניסויים של תורת לחימה חדשה כנגד צבאות וממשלים דמוקרטיים. דאע״ש כתנועה והמדינה האיסלאמית כשיטת ממשל הן וריאציה נוספת של שדה הניסויים הזה. הן מוסיפות נדבכים לתורת הלחימה שעזה משפרת זה זמן רב. מאחר ואי אפשר להרחיב כאן בכל היבטי תורת הלחימה שלהן אתמקד כאן באחד ממאפייניה של הגרסה העזתית בלבד.
יש המכנים את תורת הלחימה שחמאס מנסה