1. חיידקים עמוק מתחת לאוקיאנוס
הרחק מתחת לאוקיאנוס, מאות מטרים במעמקי סלע בזלת חשוך וקר, התגלו ב-2013 חיידקים חיים שמצליחים להסתדר בלי חמצן או אור שמש. איך הם מצליחים לעשות את זה? איזו אנרגיה הם מצליחים למצוא בסביבה המאתגרת ההיא?
בסביבה היבשתית המוכרת לנו, רוב החומרים האורגניים שסביבנו מיוצרים במקור על ידי צמחים. בתהליך הפוטוסינתזה, הצמחים מצליחים לנצל את האנרגיה שבאור השמש כדי להפיק סוכר, רק ממים ומפחמן דו-חמצני. החיידקים שהתגלו עמוק מתחת לקרקעית האוקיאנוסים מצליחים להפיק חומרים אורגניים מתהליכים כימיים דלי אנרגיה.
מה שעוד יותר מפתיע בתגלית הזאת הוא שאולי היא מעידה על בית הגידול הגדול ביותר בכדור הארץ, רק שמעולם לא התייחסנו אליו ככזה. כיוון שמדובר בסלעים ששוכנים מתחת לאוקיאנוסים, הם מכסים בערך שני שליש מפני כדור הארץ. וגם העובי שלהם רב – מדובר בסעלי קרום כדור הארץ, שעוביים המצטבר מגיע בדרך כלל לכמה קילומטרים, כך שייתכן שמדובר בבית גידול גדול בהרבה מהסביבה היבשתית המוכרת לנו.
הוא מאט משמעותית את קצב חילוף החומרים בגופו ונכנס למצב של תרדמת חורף. ובמקביל מצפה את איבריו בשכבת סוכר שמגינה עליהם ומגבירה את שרידותם
מי שגילה את החיידקים המפתיעים האלו הוא ד״ר מארק לבר מאוניברסיטת ארהוס שבדנמרק. כשב-2004 הפליג ממערב למדינת וושינגטון שבארה״ב, על ספינת המחקר JOIDES Resolution, הוא רצה לגלות מה יוכל למצוא במעמקי הסלע שמתחת לאוקיאנוס. ביחד עם צוות הספינה הוא קדח עמוק בסלע: מעבר ל-265 מטר של משקעים שהצטברו לאורך השנים מעל לקרקעית האוקיאנוס, ומעבר ל-300 מטרים נוספים של סלע בזלתי בן כ-3.5 מיליארד שנה. בתוך הבזלת החוקרים הופתעו לגלות רכיבי די-אן-איי, כלומר שרידים ועדויות לייצורים חיים. מחקר מעמיק קצת יותר על הרכיבים הגנטים שהתגלו לימד שמדובר ביצורים שמסוגלים להפיק את הגז מתאן.
אבל האם יש שם כיום יצורים שממש חיים? כדי לגלות את זה ד״ר לבר הניח את הסלע בסביבה עשירה בכימיקלים וחימם אותו מעט