סוחר ירקות בשוק בשנגחאי ב-18 אוקטובר 2012. על פי הנתונים כלכליים האחרונים וניתוח של מומחים עליית מחירי התשומות ברחבי המדינה לוחצת על הציבור הסיני – צילום: Peter Parks/AFP/Getty Images
ההכחשות הרשמיות של סין לכך שהאינפלציה הגיעה לממדים מסוכנים, אינן מצליחות להטעות את הצרכנים "המותקפים בכל החזיתות" מעליות המחירים.
אף על פי שהתקשורת הנתונה לשליטת המפלגה הקומוניסטית הסינית מנסה להכחיש את השמועות על עליות מחירים, ניכר שמחירי המזון, האנרגיה, המים והדיור במגמת העלייה. מומחים וחוקרים שואלים האם המפלגה הקומוניסטית מפרסמת נתונים סטטיסטיים כוזבים כדי להשיג מטרות פוליטיות.
הציבור הסיני הופך לזהיר בהוצאותיו וגם לציני באשר לאמינות הנתונים הרשמיים. כבר בנובמבר 2010, בסקר מקוון בהשתתפות כמעט 20 מיליון איש, 86 אחוז ציינו שהם מרגישים שנתוני מדד המחירים לצרכן אינם תואמים לתמונת המצב המוכרת להם. הם טענו גם שהמחירים עלו הרבה מעבר לנתוני האינפלציה הרשמיים, כך דיווחה סוכנות הידיעות הסינית שין-חואה המשמשת כשופר של המשטר.
צ'ן ג'י-וו, פרופסור למימון באוניברסיטת ייל שבארה"ב כתב במאמר שפורסם ב-12 במארס שקשה להאמין לנתוני האינפלציה הרשמיים. לדבריו, "המשטר הסיני מייצר שגשוג כלכלי שטחי, אבל האינפלציה שנובעת מהדפסת הכספים של המשטר, למעשה לוקחת את הכסף מידיהם של האנשים הפשוטים. זה בעצם סוג של גזל. "
עלייה במחירי מוצרי היסוד
עליית מחירי הדלק פוגעת במגזר התחבורה של סין. נהגי מוניות מתלוננים על כך ובפרובינציית ג'ה-ג'יאנג הם אפילו שבתו בגללה ב-1 במאי.
כשהם מבוהלים מהשמועות על עליית מחירים חדה, צרכנים מיהרו לקנות גז טבעי לפני שמחירו יעלה. ב-27 במארס, הנציבות הלאומית לפיתוח ולרפורמה הכחישה את השמועות על עליה חדה צפויה במחירי הגז הטבעי, אך במהרה העלתה אותם בפתאומיות, באזורים מסוימים אפילו בשיעור של 40 אחוז.
היה גם צפי לעלייה במחירי המים. התקשורת הרשמית דיווחה כי וואנג וון-קה, יו"ר "השקעות בתעשיית המים של סין בע"מ" העריך שמחיר המים יעלה עד פי עשר מרמתו הנוכחית, או ב-30 עד 40 יואן לטון. באותו זמן, שין-חואה דיווחה שלדברי הרשויות, על הציבור לצפות לעלייה בשיעור של 36 אחוזים.
מחירי המזון תלויים ישירות במחירי הדלק והמים, והם עלו בהתאם. ב-9 במאי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את הנתונים הכלכליים לחודש אפריל לפיהם בענף המזון, העלייה במחירי הירקות, הפירות ופירות הים הייתה הגבוהה ביותר. בחלק מהירקות ההתייקרות הייתה בשיעור של יותר מ-24 אחוז.
גם מחיריהם של מוצרים אחרים המשיכו לעלות. נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי המרכז למחקר בנקאי פיננסי מראים שהגבלות חדשות בשוק הדיור עלולות לגרום לחלק מרוכשי הדירות הפוטנציאליים לפנות במקום זאת לשוק השכירות, ובכך להביא לעליית מחירי השכירות.
ג'אנג שו, חוקר שוק הנדל"ן סיפר לתקשורת הסינית כי עליה חדה בדמי השכירות מאז 2009 הביאה את תעריפי השכירות לקצה גבול היכולת של מרבית המשפחות מעוטות ההכנסה. ב-2012, העלייה במחירי השכירות הצטמצמה לשיעור של כ-10 אחוזים וג'אנג משער שהעלייה השנתית תתייצב ברמה זו.
לין, תושב בייג'ינג, סיפר לאפוק טיימס: "ההורים שלי הולכים לסופר פעמים ביום, לפעמים אפילו נוסעים שעה באוטובוס, רק כדי למצוא פירות וירקות במבצע".
גואו, תושבת ותיקה של שנגחאי הביעה את תסכולה: "בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו כל כך מהר שכבר לא ניתן לרכוש אותן ותעריפי השכירות הוכפלו. בחודש הבא אעזוב את העיר למקום מרוחק יותר, ייקח לי יותר זמן להגיע לעבודה אבל שכר הדירה שם נמוך יותר".
"המשכורות בהחלט לא עולות בקצב שבו עולים המחירים. לפעמים אני הולך לקניון כדי להסתכל, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות שום דבר. אחרי כל ההוצאות ההכרחיות, לא נשאר לי הרבה. לפעמים אני אפילו צריך ללוות כסף" , סיפר לאפוק טיימס מר שֵן, מעצב מהעיר סו-ג'ואו שבמזרח סין.