תמונה: Fotolia
בזמן שאתם קוראים שורות אלה, רשתית העין שלכם עושה דבר מופלא: בזכות חלבונים מסוימים השוכנים בה, היא מצליחה לתרגם את האור הנכנס לעין לאותות חשמליים, למעין דחפים עצביים. הדחפים האלה מועברים מהעין לחלקו האחורי של המוח, לאזור המכונה ״קליפת הראייה״. שם הם מנותחים ומעובדים, עד שמורכבות מהם שורות המילים שאתם קוראים עכשיו או התמונה שאתם רגילים לראות.
אבל האם רק העיניים יכולות לקלוט אור ולאפשר לנו בסופו של דבר לראות תמונה? מחקרים מעשרות השנים האחרונות גילו איבר קטנטן נוסף במוחנו שגם בו נמצאים חלבונים קולטי אור כמו אלו שברשתית העין. האיבר נקרא ״בלוטת האצטרובל״, הוא שוכן במרכז המוח ולכאורה שום אור לא אמור להצליח להגיע אליו.
במחצית השנייה של המאה ה-20 מגוון חוקרים השקיעו את מרב מרצם כדי להבין טוב יותר את פעילותה והתפתחותה של בלוטת האצטרובל, ולמדו לא מעט, בעיקר על תפקידה המרכזי בניהול השעון הביולוגי הפנימי שלנו. אבל מאז שנת 2000 המחקר בתחום הואט במידה ניכרת והותיר אחריו שאלות מסקרנות שממתינות למענה.
ב-1992, ד״ר דיוויד קליין מהמכון האמריקני הלאומי לבריאות הילד ולהתפתחות האנוש ופרופ׳ הורסט קורפ מאוניברסיטת גתה בגרמניה, רצו לבדוק האם ייתכן שלבלוטת האצטרובל האנושית יש יכולת מסוימת לקלוט אור. כדי לבדוק את האפשרות הם רצו לזהות אילו חלבונים פעילים בה. הם בעיקר התעניינו במספר חלבונים שעד אז היו מוכרים רק מהתאים קולטי האור שברשתיות העיניים שלנו.
פעילותה של בלוטת האצטרובל כפי שדימה אותה דה קארט במאה ה-17, שראה בה את “מושב הנפש״ | Wellcomeimages.org
כמובן שכשמדובר בבלוטות אצטרובל אנושיות, מחקר כזה במעמקי המוח מורכב יחסית, בעיקר אם מדובר על תחילת שנות ה-90, עוד לפני שרווח השימוש בציוד ההדמייה הרפואי שעומד כיום לרשות חוקרי המוח. ד״ר קליין ופרופ׳ קורפ נאלצו להסתפק בקומץ בלוטות אצטרובל שהצליחו להשיג מנתיחות לאחר המוות של נפטרים בגילאים 25 עד 85.
בחינה מדוקדקת במיקרוסקופ ובעזרת נוגדנים שעזרו לזיהוי מדויק של החלבונים, גילתה שאכן מופיעים בבלוטות האצטרובל אותם חלבונים. שנים חשבו שחלבונים כמו ״רודופסין״ או ״S-antigen״ שחיוניים לתהליך קליטת האור פעילים רק ברשתיות העיניים שלנו, אבל קליין וקרופ הצליחו לגלות מהם גם בבלוטת האצטרובל, בריכוזים נמוכים יחסית, ורק בחלק קטן מהתאים, אבל בכל זאת הם היו שם.
מה החלבונים קולטי האור האלו עושים שם במרכז המוח? האם זה אומר שבלוטות האצטרובל של חלקנו עשויות להיות רגישות לאור, כלומר מסוגלות בצורה זו או אחרת להבחין בפוטונים (חלקיקי אור) שנכנסו אליהן?
הפוסט האם קיימת בראשנו עיין נוספת – שרואה ואינה נראית? הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל