צילום: ואדים ברסטצקי
״ממש עכשיו התחלנו לעשות מעקבים״, אומר תומר אביטל בראיון שערכנו איתו באמצע חודש אוקטובר בבית קפה תל-אביבי.
אנחנו משתמשים בחוקרים שמחוברים אלינו אידאולוגית וגם עושים לנו הנחה. חקירות זה עסק יקר מאוד
אחרי מי אתם עוקבים?
״אחרי כל חבר כנסת שמתנגד לשקיפות או שלציבור יש עניין לדעת מה הוא מסתיר״.
איך המעקבים מתבצעים?
״אנחנו משתמשים בחוקרים שמחוברים אלינו אידאולוגית וגם עושים לנו הנחה. חקירות זה עסק יקר מאוד. כל יום מעקב עולה 3,000 שקל. יש בזה גם כמה אתגרים, למשל אם אני עוקב אחריהם מבוקר עד לילה אני עלול להיחשף לדברים אישיים שאני לא רוצה להיחשף אליהם, כמו מאהבת. אנחנו משתמשים בחוקרים במשורה, בעיקר במקומות ציבוריים. במקביל, התחלנו להפעיל סיירת שקיפות של מתנדבים שיתעדו פגישות שהפוליטיקאים רוצים לשמור בסוד. יש כבר 20 מתנדבים״.
איך הסיירת פועלת?
״היא יוצאת למקומות שפוליטיקאים נוהגים לשבת בהם לפגישות, ומצלמת את הפוליטיקאים נפגשים עם בעלי אינטרסים שהציבור צריך להכיר. לאחרונה הם הצליחו לצלם תמונות של ח״כים עם אנשים שעדיין לא זוהו. אני מתכנן להעלות את התמונות לרשת ולבקש מהציבור לזהות אותם״.
חברי הכנסת רוצים להמשיך לשמור על המנגנון המושחת. זו חוצפה. בגלל זה נשבר לי מהכנסת ומהעיתונאות הרגילה
תמונה: Fotolia
יש לך דוגמה שהספיקה כבר להתפרסם?
״יש תמונה שפרסמה עמיתה שלי, טל שניידר. בתמונה רואים את נדב פרי, הלוביסט של יצחק תשובה, יושב במסעדה יקרה בנמל תל אביב עם מנכ״ל משרד ראש הממשלה. למה זה חשוב? כי אנחנו יודעים שראש הממשלה רוצה לאשר את מתווה הגז, והנה המנכ״ל שלו – שלא הסכים להיפגש עם הלוביסטים של הצד החברתי – יושב עם הלוביסט של תשובה״.
״שיחות בירור״
הבחור הצעיר עם הסנדלים, המכנסיים הקצרים והלוק הקיבוצניקי שפוגש אותנו, לא דמיין בחלומות הכי פרועים שלו שכך תסתיים הקריירה העיתונאית שלו – במעקבים יזומים אחרי חברי כנסת ובגיוס תרומות מהציבור כדי להיאבק למען השקיפות.
״בהתחלה בכלל רציתי להיות סופר״, מספר אביטל (32) כשהוא נשאל איך הכול התחיל. “ניסיתי לכתוב חמישה ספרים, אבל זנחתי את כולם בעמוד 50. התייאשתי״.
את תחילת דרכו בעולם העיתונאות עשה אביטל מיד אחרי השירות הצבאי, כשמצא מודעת דרושים שחיפשה כתב מוניציפלי באזור חדרה וזיכרון יעקב, שם התגורר. “עיתונאות נשמעה לי טוב, זה מקצוע מושלם לסקרנים״, הוא נזכר, “שלחתי סיפור קצר שכתבתי לעורך והתקבלתי לעבודה. תוך חודש כבר היה לי סקופ ראשון, שראש עיריית חדרה מעסיק אנשים בלי מכרז״.
אחרי שיצא ללימודי מדע המדינה וספרות באוניברסיטה העברית, במהלכם כתב בכמה מקומונים, עבד כתחקירן בערוץ הראשון וגם עבר התמחות בכנסת, בלשכתה של ח״כ שלי יחימוביץ׳, ב-2010 הצטרף ל״כלכליסט״ בתור הכתב בכנסת. “כך הגעתי לכנסת, מקום שנראה לי זוהר בהתחלה. עזרתי לכל מיני גורמים שם, ללוביסטים, לח״כים, הייתי כלי שרת״.
כשנכנס באקראי לאחת הוועדות גילה אביטל שח״כ אלי ישי מנסה לקדם הצעת חוק שתגדיל את הפנסיה לאדם ספציפי שאף אחד לא ידע מי הוא. | Gali Tibbon/AFP/Getty Images
מתי התחלת להבין שאתה צריך לעשות דברים אחרת?
״בוקר משעמם אחד הסתובבתי במסדרונות הכנסת, ובאופן אקראי לגמרי החלטתי להיכנס לדיון בוועדת הפנים. דיברו שם על תיקון פנסיוני שנשמע מוזר מאוד. חברי הכנסת לא הבינו במה מדובר, אבל רצו לאשר את ההצעה. התקשרתי למשרד האוצר, והם אמרו שהם אפילו לא ידעו שיש דיון כזה. אחרי שבדקו, אמרו לי שאלי ישי מקדם את התיקון הזה לחוק, שיחול על חמישה אנשים שהפנסיה שלהם תגדל ב-3 מיליון שקל. התקשרתי לאלי ישי ושאלתי אותו אם הוא מכיר את חמשת האנשים. הוא אמר שלא.
״אחרי בירורים נוספים שעשיתי, גיליתי שהתיקון חל למעשה רק על אדם אחד
הפוסט ״שלחתי חוקר פרטי למעקב ראשון אחר חבר כנסת, זה היה מפחיד״ הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל