״עקבות השטן״, על מעקה גשר בכפר פילינג, צפון אנגליה. | צילום: Bob Jenkins/Wikipedia
כאשר תושבי מחוז דבון שבאנגליה התעוררו השכם בבוקר, ב-9 בפברואר 1855, הם נדהמו לגלות עקבות מוזרים בשלג שאת צורתם לא יכלו לזהות או לשייך לאף בעל חיים מוכר. קבוצות של אנשים מהכפרים שבסביבה החלו להתקבץ ולהתחקות אחר העקבות, שהתפרשו על פני 160 קילומטר. בהדרגה פינתה הסקרנות את מקומה לתחושות של פחד ואימה בקרב התושבים.
איורים שונים של ״עקבות השטן״, כפי שצוירו בידי תושבי מחוז דבון, בין השנים 1850-1885.
העקבות, שצורתן פרסה שסועה, טיפסו על קירות, לאורך גגות וצרבו את צורתן דרך חפצים. הן שקעו ויצרו בורות עמוקים בשלג, עד כי נדמה היה שהן צרבו או חרכו את דרכן בשלג. בנקודות מסוימות נראה היה שהעקבות נעלמו, אך ורק כדי להופיע שוב במקום אחר, כאילו שהיצור אליו השתייכו התעופף מעט מדי פעם באוויר כדי לנוח מההליכה. הטור העורפי של העקבות רמז על חיה דו-רגלית, הולכת על שתיים. בחלק מהכפרים נדמה היה שהיצור בעל העקבות ביקר כמעט בכל בית.
האם היו אלו בעלי חיים? האם מדובר היה במקרה של היסטריה המונית? או במעשה קונדס? או אולי היה זה, כפי שרבים האמינו, השטן בכבודו ובעצמו?
המחקר המקיף ביותר בנושא נערך על ידי מייק דאש (Mike Dash), עורך במגזין Fortean Times העוסק בנושאי מיסתורין ותופעות חריגות. הוא אסף את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות שחזורים מאוירים של העקבות על ידי עדי ראייה, כתבות שפורסמו בעיתונות באותה תקופה, ועדויות שנאספו על ידי אדם בשם אלקומב ה.ט. שכיהן ככומר באחד הכפרים במחוז דבון.
דאש פרסם מאמר בשם ״טביעות הפרסה של השטן״ (״The Devil’s Hoofmarks”) ובו כתב: ״באופן כללי נראה שרוב התושבים באזור, אשר ניתן לצפות שהם בקיאים בזיהוי עקבות של בעלי חיים מקומיים, נדהמו ובמקרים רבים אף נבהלו למראה אותם עקבות״.
האפיפיור סילבסטר ה-II והשטן, איור משנת 1460 בקירוב.
עם זאת, נראה כי חלק מהעקבות שיוחסו לשטן בכל זאת נעשו על ידי בעלי חיים. ליל ה-8 בפברואר היה קר במיוחד. אולם בעקבות התחממות זמנית, חלק מהשלג הפשיר מעט, ואז קפא שוב עם ירידה נוספת בטמפרטורות. תופעה מסוג זה עשויה לעוות עקבות של בעלי חיים, ויתכן שחלק מהעקבות הן של ארנבים מקפצים, או של בעל חיים קטן אחר.
עקבות של טופרים שנמצאו בחלק מהמקרים מרמזים על רגלי בעלי חיים קטנים, לאו דווקא פרסות. למרות זאת, קיימת סברה שהחוקרים בחרו להתעמק דווקא בעקבות האלה והתעלמו מעקבות נוספים בעלות אופי מסתורי יותר.
בעיירת נמל בשם אקסמות׳ (Exmouth) במזרח דבון, עד ראייה בשם קורטהופ פורמן אמר: ״העקבות הגיעו עד לגינה הקדמית ונעצרו בבת אחת במרחק מספר מטרים מהבית, ואז התחדשו בגינה האחורית במרחק מספר מטרים מהבית״. עדים נוספים סיפור על מקרים דומים של עקבות החוצים גינות, קירות ואובייקטים שונים. באחת העדויות, העקבות נעצרו בצדה האחד של ערימת שחת והתחדשו בצדה השני, מבלי שהשאירו כל סימן על השחת עצמה. דאש כתב: ״אכן, הבעיה בהערכת דיווחי העקבות שנמצאו במקומות מוזרים נובעת ממחסור בתיאור מדויק ומקיף של הסיטואציות בהן הן התגלו״.
עדי ראייה נוספים מהאזור, כומר בשם רואו וכומר בשם באסק, סיפרו כיצד התחקו אחר העקבות בעזרת כלבי ציד. באסק דיווח: ״בסופו של דבר, במעבה אחד היערות, חזרו אלינו הכלבים ביללות כשהם מבועתים מאימה״.
היו דיווחים נוספים. בחורף של 1957, אישה בשם לינדה האנסון הבחינה בעקבות פרסה בגינת בית הוריה. לדבריה, בלילה ירד שלג בעובי כ-2.5 ס״מ, ובבוקר המחרת הבחינה בעקבות בשלג, שצורתן פרסה שסועה. כ-30 ס״מ הפרידו בין כל פרסה. האנסון אמרה כי ניתן היה לראות בטון יבש לחלוטין בתוך העקבות, בניגוד לטביעות שנעשות על ידי בני אדם או בעלי חיים רגילים, המשאירים שלג דחוס בתוכן.
בשנת 2009, פקידת ממשל מקומית בשם ג׳יל ווייד בצפון מחוז דבון התעוררה בבוקר וגילתה עקבות בחצר ביתה, כשאורכה של כל פרסה כ-13 ס״מ, והמרחק בין כל פרסה נע בין 28 ל-43 ס״מ. היא קראה למומחים לבדוק את העקבות. זאולוג בשם גראהם אינגליס סיפר ל״טלגרף״: ״זאת ללא ספק פעם ראשונה בשבילי. העקבות מוזרות למראה, אבל הן לא של השטן… אני חושב שהן שייכות כנראה לארנבת מסוג כלשהו, אבל קטטה אקדמית כבר התפתחה סביב הנושא״.
הסברים נוספים שניתנו לטביעות הפרסה כללו קנגורו נמלט, שרשרת ברזל התלויה מבלון מטאורולוגי ועוד – אבל כולם הוכחו כבלתי סבירים מסיבות שונות. קשה בוודאות להוכיח או להפריך את ההסברים, אבל דבר אחד בטוח – משהו מסתורי ובלתי רגיל התרחש במחוז דבון שבאנגליה.