
תמונה: Fotolia
אזהרה
אף על פי שאתם עשויים לצאת מבועתים מהכתבה, העתידן מארק גודמן מדגיש שלא זו מטרת התחזיות שלו. מטרתו, הוא מסביר, היא להעלות את המודעות להיבטים שבהם הטכנולוגיה שאנחנו משבחים ומהללים עשויה לפגוע בנו. אולי כך נוכל לחשוב מראש על דרכים להתגונן מפני המציאות הבלתי נמנעת שתגיע אלינו בעתיד הקרוב, הוא אומר.
גודמן החל את הקריירה שלו כשוטר סיור אמריקני, המשיך כחוקר וכאסטרטג נגד טרור, ושימש כעתידן עבור האף-בי-איי וכיועץ בכיר לאינטרפול. את הידע שאסף מתוך היכרותו עם ארגונים רבים, במדינות שונות (ביניהן ישראל) הוא פרסם בספרו, Future Crimes, הסוקר היבטים מגוונים של האופן שבו פושעים וטרוריסטים משתמשים בטכנולוגיה ובחדשנות כדי לפגוע בנו. במקביל הוא הקים את “המכון לפשעי העתיד״, שם הוא מתמקד בחקר הפשעים שעדיין לא הכרנו, וכיצד נוכל להתמודד איתם.
“אני רוצה שאנשים יכירו את העובדות כדי שיוכלו להגן על עצמם״, הוא כותב. “האיומים האלה יגיעו אלינו הרבה יותר מהר מכפי שצופים. אם נגביל את הידע אודותיהם רק לאנשים מתוך המערכת, אלה שעובדים בממשלות, בכוחות הביטחון ובעמק הסיליקון, לא ייצא מזה שום דבר טוב. רק כשנדע מה צופן לנו העתיד, נוכל אולי למנוע את פשעי העתיד, לפני שנגיע לנקודת האל חזור״.
היתוש שעוד יהרוג את כולנו
את הפלא הגדול אפשר היה לראות בעיני היתושים שגודלו במרתפי אוניברסיטת קליפורניה. כל היתושים היו צאצאיהם של אם עם עיניים אדומות זוהרות, ושל אב עם עיניים רגילות. לפי חוקי הגנטיקה, מחציתם היו אמורים להיוולד עם עיניים אדומות זוהרות, ומחציתם עם עיניים רגילות. אבל לשמחתם של המדענים, 99 אחוזים מהם נולדו עם עיניים זוהרות. המטען הגנטי ה״אנוכי״ שהוטבע בהם באמצעות מערכת CRISPR עבד.
אבל העיניים הזוהרות האדומות לא היו הדבר המהותי ששימח את החוקרים. באותם יתושים מהונדסים גנטית נעשה שינוי גנטי נוסף, שמונע מטפיל המלריה להתפתח בהם. חוקרים כבר מזמן רוצים לשחרר יתושים מהונדסים גנטית חסינים למלריה ברחבי אפריקה, כדי לעצור את התפשטות המחלה.
הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגית CRISPR בתהליך המכונה Gene Drive כדי לדחוף את הגן המעובד אל פחות או יותר כל צאצאי היתוש, וכך לשנות את תכונותיהם של היתושים כולם בכל האזור. באופן זה, החוקרים מקווים, אפשר יהיה להפוך את כל היתושים באזור מסוים ליתושים מונעי התפתחות מלריה, וכך לעצור את המחלה.
בעוד מדענים דנים בשאלה האם לגיטימי להתחיל להפיץ יתושים כאלה באזורים הנגועים במלריה, ומה הסכנות שעשויות להיות בכך, כלי תקשורת ברחבי העולם החלו לדון בהשלכות מדאיגות יותר של הטכנולוגיה החדשה. ״הנשק הבא להשמדה המונית״, הזהירו כותרות. מה אם ארגון טרור יוכל להנדס גנטית יתוש רעיל שהורג אנשים, שיתפשט ויחליף במהרה את אוכלוסיית היתושים באזור?
אית׳ן בייר מאוניברסיטת קליפורניה, העוסק במחקר הזה, מנסה להרגיע בראיון ל-MIT Technology Review, ומסביר שהתהליך דורש השקעה כספית עצומה במחקר ובפיתוח, והוא גם די מורכב. ״יש כל כך הרבה דברים רעים אחרים שאפשר לעשות בקלות רבה יותר״.
אולם מה שבייר לא הזכיר הוא שכבר היום, ארגוני פשיעה וטרור מפעילים חטיבות מחקר ופיתוח ומקצים להן תקציבי עתק. בנוסף, טכנולוגיות לעריכה גנטית הולכות ונעשות זולות יותר וזמינות יותר.

Marc Goodman / © CG Photography
העתידן מארק גודמן מציג את העלויות הפוחתות של ריצוף גנטי כהוכחה לכך: 3 מיליארד דולר בשנת 2000, מיליון דולר ב-2006, 100 אלף דולר ב-2008. ואז, הוא מתאר, קרתה פריצת דרך משמעותית שהפילה את המחירים משמעותית. ב-2014 כבר אפשר היה לבצע מיפוי גנטי שלם ב-1,000 דולר, וחברות מסחריות התחילו להציע שירותים כאלה לציבור הרחב.
ככל שטכנולוגיות הנדסה גנטית יעשו זולות וזמינות יותר, גודמן מנבא שקרטלי הסמים יתחילו להשתמש בהן. הוא מתאר כי כבר הצליחו בעבר להנדס את חיידקי ה-אי. קולי שייצרו THC, הרכיב הפעיל בקנביס, ואחרים הצליחו לגרום לשמרים לייצר LSD ואופיום.
״לשם מה להמשיך לגדל צמחים? תוכלו לקחת את הקוד הגנטי של הרכיבים הפעילים במריחואנה, באופיום או בעלי הקוקה ולעשות להם ׳העתק-הדבק׳ לתוך שמרים. כך אפשר יהיה לגרום לשמרים לגדל מריחואנה, קוקאין והרואין למענכם. וגם אפשר יהיה אחר כך להשתמש בשמרים האלה כדי לאפות לחם או להכין בירה – יהיו לנו לחם ובירה די מעניינים בעתיד״.
הביו-טכנולוג קרייג ונטר מנבא שבעתיד יהיו לנו מדפסות ביולוגיות בבתים. ״אם הוא צודק״, כותב גודמן, ״למה שלא נדפיס THC ואוקסיקודון (החומר הפעיל באופיום) בבית?״
גודמן חוזה עוד דרכים ביוטכנולוגיות חדשניות ומבעיתות שארגוני טרור ופושעים יעשו בהן שימוש.
ב-1995 קבוצת טרור יפנית ביצעה פיגוע בתחנת הרכבת התחתית בטוקיו באמצעות גז סארין, שהרג 13 אנשים ופצע עוד כאלף. אבל גודמן מתאר משהו פחות ידוע על קבוצת הטרור ״אום שינריקיו״. הם השקיעו כמעט 10 מיליון דולר במשך עשור על מחקר שמטרתו לפתח רעל ביולוגי שיתאים לפיגוע ההמוני שהם רצו להוציא לפועל. אבל עם הטכנולוגיה הביולוגית המוגבלת של שנות ה-80 וה-90 הם החליטו בסופו של דבר לנטוש את התוכנית ולבצע פיגוע באמצעים כימיים במקום זאת. ״היום היה קל הרבה יותר לעשות מתקפה שכזאת״, הוא כותב.
״עם התקדמות הביולוגיה הסינתטית של היום, הם היו יכולים פשוט להוריד את הרצף הגנטי ולהדפיס ישירות את הווירוסים הקטלניים בעצמם. הקוד הגנטי של כמה מהפתוגנים הקטלניים בעולם כמו אבולה והשפעת הספרדית זמינים באופן חופשי להורדה ממאגר המידע של ה-National Center for Biotechnology.
״ב-2002 חוקר הווירוסים אקארד וימר הצליח לייצר באופן סינתטי את הגנום של פוליו באמצעות הזמנת די-אן-אי דרך הדואר״, גודמן ממחיש את הסכנה. ״אז זה עלה 300 אלף דולר. היום זה היה עולה משהו כמו 1,000 דולר, ובעתיד פחות ממחיר כוס קפה הפוך״.
ואם זה לא מדאיג מספיק, גודמן מתאר כי ארגוני פשע לא יהיו חייבים להמציא נגיפים חדשים, אלא להשתמש בחיידקים המוכרים כיום ולהנדס גרסאות קטלניות יותר שלהם. הוא מדגים זאת באמצעות ניסוי שעשו חוקרים בהולנד ובארה״ב, שבו הצליחו באמצעות ארבעה שינויים גנטיים להפוך את שפעת העופות לקטלנית יותר ומדבקת יותר, לשפעת שיכולה לעבור בקלות רבה יותר לבני אדם. הם עשו זאת לצורכי מחקר, כדי להבין כיצד יכול להתפתח בעתיד הנגיף.
אבל ביולוגיה סינתטית יכולה לשמש לא רק לפגיעה במספר גדול יותר של אנשים, אלא אולי דווקא לפגיעה במספר קטן יותר. גודמן מסביר כי רפואה מותאמת אישית הצליחה להדגים כיצד אפשר להתמקד על תא סרטני אחד של אדם מסוים, בזמן ששאר התאים נשארים בלי פגע. הוא מאמין שבעתיד אפשר יהיה לייצר נשק ביולוגי מותאם אישית, שיפגע רק באדם הספציפי שאליו הנשק מכוון, למשל ראש ממשלת ישראל. ״מתנקשים ביולוגיים יצטרכו רק להשיג חומר גנטי שנשאר על המזלג או על הכפית במסעדה״, הוא מתאר, וכך הם יוכלו לייצר וירוס מותאם שיפגע רק באדם אחד.
ארגוני פשיעה מתוחכמים עובדים כמו ארגונים רגילים, עם מחלקות וחטיבות, עם מחקר ופיתוח, ועם שירות לקוחות
ארגוני פשע עם מחלקת שירות לקוחות, מחקר ופיתוח

תמונה: Fotolia
העיצוב המודרני והנוצץ שידר “עמק הסיליקון״. המשרדים המפוארים בבניין הקומות בקייב שבאוקראינה לא רק נראו כמו חברת היי-טק צעירה ותוססת, אלא גם תפקדו כך. ל״אינובייטיב מרקטינג״. הייתה מחלקת מחקר ופיתוח ששקדה על המשך פיתוח המוצרים. הייתה מחלקת שיווק שדאגה לשווק את המוצרים, היו תוכניתנים, הייתה מחלקת הנהלת חשבונות שדאגה להוציא חשבוניות ללקוחות, והייתה גם מחלקת משאבי אנוש, שדאגה לגייס עוד עובדים מוכשרים לחברה. היא גם דאגה להעניק תנאים מצוינים, בונוסים, וחופשות על חשבון החברה לעובדים. אולי כדי לשחרר אותם מלחץ העשייה המטורף של החברה, ואולי כדי שיחשבו פחות על ההשלכות האתיות של מקום העבודה שלהם.
אבל רק פונקציה אחת לא הייתה שם כשהגיעו אנשי האינטרפול לפשוט על משרדי ״אינובייטיב מרקטינג״ – המייסדים השותפים, שאחד מהם גם שימש כמנכ״ל. הם כבר הספיקו לברוח מהמקום לפני שהגיעו השוטרים.
״אינובייטיב מרקטינג״ תפקדה אמנם כמו חברת היי-טק מודרנית, אבל הייתה למעשה ארגון פשע מתוחכם. המשתמשים, או למעשה הקורבנות, היו יושבים מול המחשב שלהם ברשתות החברתיות או באתרים שונים, כשלפתע הופיעה מולם הודעה גדולה על רקע אדום: ״אזהרה: וירוס חמור התגלה״, בליווי רעש של סירנה ברקע. בנוסף, הופיע כפתור: ״הסר את האיומים״.
כשהמשתמשים לחצו על הכפתור, הם הועברו לדף הרכישה של המוצר של ״אינובייטיב מרקטינג״ – System Defender. עבור 49 דולר הם יכלו לרכוש את התוכנה שתפתור להם את כל הבעיות. אגב, אלה שניסו להתעלם מההודעה גילו שהם לא מצליחים להשתמש במחשב שלהם. גם הפעלה מחדש לא עזרה.
אחרי שהמשתמשים שילמו 49 דולר, הם הורידו את התוכנה שאמורה לפתור להם את הבעיה. הבעיה הייתה שהתוכנה לא באמת הייתה אנטי וירוס כפי שהמשתמשים קיוו. היא למעשה הייתה וירוס בעצמה. ברגע שהמשתמשים התקינו את התוכנה היא התקינה על המחשב דלתות אחוריות, ואספה את הקשות המקלדת.
זו הייתה מזימה רווחית מאוד. לא רק שהפושעים הפיקו הון מהמשתמשים ששילמו על ה״אנטי וירוס״, אלא גם אספו מידע כמו סיסמאות לחשבונות בנק ומספרי כרטיסי אשראי שאותם מכרו לכל המרבה במחיר בשוק השחור של האינטרנט.
גודמן מתאר כיצד כ-35 מיליון מחשבים ברחבי העולם התקינו בכל חודש את האנטי-וירוס הזדוני הזה, והפיקו ל״אינובייטיב מרקטינג״ כ-400 מיליון דולר בשנה.
גודמן מתאר כיצד קמים עוד ועוד ארגוני פשיעה מתוחכמים העובדים כמו ארגונים רגילים בחברה, עם מחלקות וחטיבות, עם מחקר ופיתוח, ועם שירות לקוחות. בנוסף, קמות חברות המציעות שירותים שונים לחברות כאלה. חברות תוכנה מיוחדות מפרסמות את עצמן כנותנות שירותים לעבריינים. ארגון ברזילאי אחד כזה מוכר מספרי כרטיסי אשראי על תקליטורי די-וי-די, ומבטיח: יותר מ-80 ממספרי כרטיסי האשראי הגנובים יעבדו, ולא – כספכם יוחזר. הארגון גם מעסיק שירות לקוחות כדי לסייע ללקוחותיו העבריינים לפתור בעיות.
אל לנו להניח שיכולות מחקר ופיתוח שהיו שמורות בעבר למדינות לא יהיו גם בידיהם של ארגוני פשיעה וטרור.
פיצוץ בבית הלבן, אובמה נפגע

תמונה: Fotolia
באוגוסט 2000 יצאה הודעה מפתיעה לעיתונות, מטעם חברת ציוד התקשורת המצליחה Emulex. ההודעה בישרה שחורות למשקיעים. ״הוועדה לניירות ערך ולבורסות פתחה בחקירה בעניינה של Emulex״, נכתב בהודעה, שפירטה כיצד יהיה צורך כעת לפרסם מחדש את רווחי החברה לרבעון האחרון. מנכ״ל Emulex, הוסיפה הודעה, התפטר בעקבות הפרשה.
המשקיעים בבורסה לא איחרו להגיב. בתוך 16 דקות מרגע פרסום ההודעה נפל מחיר המניה של החברה מ-104 דולר ל-43 דולר, והחברה מחקה 2.2 מיליארד דולר משווי השוק שלה.
מארק ס׳ ג׳ייקוב, סטודנט בן 23 מאל סגונדו, קליפורניה, בהה במסך המחשב שלו באותם רגעים. ככל שירדה מניית Emulex, ג׳ייקוב נעשה מרוצה יותר. ממש לפני פרסום ההודעה לעיתונות, ג׳ייקוב ביצע שורט על מניית Emulex, וכשסיימה המניה את הנפילה שלה הוא התחיל לעכל את הבשורה: הוא הרוויח 250 אלף דולר מהשורט הזה.
אבל השמחה של ג׳ייקוב התחלפה בבהלה כשסוכני אף-בי-איי הגיעו לעצור אותו כעבור שישה ימים. הם גילו שהסטודנט הצעיר היה אחראי על ההודעה המזויפת לעיתונות. כל מה שנדרש עבורו היה להיכנס לאינטרנט, להוריד הודעה ישנה לעיתונות, ולשנות את הנוסח שלה. לאחר מכן הוא השתמש בשיטה פשוטה שאפשרה לו לשלוח מייל שייראה כאילו נשלח מכתובת לגיטימית ב-Emulex. כך הוא שלח את ההודעה לחברה המפיצה הודעות לתקשורת. מספר כלי תקשורת פרסמו את הידיעה בעקבות זאת. ג׳ייקוב הודה באשמה, אבל בינתיים משקיעים בבורסה איבדו יותר מ-110 מיליון דולר.
באפריל 2013 הופיע ״ציוץ״ בחשבון הטוויטר של סוכנות הידיעות AP: ״מבזק: שני פיצוצים בבית הלבן וברק אובמה נפצע״. מתוך שני מיליון העוקבים של AP בטוויטר, אלפים שיתפו את הציוץ. גם הפעם, התגובות בוול סטריט לא אחרו לבוא. גודמן מתאר כיצד בתוך שלוש דקות בלבד משקיעים איבדו 136 מיליארד דולר מערך המניות שלהם.
כעבור כעשר דקות ״צבא סוריה האלקטרוני״ לקח על עצמו אחריות לפריצה לחשבון הטוויטר של AP. אנשים חדי אבחנה יכלו להבחין במשהו מוזר: ההודעה בטוויטר נכתבה בתחביר לא שגרתי, והאותיות ״מבזק״ לא היו גדולות כנהוג. אבל מדוע בכל זאת הצליחה הודעה אחת בסוכנות ידיעות אחת ליצור גל גדול כל כך? הסוחרים שמיהרו למכור מניות בעקבות החשש מנפילת ערך בעקבות פיגוע טרור לא היו אנושיים. היו אלה אלגוריתמים למסחר אוטומטי, המיועדים לבצע הערכות מצב ולקבל החלטות מהירות בשבריר שנייה, לפני שבני האנוש מספיקים לקבל את ההחלטות האלה וכך למקסם רווחים.
בעולם הנשלט יותר ויותר על ידי אלגוריתמים הניזונים ממקורות מידע שונים, פושעים יוכלו להשפיע על אותם אלגוריתמים באמצעות שיבוש הנתונים המזינים אותם.
פרדאוס רכש שלושה מזל״טים. הוא תכנן להעמיס עליהם חומר נפץ ולהטיס אותם לתוך הקפיטול ולפנטגון

תמונה: Public Domain/Wikipedia
במקום לדקור קונים מזל״טים מ-eBay
רזוואן פרדאוס, בן להורים מוסלמים מבנגלדש שהיגרו לארה״ב, אהב לשחק בטכנולוגיה מגיל צעיר, כמו צעירים אמריקנים רבים. אחרי שסיים את לימודי הפיזיקה ב-2008 ולא הצליח למצוא עבודה, הוא חזר להתגורר בבית הוריו, שם בילה זמן רב באינטרנט. הוא החל להיחשף לאתרים איסלמיסטיים קיצוניים, ולסרטונים של אל-קאעידה הקוראים למוסלמים צעירים לצאת לפעולות ג׳יהאד נגד ארה״ב.
לאט לאט החלה להתגבש בלבו של הצעיר ההחלטה שהוא רוצה לעשות משהו. הוא פנה לאדם במסגד המקומי וסיפר לו שהוא רוצה להצטרף לאל-קאעידה. אותו אדם חיבר אותו בסופו של דבר לכמה ״אחים״, שסייעו לו במשאלתו. ב-2010 הוא החל לתכנן את המתקפה שלו.
פרדאוס רכש שלושה מזל״טים ותכנן להעמיס עליהם חומר נפץ, ולהטיס אותם לתוך הקפיטול ולפנטגון. הוא השתמש בשם בדוי כדי לרכוש את המזל״טים מחנויות שונות, ושילם בחשבון פייפל שפתח תחת שם בדוי. חבריו מאל-קאעידה סייעו לו להשיג חומרי נפץ וכמה רימוני יד. את כל זה הוא החביא במחסן סודי ששכר.
הוא בנה מנגנון רובוטי שימשוך את הנצרות מהרימונים בדיוק בזמן. הוא תכנן את התוכנית לפרטי פרטים: ברגע שהמזל״ט יתפוצץ, שני צוותים של אנשים החמושים ברובי סער שרכש יטבחו באנשים המבוהלים שיברחו מהפיצוץ. בשלב הבא יגיע המזל״ט השני העמוס בחומרי הנפץ ויפוצץ את עצמו בכיפת הקפיטול. כשסיים לכתוב את התוכנית המפורטת והראה אותה למפעיליו באל-קאעידה הם התרשמו מאוד. ״איך הצלחת ללמוד כל כך הרבה על רובוטיקה ומזל״טים?״ הם שאלו אותו. ״טכנולוגית המזל״טים היא די פשוטה. אתה צריך יכולות מסוימות, אבל אלה דברים שאני עושה כבר מאז שאני ילד״.
כשהגיע פרדאוס למחסן ששכר המתינו לו שם סוכני אף-בי-איי, שהצליחו לעצור את הניסיון הראשון למתקפת טרור באמצעות מזל״טים על אדמת ארה״ב. מסתבר שאותו מוסלמי שפרדאוס פנה אליו במסגד היה אזרח שומר חוק שפנה למשטרה כששמע את הבקשה של הצעיר. ואותם ״אחים״ מאל-קאעידה היו למעשה סוכנים חשאיים של האף-בי-איי.
גודמן חוזה שבעתיד פושעים וטרוריסטים יעשו שימוש רב ויצירתי יותר ברובוטים שונים, כולל בכאלה מרחפים. זה אמנם לא חדש. גודמן מתאר את ה״מעצר״ הראשון שעשתה משטרה בארה״ב לרובוט, כבר ב-1982. היה זה רובוט בגובה כ-1.20 מטר, עם מסך מונוכרומטי בחזית, ומקלדת בגובה הידיים, וגלגלים שניידו אותו ממקום למקום. הרובוט התהלך ברחובות בוורלי הילס בזמן שחילק חומר פרסומי ללא רישוי. כשהשוטרים הרימו את הרובוט כדי להעמיס אותו על הרכב ל״מעצר״, הוא החל לקרוא ״הצילו! הם מנסים לפרק אותי״. הסיפור התברר בסופו של דבר כתעלול של שני מתבגרים שלאביהם הייתה חברה לייצור רובוטים. אבל רובוטים ״פושעים״ בעתיד יהיו הרבה פחות תמימים.
״עם הזמן, רובוטים ישמשו לשוד בנקים, לשוד מזוין ברחובות, ואפילו לחטיפות״, כותב גודמן. טרוריסטים כבר הציגו לראווה רכבים רובוטיים הנשלטים מרחוק ומחומשים בתתי מקלע הנשלטים רובוטית מרחוק גם הם, וחובבי נשק ורובוטיקה העלו לרשת סרטונים של מזל״טים מחומשים שיורים במטרות. מזל״טים משמשים כבר היום, הוא מסביר, להברחת סמים וטלפונים סלולריים לבתי כלא.
בזכות מחירם הזול של מזל״טים והשיפורים הטכנולוגיים שבוצעו בהם, הוא מאמין שנראה עוד ועוד פושעים וטרוריסטים שמשתמשים בהם למטרות שונות. ״במקסיקו, למשל״, הוא כותב, ״ארגון פשע העסיק עובדי ייצור כדי לבנות עבורו אחרי שעות העבודה מזל״טים.
״במקרה אחר, סרטוני יוטיוב הראו חוואים שנעזרים במזל״טים כדי לרסס את היבול. אם טרוריסטים היו משתמשים באותה שיטה כדי לפזר חומר רעיל אל עבר ההמון, במקום חומרי הדברה אל שדות אורז, פוטנציאל הנזק היה עצום״.