כיצד הביסה גוגל את הרוח האנושית

אלוף העולם ב"גו", לי סה-דול מתחרה מול תוכנת המחשב "אלפא גו" | Google via Getty Images

כשתוכנת הבינה המלאכותית של גוגל התמודדה בחודש מארס מול לי סה-דול, אלוף העולם במשחק השולחן העתיק בעולם "גו", הבנתי שמפתחי התוכנה פספסו משהו חשוב מאוד. גוגל השקיעה חצי מיליארד דולר ברכישת חברת הבינה המלאכותית DeepMind, המתמחה בפיתוח אלגוריתמים המסוגלים ללמוד בעצמם דברים שונים, כולל משחקים. אחת המטרות: לנצח את אלוף העולם ב"גו".

במהלך השידור החי של המשחק שנגמר בתוצאה 4-1 לטובת המחשב, נזכרתי בפגישה שלי עם יאסודה יאסוטושי. ״תקשורת בין בני האדם זה הדבר החשוב ביותר במשחק״, הסביר לי המאסטר היפני ברמה דן 9 בגו (הרמה הגבוהה ביותר). ״כשאתה מניח אבן במשחק הגו, אתה מקבל תשובה מהאדם שמולך. כשאתה יושב לשחק עם מישהו, הוא מקשיב לך ואתה מקשיב לו״.

למעשה המאסטר היפני רמז לי שניצחון – ההיבט היחיד שהתוכנה של גוגל מבינה ושואפת אליו – הוא רק היבט אחד במשחק, ולא בהכרח ההיבט העיקרי. המשחק הפילוסופי העתיק מתעלה הרבה מעבר לניצחון או לחישוב מהלכים קדימה – הוא מלמד אותנו שיעורים על החיים, על הפסד, על סובלנות ועל הקשבה לאחר. רבים מהמקצוענים שמשחקים בו אף מתייחסים למהלכים המבוצעים בו כסוג של אסתטיקה ומדברים על "זרימה".

"גו זה אתגר אנושי של אלפי שנים. הוא משחק אינסופי במושגים אנושיים של עומק, ועדיין לא פיצחנו אותו", מסביר בראיון לאפוק טיימס ד"ר אורי גלובוס, יזם, מרצה למדעי המחשב בפיתוח משחקים, ומייסד אגודת הגו בישראל.

אז נכון, ניצחון הבינה המלאכותית על אלוף העולם לי סה-דול, נתפס בעיני רבים כהתקדמות בהבנת האינטליגנציה של האדם ושל המכונה. אבל מה באמת משמעות הניצחון הזה? האם המכונה תעזור לשפר את האינטליגנציה האנושית? או שאולי היא תוציא את האנושיות מהמשחק?

תמונה: ED Jones/AFP/Getty Images

משחק השולחן העתיק בעולם

משחק הגו הוא משחק השולחן העתיק ביותר בעולם ומעריכים שהוא בן כ-4,000 שנה. מקורו בסין, שם הוא מוכר בשם ווֵי-צִ׳י (משחק הכיתור) ויש הטוענים שבסין העתיקה היה משחק רווי סמליות ומשמעות קוסמית. מסין הוא הופץ בכל אסיה ובמשך דורות נחשב לאחד מארבעת האמנויות שכל אדם תרבותי צריך לרכוש יחד עם קליגרפיה, ציור ונגינה.

המשחק הגיע ליפן במאה ה-7 לספירה ושם נקרא גו. בהתחלה שיחקו בו בחצר הקיסרית ואז הוא הופץ בקרב הציבור הרחב. בסין עד היום המשחק נחשב למשחק של המעמד הגבוה לעומת משחקי שולחן אחרים. במערב נעשה המשחק לפופולארי רק לקראת המאה ה-19.

אף על פי שהמשחק עתיק מאוד, כלליו נשארו עד היום כפי שהיו. השחקים מניחים את האבנים שלהם על נקודות חיתוך של 19 קווים אנכיים ו-19 אופקיים בזה אחר זה. המטרה של השחקן היא לכתר את האבנים של השחקן השני, ובכך לכבוש את השטח.

"משחק הגו מושך סוג מסוים של אנשים חכמים עם נטייה לאסתטיקה מאוד מסוימת״, אומר גלובוס, ״אסתטיקה מינימליסטית, עם חוקים מעטים שיש להם משמעות רבה. החוקים בגו הם משהו שאפשר להסביר בפסקה, ומצד שני, העושר של התופעות שלו גורם לך תמיד לתהות: ׳לא ידעתי שאפשר לעשות את הדברים כך׳״.

תן דוגמה ספציפית.


"חיי נצח זה משהו שיכול להתקיים בגו – המשחק יכול להימשך לנצח. יש הרבה מצבים שונים שבהם אתה למשל אומר, 'הנה, אכלתי קבוצה גדולה' וזה מתהפך עליך ופתאום אוכלים אותך בלי שאתה שם לב. יש הרבה דברים מרגשים, תופעות שאתה לומד תוך כדי שאתה משחק.

"בגו כל הכלים שווים. בשחמט, ככל שיש לך יותר כלים, וככל שאתה מהיר יותר, כך טוב יותר. רואים מי מגיע מהר יותר למלך של השני, מי פגע ראשון. זה מדיד. ויש בשחמט גם פקטור נוסף שהוא קצת יותר חמקמק והוא נקרא איכות: איך הכלים שלך פועלים יחד כדי להגיע אל המטרה.

"בגו האיכות לא ברורה, אפילו אם יש לך יותר כלים, זה לא אומר כמה אתה טוב. אבן אחת קטנה במקום הנכון יכולה לשנות הכול. המרכיב של האיכות הוא גבוה מאוד, המרכיב של החומר הוא קטן הרבה יותר. זה משחק כאילו רוחני יותר. המשחק נקבע על דקויות קטנות יותר. זה הופך אותו לכזה שקשה להעריך מה המצב בו. גם האסטרטגיה בו היא כזאת. אתה לא רואה הבדל בין השחקנים ב׳חומר׳, ההבדל הוא באיכות. קשה מאוד למחשב לחשב את זה, וזה בלי לקחת בחשבון שהמורכבות, מבחינה מתמטית, היא בחזקת מאה יחסית לשחמט.

"אנשים מפתחים את ההבנה במשחק הזה מתוך ניסיון, דרך אינטואיציה, ועם הרבה מאוד מושגים שקשה לתרגם לשפה של מחשב.

״יש הרבה מאוד תיאורים בגו שהם תיאורי טבע, כמו: 'רואים שיש כאן זרימה טבעית', או 'אני מתקרב למשהו קשה, או קליל'. מה זה אומר? איך מתרגמים את זה לשפת המחשב? משחק כמו גו רגיש מאוד לשינויים קטנים, אבן אחת ששמים בצד יכולה להיות ההבדל בין הפסד לניצחון".

ד"ר אורי גלובוס, מייסד אגודת ה"גו" הישראלית: "זה משחק שעדיין לא פיצחנו" | אסף קליגר

יש פתגם ביפנית שאומר שמשחק אחד של "גו" שווה לעשר שנות היכרות עם מישהו

קריסטל או פריחה

ניקולאי, גיבור הספר "שיבומי", מאת טרווניאן, הוא אדם בעל יכולות מיוחדות מאוד. הוא דובר כמה שפות אך בעיקר מפורסם בזכות היותו הרוצח השכיר הטוב בעולם וסוג של אדם לא אנושי. תחביבו של הגיבור הוא משחק הגו, ויש לו מאסטר יפני שמאמן אותו.

"הגיבור הוא סוג של 'אלפא גו' והמורה שלו הוא סוג של לי סה-דול", מתאר גלובוס את הספר שהשפיע עליו כשהיה ילד. "בספר יש קטעים רבים על משחק הגו, ויש קטע אחד יפה שבו המורה מסביר לתלמיד שהוא אמנם שחקן מצוין אבל הוא מתעלם לחלוטין מהיריב שלו. 'במשחק שלך יש יופי של קריסטל', הוא אומר לו, כלומר, אתה עושה את המהלך הנכון ומשחק מדויק, 'אבל 'חסר אצלך היופי של הפריחה', כלומר אין במשחק שלך חיים. אני מבין שחוסר שלמות זה חלק מהחיים, זה לראות את היריב, להגיב אליו, להיות תקשורתי.

"הפריחה, אגב, היא שוב שימוש במושגים של טבע כדי לתאר את סגנון המשחק".

למה חשובה הפריחה בגו, אם התלמיד מנצח ומביס את היריב שלו? 


"לבני אדם חשובה התקשורת. ׳אלפא גו׳ כנראה לא מאוד תקשורתית, כלומר, היא יודעת לשחק, אבל לא בטוח שהיא מבינה איך לי סה-דול חושב. היא יודעת לנצח את האדם, אבל לא מבינה אותו ולא יודעת לתקשר. יש קטע בספר ׳שיבומי׳ שבו התלמיד צריך לדבר עם המורה שלו שנמצא בשבי והוא לא יכול. אז הוא משחק איתו משחק של גו ומתקשר איתו רעיונות מורכבים מאוד דרך המשחק. כשבני אדם משחקים, זה כלי תקשורת".

איך מתקשרים דרך משחק?


"קחי לדוגמה פוקר. כשאני מנסה למקסם את הרווח שלי בפוקר, אני יכול לשחק לפי הסתברויות, אבל המשחק האידאלי הוא ספקולטיבי. ככל שאצליח לזהות או לצפות מה עושה השחקן השני, אוכל לשחק לא ביחס להסתברויות במשחק, אלא בהתאם לשחקן שמולי. אם אני יודע שהוא כזה שמחזיק ביד הכי נפלאה בעולם, אבל שהוא גם פחדן, אז אפילו עם ׳יד ריקה׳, אאיים עליו ואנצח בכל זאת בסיטואציה.

"על אף שכביכול, אני מפסיד במשחק, אני עדיין לא משחק מול הקלפים אלא מול השחקן. סיפור המשחק אינו רק על מה שקורה על הלוח, אלא שהוא ספר שלם על מה שחושב כל אחד מהשחקנים בכל רגע נתון, למה הוא התכוון ומה הוא הבין. זה סיפור על הרגעים הדרמטיים שעברו עליו, על הפעם הזאת שהיה בלחץ והפעם שבה הגיב כי קיווה לתפוס את היריב עם המכנסיים למטה, כשזיהה את החולשה שלו. יש פתגם ביפנית שאומר שמשחק אחד של גו שווה לעשר שנות היכרות עם מישהו".

יריב ראוי לשחק מולו

פאן חווי, אלוף אירופה בגו, ישב וצפה בלי סה-דול משחק באמפתיה מול מהלכיו המהירים והמתוחכמים של המחשב. יותר מכל הנוכחים בחדר, הוא ידע בדיוק מה מרגיש האלוף באותו הרגע, כיוון שהוא, כמה חודשים לפני כן, ישב באותו מקום. עם זאת, לא היה עצב בליבו.

אחרי שהפסיד ל"אלפא גו" באוקטובר האחרון, הוא המשיך לשחק נגד התוכנה במשך חמישה חודשים. ככל ששיחק נגדה, כך הוא ראה כיצד היא משתפרת ולומדת מהלכים חדשים. הדבר המפליא מבחינתו היה שגם הוא עצמו נעשה טוב יותר במשחק ועלה ברמות במהירות. "אלפא גו" עזרה לו להיות שחקן חזק יותר. היא הראתה לו מהלכים חדשים שלא חשב שיכולים אפילו להתקיים.

הרצון הזה לשפר את היכולות הוא זה שהביא מאסטרים בעלי מוניטין בגו, כפי שקרה בעבר בשחמט, לתרום את זמנם וכישורם כדי שהתוכנה "אלפא גו" תוכל להשתכלל ולהיהפך בעתיד לכזו המתעלה על יכולותיו של האדם. הגו, שכמו השחמט נהפך במהלך השנים לספורט לכל דבר, מוּנע מהרעיון שכדי לשחק את המשחק אתה צריך שיהיה לך יריב ראוי לשחק מולו. כך אתה משפר את היכולות שלך וגם המשחק עצמו משתכלל.

אבל באימון מול מחשב קיימת בעייתיות. גיירמו קמפיטלי, חוקר שחמט, מסביר שניתן להבחין בשינויים ברמת החשיבה אצל שחקני שחמט צעירים שהתרגלו להתאמן מול מחשב מגיל צעיר. "המחשבים יכולים לראות קדימה הרבה יותר מאשר בן אדם, כך שהתובנות לגבי מה שאפשר לעשות במשחק הן שונות.

"אלוף העולם הנוכחי בשחמט, מגנוס קרלסן מנורבגיה, שלמד שחמט ממחשב מגיל צעיר, נוטה לעשות צעדים יוצאי דופן, שהם ׳לא אנושיים׳", אומר קמפיטלי.

כך למשל, בעוד שמקצועני השחמט והגו מנסים ללמוד כמה שיותר פתיחות יצירתיות במטרה להפתיע את היריב ולהתחיל עם יתרון, קרלסן לא משקיע במיוחד בלימוד פתיחות. הבחירה הזאת מבטיחה לו התחלה בינונית במשחק עד למחצית, אבל אחריה הוא מבצע מהלכים מפתיעים עד לניצחון. אף על פי שכדי לנצח קרלסן אוחז בחוכמה ובאינטואיציה רבה, ומשחק על הפן הפסיכולוגי של יריבו, יש אנשים שאומרים שהמשחק שלו לא כל כך מעורר השראה.

דברים דומים נאמרו על ידי צופים וכתבים אחרי המשחק של לי סה-דול נגד המחשב: המהלכים היו מבריקים, מעניינים והובילו לניצחון, אבל במשחק עצמו לא התקיימו הדיאלוג או הרגעים היצירתיים שמעוררים את הדמיון.

"אל תשכחי שגו הוא ספורט תחרותי לכל דבר, בקוריאה וביפן זה ספורט לאומי", אומר לי גלובוס. "אומרים לדוגמה על אלוף העולם הנוכחי בגו, ממוצא סיני, שהוא משחק כמו מכונה, בלי רגש, מאוד 'לא אנושי'".

ומה עם התרבות העשירה של הגו? התקשורת? האנשים? הם לא קיימים יותר? 


"בזמן שאנחנו מדברים מונח לידי לוח גו מתקופת אדו, מתקופת הסמוראים, לוח עתיק", אומר לי גלובוס בחיוך ומראה לי אותו. "זה היה שייך לזקן שפגשתי בקיוטו, וזה עבר במשפחה שלו מסבא לבן, במשך כמה דורות. את הבן שלו זה לא עניין, ואני במשך כמה שנים, בכל פעם שהייתי מגיע לקיוטו, הייתי אומר לו: 'נו, מה עם הלוח?'. יום אחד הוא נכנס לבית חולים, אושפז וחשב שחייו הסתיימו, הוא התקשר אלי כדי להגיד שהלוח שלי. מיד נסעתי לקיוטו ולקחתי אותו".

איזו הרגשה נותן לך הלוח הזה? 


"כרגע זה הרהיט הכי יקר בבית שלי. אני יכול למצוא תחליף לכל דבר שיש בביתי, אבל לזה לא. הוא אמנם תופס הרבה מקום, אבל נותן לי תחושה נעימה שהוא פה".