צילום: ודים ברסטצקי
"עולם העסקים של היום שונה לגמרי מזה שהיה פעם, אבל רוב האנשים ממשיכים להתנהל לפי החוקים של עולם העסקים הישן", אומר לאפוק טיימס רונן גפני שהמציא משחק לוח בשם "FreshBiz" (פרשביז). גפני לא רק חושב שהמשחק מלמד איך להתנהל בעולם החדש, מבחינה עסקית ובחיים בכלל, אלא שהוא גם מצליח ליצור עולם טוב יותר.
יש לך הוכחות שהוא עובד?
"הבאנו את המשחק לארגונים רבים כמו יב"מ, HP ,HSBC, מכון ויצמן, פלאפון, רשת המלונות פתאל ועוד. במכללה למנהל ברופין זה חלק מהתכנית בקורס לאסטרטגיה ניהולית, ומלמדים את המשחק גם באוניברסיטת פייס (Pace) בניו יורק ובמכון הטכנולוגי IAT בהודו.
"העברנו סדנאות של המשחק ליותר מ-50 אלף איש, ביותר מ-20 מדינות. ובכל המקומות התחלנו לייצר אדוות של שינוי חשיבתי".
מה אנשים לומדים במשחק הזה?
"הם לומדים לשנות את אופן החשיבה שלהם. הורגלנו למשחקים של העולם הישן המבוססים על תחרות. ב'מונופול' למשל, כדי שאנצח, כל האחרים צריכים להפסיד. גם בחיים האמיתיים רוב המערכות שאנחנו מעורבים בהן מבוססות על תחרות. אבל התחרות הזאת אינה משהו אמיתי, אלא משהו שמישהו קבע שחייב להתקיים".
תסביר למה אתה מתכוון.
"ניקח לדוגמה את מערכת החינוך. כדי לקבל ציונים טובים, להתקבל לטכניון או לאוניברסיטה ולהשיג עבודה טובה, אני חייב להתחרות באחרים. לכן אין לי אינטרס שאחרים יצליחו. אבל אפשר היה לבנות את אותה מערכת חינוך בצורה אחרת. למשל, אפשר היה להחליט שאם כל התלמידים יקבלו ציון מעל 70, כולם יקבלו יום חופש. במקרה כזה יש לי אינטרס שגם האחרים יצליחו. קל מאוד לשנות את הכללים, אבל אף אחד לא עושה את זה.
"דבר דומה קורה בעולם העסקי. המחשבה שאצליח יותר רק אם את תסגרי את העסק שלך, היא מחשבה מוטעית, כי אם את מייצרת משהו בעל ערך ואני אייצר משהו בעל ערך, כולם ירוויחו והעוגה כולה תגדל".
כיום רוב האנשים משחקים משחק לא נכון. הם לא פועלים מתוך 'הקלפים' שקיבלו, אלא מונעים מתאוות בצע
אז איך לומדים לנצח במשחק הזה?
"לומדים שכדי לנצח, במקום להתחרות עדיף לשתף פעולה. כך לומדים איך לתקשר את הצרכים ואת היכולות שלנו לאנשים אחרים כדי ליצור את שיתוף הפעולה הזה.
"לומדים גם לפתח יצירתיות. במהלך מסוים במשחק, אם אפעל בצורה מסוימת, אוכל לעשות מקלף אחד מיליון דולר. אבל אם אחשוב בצורה הרבה יותר יצירתית, אצליח לעשות מאותו קלף חמישה מיליון דולר. ולומדים גם חשיבה אסטרטגית, כיצד כשמתכננים מהלכים מסוימים על הלוח אפשר להצליח יותר".
אם אשחק במשחק כמה ימים אהיה אשת עסקים טובה יותר?
"זה יקרה רק אם דברים שאת רואה במשחק יגרמו לך לראות את החיים האמיתיים אחרת. רק אם פתאום תראי סביבך יותר הזדמנויות ויותר אפשרויות לשיתופי פעולה, ותהיה לך יותר העזה ופרו-אקטיביות".
תסביר איך המשחק מתנהל.
"זה משחק לוח, שיש בו נקודת התחלה ונקודת סיום שהיא גביע הנמצא על איזשהו אי. בתחילת המשחק זורקים קוביות, והסכום שיוצא יחד על שתי הקוביות הוא סכום הכסף ההתחלתי שיש לך. מישהו יכול להתחיל עם מיליון ומישהו אחר עם חמישה מיליון. בסוף אתה מבין שנקודת ההתחלה לא אומרת כלום לגבי מה שיקרה בהמשך. מה שחשוב הוא היוזמה והיצירתיות וניצול הזדמנויות, דברים מהסוג הזה.
"נוסף על כך, כל אחד מקבל חמישה קלפי פעולה שמאפשרים לו לבצע פעולות שונות, למשל: להקים עסק על משבצת ריקה שצמודה לעסק שכבר יש על הלוח, לבחור משתתף אחר במשחק ולהקים איתו עסק בחצי מחיר, להקים עסק בשווי של מיליון שקל ולקבל פטור מלא מתשלום על העסק, למכור את אחד העסקים לקופה ולקבל עבורו את מחיר העלות עם תוספת של חצי מיליון שקל ועוד".
מה שקיבלת זה מה שיש לך, עם זה כביכול נולדת?
"בדיוק. זה מקביל לכישורים המיוחדים שיש לי, ולערך המיוחד שאני יכול לייצר באמצעותם בכוכב הזה. הרבה אנשים לא מכירים באמת את קלפי הפעולה שיש להם בחיים, כי הם רגילים לשפוט את עצמם לפי הסכום שיש להם בחשבון הבנק. כשאנשים מתחילים לראות שהם, מה שאנחנו מכנים, עשירים בקלפי פעולה, הם מתחילים להיות הרבה יותר פעילים ומזהים הזדמנויות.
"הם מקימים עסק, קונים מניות בבורסה, אוספים את כל הרווחים מהעסקים שלהם או עושים את כל הפעולות האלה יחד. הרבה אנשים לא מבינים שאפשר לעשות הכול. אנחנו רגילים לעשות דבר אחד ולנוח. הרעיון במשחק הזה הוא לעשות גם את זה וגם את זה וגם את זה, כי החיים מאפשרים לנו לעשות את זה.
"כיום רוב האנשים משחקים משחק לא נכון. הם לא פועלים מתוך הקלפים שקיבלו, אלא מונעים מתאוות בצע: רואים משהו שעובד ומנסים להעתיק אותו מבלי להביא שום ערך חדש לעולם. כך הם גם מנצחים במשחק הלא נכון, כי הם מסיימים את היום מותשים וקרועים מעייפות. הם לא במקום שבו הם מגשימים את עצמם. צריך להבין שמישהו שתל לנו את האמונה הזאת לפני 200 שנה, אבל זו סתם המצאה ואפשר להמציא אחרת.
כבר בשלב הראשון המשחק משקף לאנשים בצורה חזקה מאוד איך הם מתנהלים בחיים
"כבר בשלב הראשון המשחק משקף לאנשים בצורה חזקה מאוד איך הם מתנהלים בחיים: יש כאלה שמפחדים לקחת סיכונים, לא יעזו לקחת הלוואה או לשחק בבורסה, יש כאלה שהם מאוד תחרותיים ויש כאלה שטובים מאוד בתקשורת ויתחילו מיד לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה.
"במשחק הזה את עדיין משחקת גם כשזה לא תורך, כי את יכולה להשתמש בקלפי הפעולה שלך בכל תור של כל אחד מהמשתתפים במשחק. זה בא ללמד אנשים שאנחנו כל הזמן במשחק. הורגלנו לחשוב 'עכשיו תורי, עכשיו תורך'. 'שלחתי הצעת מחיר, שהלקוח יתקשר אלי'. אבל אתה יכול ליזום, להתקשר אליו, וההתקדמות במשחק תלויה בסופו של דבר ברמת הפרו-אקטיביות, ההעזה והיצירתיות שלך".
זה בעצם משחק שמנסה להשיג מצב של ווין-ווין.
"לא בדיוק. במשחק ווין-ווין, שני בעלי עסקים יכולים לעשות שותפות של מונופול ולהעלות מחירים. במקרה זה הם אולי יזכו וירוויחו אבל הלקוחות יפסידו. המשחק שלנו הוא, מה שאנחנו מכנים, ווין בחזקת ווין".
תסביר.
"זה אומר שאנחנו רוצים שיהיו עוד זוכים מהשותפות בינינו, שהם לא חלק מתהליך המשא ומתן. למשל, אנחנו רוצים שגם הלקוחות יזכו ושגם נשמור על הסביבה. הרעיון הוא להכפיל את כמות הזוכים ואת הממדים שבהם זוכים. כלומר הרווח אינו רק כספי, אלא גם באיכות החיים וגם בתקשורת וביחסים בינינו.
"במודל העסקי של העולם הישן, שהתקיים אפילו עד לפני חמש שנים, ובוודאי שלפני עשר או עשרים שנה, אנשים היו יושבים למשא ומתן כשהמחשבה היחידה של כל אחד הייתה איך להרוויח יותר, ולא היה אכפת לי איך החיים של הצד השני ייראו כתוצאה מכך. הם היו חותמים על עסקאות עם אנשים שלא בא להם לעבוד איתם, ועובדים עד אמצע הלילה כדי שהעסק יצליח. כיום, כבר הרבה יותר לגיטימי לומר שאני לא רוצה לנצח רק במשחק הכסף. אני רוצה שגם היחסים עם השותפים שלי בעסק יהיו טובים, ושתהיה לנו חוויה טובה מהעבודה יחד, ושגם יהיו לי חיי משפחה טובים. אני רוצה לנצח בכל הרבדים האלה".
איך המצאת את המשחק?
"זה נולד כרעיון. אני בא מתחום של פיתוח תוכנה ושיווק ורציתי להמציא משחק יזמות שמלמד אנשים איך אפשר להתנהל אחרת בתוך העולם הזה, כי ראיתי שרוב האנשים עדיין משחקים לפי החוקים של העולם הישן, כמו במשחק ה'מונופול'. לקח לי בערך שש שנים לפתח אותו. וכשנתתי למשפחה ולחברים לשחק איתו, קיבלתי פידבק שיש כאן משהו מעבר למשחק, ושהם מתחילים לחשוב על כל מה שלמדו. כך הבנתי שאנשים עוברים בתוך המשחק תהליך של למידה, ופיתחתי סדנה שמסבירה לאנשים מה קורה להם בתוך המשחק, וכך מתוך המשחק צמח עסק הסדנאות שאני מעביר היום בכל העולם".
אין לך בסיס תאורטי שמוכיח שהמשחק אכן עובד, למה שאנשים יאמינו לך?
"זה הכוח של המשחק. זה כמו שאת הולכת לדיסנילנד – את לא צריכה הוכחות תאורטיות שכיף לך שם, החוויה עצמה מספקת לך את זה".
איך בנית בפועל את המשחק?
"לא היה לי ניסיון בזה, וכל התהליך היה ניסוי וטעיה. בהתחלה לקחתי בריסטול והתחלתי ממש לשרטט, ואחר כך ישבתי מול המחשב והתחלתי להגדיר מה אני רוצה שיהיה בתוך המשחק. מכיוון שאני אדם מאוד ויזואלי, מיד הכנתי קלפים, עיצבתי אותם והתחלתי לשחק עם זה. בדקתי מה קורה אם עושים כך או אחרת, ואיזה אלמנט חסר, ואולי נוסיף עוד הזדמנות, וכמה זמן המשחק לוקח. בהדרגה הבנתי שצריך שיהיה איזון נכון בתוך המשחק: שהוא יהיה מספיק קשה ומאתגר, אבל גם פתיר, כמו בסרט טוב.
"וגם היה לי חשוב מאוד שההצלחה במשחק תהיה בזכות מה שאתה עושה ולא בגלל שיצא לך מספר טוב בקוביה. יש המון משחקים שמבוססים רק על המזל שהיה לך בהטלת קוביה, למשל סולמות וחבלים. אבל רציתי לצמצם כמה שיותר את המזל והקוביה ולהגדיל כמה שיותר את ההשפעה שיש ליוזמה וליצירתיות ולתקשורת עם האנשים במשחק".
וחשוב שזה יהיה גם כיף.
"ברור, אם זה לא כיף זה לא משחק. וזה עוד דבר ייחודי למשחק הזה, לעומת משחקי עסקים אחרים שנולדו מתוך חברות הדרכה שרצו לפתח משחק שמלמד דבר ספציפי, למשל מכירות. 'פרשביז' נולד הפוך, הוא נולד כמשחק, ואחר כך התברר הערך הלימודי שלו, ולכן אני חושב שהוא עובד הרבה יותר טוב כמשחק".