צילום: שי אדם
האדריכלית יצרה מסדרון המחבר בין הבית הישן לאגף החדש שנוסף לו. כדי לא ליצור בית שהוא כמו רכבת, היא יצרה ריבועים שמתחברים ולא מלבן אחד ארוך. הריבוע, טוענת האדריכלית, נותן תחושה של ביטחון והשתלשלות החללים והזרימה, ותורם לתחושת המרחב.
האגף הישן הוקדש לחללים הציבוריים והמשפחתיים, והאגף החדש, לחדרי השינה. המסדרון המחבר בין האגפים רחב ומשקיף לפטיו, באופן שיהיה חלל בפני עצמו ולא מסדרון המשמש למעבר בלבד.
חלל הכניסה | צילום: שי אדם
חלל הכניסה מבשר על אופיו המיוחד של הבית. קיר שפתוח בצידו ומלמעלה, מאפשר ליצור חלל כניסה מוגדר, שמציג כמה מיצירות האמנות של הבית, ביניהן פסל הבודהה המונח על קונזולה ומשרה תחושה של רוחניות. הקיר הפתוח אך התוחם, מסתיר ומרמז על פינת הטלוויזיה המשפחתית הנמצאת מאחוריו. משמאל נמצא המסדרון הרחב והיציאה אל הפטיו. המשחק בין האינטימי לפתוח ובין הביתי לציבורי, מלווה את העיצוב והתכנון של כל הבית.
המטבח | צילום: שי אדם
המטבח (״רגבה״) הוא חלק מה״ריבוע״ הראשון שפוגשים כשפונים ימינה אל החלל הציבורי. הוא תוכנן באופן מאוד נקי, בצבעים של לבן, אבן אפורה ועץ. הוא מאפשר תנועה זורמת בין האי למרחב העבודה ומוביל ליציאה צדדית לגינה ולפינת אוכל משפחתית ואינטימית המיועדת לדיירי הבית.
יחידת הורים | צילום: שי אדם
יחידת ההורים הגדולה והפתוחה כוללת את המרפסת המשקיפה אל הגינה ואל הבריכה, ואת קורות הגג, שביחד יוצרות אווירה כפרית. הם נתנו השראה למעצבת ליצור תחושה מאוד רומנטית ומינימליסטית בחלל, באמצעות וילונות נשפכים על פרקט וכורסא נוחה לרביצה.
פינת האוכל וסלון | צילום: שי אדם
פינת האוכל והסלון משקפים את הקו בו בחרה המעצבת, המתכתב עם אופיים של בעלי הבית, של רהיטים לא אחידים, שהם לא חלק מסט מסודר. בנוסף, אוספים של תמונות אמנות מעטרים את הקירות, לצדם של גזע עץ, פסלים וחביות שבעלת הבית אספה לאורך השנים. כל אלה היו הבסיס להחלטותיה של המעצבת.
המטרה הייתה ליצור עניין וחוויה של משחק ואקלקטיות בחלל נקי ופתוח, שמכניס את החוץ פנימה, ומהווה מקום נעים וחמים לאירוח. הקמין, שבנוי בתוך הקיר, מכנס את המשפחה בחורף, והיציאה הנגישה לפינת האירוח בגינה ואל הבריכה, נפלאה לימים חמים יותר.
לפניות והצעות לכתבת אדריכלות ועיצוב: etil.culture@gmail.com