תמונה: באדיבות ארון פארקס
יותר מכשירים מתקשרים זה עם זה ומתחברים לאינטרנט באופן אלחוטי, ויותר חיישנים שקולטים ומעבירים מידע נמצאים מסביבנו – מהפכה שזכתה לכינוי ״האינטרנט של הדברים״. אבל אם אנחנו רוצים לפרוש חיישנים בכל פינה, עדיין יש בעיה גדולה – הם צריכים מקור אנרגיה. הצורך לחבר אותם לכבלים שיספקו להם מקור מתח, או לסוללות, פוגע משמעותית ביכולת להוציא לפועל את המהפכה.
סטארטאפ צעיר במדינת וושינגטון שבארה״ב מנסה לפתור את הבעיה. איך? הוא מייתר את הצורך בסוללות.
איך זה בעצם עובד?
״תחשוב על מישהו בגבעה גבוהה שמאותת למישהו אחר הנמצא למטה בעמק באמצעות איתות בקוד מורס. הוא יכול לעשות את זה באמצעות פנס – להדליק ולכבות את קרן האור. הפנס צריך סוללות, שמכילות אנרגיה שמומרת לאור שנפלט מהפנס.
״עכשיו תחשוב על איתות באמצעות מראה. במקום לפלוט אור, אתה יכול לשקף את האור של השמש באמצעות מראה. הזזת המראה דורשת הרבה פחות אנרגיה בהשוואה להזזת האור בפנס.
״זה הרעיון של ׳ג׳יווה וויירלס׳. לשקף אותות קיימים. מכיוון שאנחנו לא מייצרים אנרגיה אלא רק משקפים אנרגיה שכבר קיימת, אפשר לחסוך כמות עצומה של אנרגיה״.
הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להיפטר מהסוללה לחלוטין. המכשיר מקבל אנרגיה באמצעות אותות שהוא קולט מבחוץ
כמה אנרגיה אתם יכולים לחסוך?
״אנחנו צריכים פי עשרת אלפים פחות אנרגיה מאשר רדיו קונבנציונלי שפולט אותות״.
אבל אתה עדיין צריך אנרגיה בשביל השיקוף, או הכביכול ״סיבוב״ של המראה.
״נכון, עדיין צריך כמות קטנה מאוד של אנרגיה. יש לנו בעצם אנטנה שיכולה לספוג אנרגיה או לשקף אנרגיה. כשאנחנו משקפים את האנרגיה, זה כמו המראה שמאותתים איתה בקוד מורס. כשסופגים את האנרגיה, זה כמו להסיט את המראה, כך שהאדם למטה בעמק לא יראה כלום״.
אז בכל זאת צריך סוללה בשביל זה, לא?
״הטכנולוגיה של ג׳יווה מאפשרת לנו לעשות אחד משני דברים – להאריך את משך החיים של הסוללה באופן עצום. במכשירים רבים רוב האנרגיה מתבזבזת על תקשורת, ואנחנו צמצמים את זה. והדבר השני הוא שבמקרים רבים אפשר גם להיפטר מהסוללה לחלוטין״.
איך אפשר להיפטר מהסוללה לחלוטין?
״אנחנו יכולים לספק למכשיר אנרגיה באמצעות אותות רדיו חיצוניים. יש אותות רדיו רבים בסביבה שלנו – אותות טלוויזיה, רדיו FM, WiFi – אלה דברים הנמצאים מסביב כל הזמן ואפשר להשתמש בהם כמקור אנרגיה. אנחנו יכולים ׳לקצור׳ את האנרגיה הזאת״.
איך אפשר לקצור אנרגיה מאותות רדיו?
״כל מכשיר שיש לו אנטנה כבר בעצם קולט אנרגיה מאותות רדיו. בדרך כלל הוא קולט את האנרגיה הזאת רק למען המטרה של תקשורת. אנחנו הראינו שלפעמים זה הגיוני לתפוס את האנרגיה הזאת ולהפוך אותה לזרם חשמל ישיר, כמו זה שמגיע מסוללות״.
יכול להיות מצב שבו אין מספיק אותות רדיו כדי לקצור אנרגיה?
״גילינו שבחלק מהמקרים אנחנו יכולים להוסיף מקור אנרגיה חיצוני, למשל קופסה עם אנטנה שמחוברת לשקע חשמלי בבית, והיא תייצר את האנרגיה הנדרשת לכל המכשירים חסרי הסוללות בבית שלך.
״אחד הדברים שמלהיבים אותנו הוא שהצלחנו לפתח טכניקה לספק אנרגיה למכשירים חסרי סוללות באמצעות ראוטר. אפשר לקחת ראוטר WiFi רגיל, לשנות קצת את התוכנה שמפעילה אותו, ולהפוך אותו למכשיר המספק אנרגיה. אנחנו יכולים לעשות את זה בלי להפריע לתפקוד ה-WiFi הרגיל שלו״.
אז אנחנו צריכים לייצר עוד אותות רדיו בסביבה. מה לגבי הקרינה?
״אנחנו לא מוסיפים עוד קרינה חוץ מזאת שהראוטר יכול היה לייצר, ואנחנו פועלים בתוך מה שמאפשרת הרגולציה. אני יודע שיש אנשים שמודאגים לגבי WiFi, אבל בינתיים לא היו ראיות שמגבות את זה שיש בכך סכנה״.
כמה אנרגיה זה יכול לספק?
״האנרגיה שנקצרת לא יכולה להטעין את הסמארטפון שלך, אבל היא מתאימה לכל מיני חיישנים – צמיד לניטור כושר, תרמוסטט חכם, או כל מיני חיישנים בבית – אלה מכשירים שנוכל להפוך לחסרי סוללות״.
אז מה הטכנולוגיה שלכם תוכל לאפשר? איך היא יכולה לשנות את העולם?
״אני חושב שאחד מהדברים המלהיבים שנוכל לראות הוא שהסביבה תהיה מודעת יותר אליך. תחשוב למשל שלחומרי הבניין של הבית או המשרד שלך הייתה יכולת מובנית של חישה ותקשורת.
״זה יוכל לפתור למשל את הבעיה של מודעות למיקום. כשאתה הולך החוצה עם הטלפון הסלולרי שלך הוא יכול לדעת איפה אתה באמצעות שימוש בג׳י-פי-אס. אבל אם תיכנס לתוך מקום סגור אי אפשר לדעת איפה אתה. אם לחומרי הבניין הייתה מודעות למיקום, יכול להיות שהטלפון הסלולרי שלך היה יכול להתחבר לחומרים האלה.
״יש מקרים רבים שבהם לא יכולים להוסיף חיישנים כי צריך להחליף בהם סוללות, עניין מורכב ויקר. הפתרון שלנו יאפשר לבתים ולבתי עסק לשים אלפי חיישנים, בלי סוללות״.
כמה יעלה חיישן ללא סוללה?
״אם אנחנו מורידים את הצורך בסוללה, המערכת שלנו היא בעצם רק שבב המחובר לאנטנה. את שניהם אפשר לייצר בהיקפים גדולים וכך להגיע למחירים נמוכים מאוד. אפשר להעריך שאפשר יהיה להוסיף למוצר שבב כזה בלא יותר מעשרים ומשהו סנט״.
כשאתה פוגש לקוחות פוטנציאליים, איך הם מגיבים?
״במקרים רבים הם אפילו לא חושבים מה הם היו יכולים לעשות אם לא יהיה להם צורך בסוללות״.
מה למשל?
״למשל, תחשוב על מכשירים רפואיים מושתלים. זה תחום שבו אפילו לא חושבים להוסיף חישה ותקשורת כי התועלת בכך לא עולה על הסיכון והטרחה שבניתוח תקופתי כל שלוש שנים כדי להחליף סוללה״.
באיזה שלב נוכל לראות טלפונים שלא צריכים הטענה?
״אני לא יודע, זה עוד רחוק. יש מחקר בשלב מוקדם שממוקד באפשרות לעשות תקשורת קולית, כמו טלפון, בלי סוללות. אבל אם מדברים על כל הפונקציונליות של מכשיר טלפון – זה קרוב לוודאי ידרוש סוללות בעתיד הנראה לעיין״.
איך כל זה התחיל?
״במהלך הדוקטורט באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל עבדתי במעבדת מחקר שהתחילה לבחון דרכים לתקשר בלי להשתמש בהרבה אנרגיה. אחד הדברים שפיתחנו במהלך המחקר היה הרעיון החכם מאוד של שיקוף אותות במקום ייצור אותות״.
באיזה שלב אתם נמצאים עכשיו?
״אנחנו בשלב של פיתוח הטכנולוגיה, ואנחנו בגיוס כספים. היו לנו כבר כמה השקעות סיד. קיבלנו מענק מקרן המדע הלאומית לעבודה הזאת. ראיינו המון לקוחות פנים מול פנים, והסקנו מסקנות לגבי כיוונים שיכולים להיות מעניינים״.
כמה ימים אחרי שראיינתי את פארקס מצאתי את עצמי בכנס ״אינטרנט של הדברים״ גדול בעמק הסיליקון. במעבר בין דוכנים על נותני שירותים שמנסים לגרום לכל המכשירים שלנו לתקשר, ניסיתי לספר להם על הפיתוח של Jeeva. הם התקשו להאמין, אבל כמה מהם אמרו לי שחיישנים שיוכלו לתקשר באופן אלחוטי מבלי שיידרש להם מקור מתח יחוללו מהפכה.