האם הדבורים באמת נעלמות?

30% מהכוורות מתמוטטות בארה״ב בכל שנה

60 אלף דבורים בכל כוורת

65 מיליון כוורות בעולם לשנת 2009

 

1 הכוורת נראית לכאורה במצב תקין. לא ניכרים בה סימני הרס ואפילו לא רואים בה כמעט דבורים מתות. יש בה אוכל כך שאין כאן בעיה של רעב. אבל בכל זאת ניכר שהיא שקטה, חסרות בה דבורים – היא בעצם נטושה. נראה כאילו הדבורים הפועלות יצאו ליום סיור שגרתי מחוץ לכוורת ופשוט לא חזרו ממנו.

התופעה שהתגלתה לראשונה ב-2006, קיבלה את הכינוי "הפרעת התמוטטות המושבה" ומאז היא מעוררת דאגה רבה. הדיווחים מספרים שמדי שנה כשליש מהדבורים בעולם לא מצליחות לשרוד את חודשי החורף. והאיום הוא הרבה מעבר לאוכלוסיית הדבורים עצמן כי לדבורים יש תפקיד חשוב בהאבקת הפרחים שלנו. גידולים חקלאיים רבים כמו שקד, תפוח, בצל, כותנה ועוד ועוד, תלויים לחלוטין בדבורים להאבקת הפרחים שלהם ובכך גם להצמחת הדורות הבאים. אז האם כל הצמחייה כאן מסביב בסכנת הכחדה בגלל הדבורים שלא חוזרות לכוורת?

2  אם נבחן את הנתונים לגבי מספר הדבורים וכמות הכוורות הפעילות בעולם, נגלה תמונה אופטימית יותר. מתברר שמאז שנות ה-60, כשמספר הכוורות הכלל עולמי עמד על כ-44 מיליון, המספר עלה לכ-65 מיליון כוורות ב-2009. וכדי לקבל אומדן על מספר הדבורים עצמן, מדובר על בין 50,000 ל-60,000 דבורים לכוורת. אמנם בארה"ב המצב חמור יחסית לשאר העולם, אך מתברר שגם שם, כשבכל חורף כ-30 אחוז מהכוורות מתמוטטות, עדיין מספר הכוורות מאז שנת 2006 נשאר פחות או יותר יציב, עם גידול קל מ-2.39 מיליון כוורות ב-2006 ל-2.78 מיליון ב-2016 (לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני). 3 האם הדבורים באמת נעלמות? אם נסתכל על הכוורת הבודדת מתברר שהמצב כלל אינו פשוט. אכן, בשנים האחרונות המאבק של הכוורנים לעזור לכוורת "לעבור את החורף בשלום" הופך למאתגר ומורכב יותר ויותר.

האויב החמור מכל הוא טפיל בשם "ורואה" (Varroa), שמוצץ את "דמן" של הדבורים וכך גם מדביק אותן במגוון נגיפים וחיידקים. מעט אחרי שפלש לארץ ב-1984 הספיק להכחיד כאן את דבורי הבר. צרה חמורה נוספת שמאיימת על הדבורים היא סוג של פטריית מעיים, Nosema ceranae שמה.

אבל מעבר לשני הטפילים האלו שתוקפים אותן ישירות, מתברר שגם אנחנו, בני האדם, לא ממש מקלים על הדבורים. קודם כל עם חומרי ההדברה שלנו, שכשהם מצטברים עוד ועוד בגופן של הדבורים הם גורמים להחלשה משמעותית שלהן. מחקרים גם הראו שחלק מהחומרים האלו אף פוגעים ביכולת ההתמצאות של הדבורים במרחב, כך שבהשפעתם, קשה לדבורים למצוא מזון ואולי אפילו למצוא את דרכן חזרה הביתה.

גם התזונה שהשארנו לדבורים בעשורים האחרונים מאתגרת מבחינתן. אם בעבר הגיוון הקולינרי שלהן היה רב, והן מצאו מגוון עשיר של פרחים שונים כשיצאו למרעה בשדה, כיום, במיוחד בארה"ב, עם השטחים האדירים בהם גדל גידול יחיד, כמו תירס למשל, התזונה הלא מגוונת מחלישה את הדבורים עוד יותר. בארץ ניצב בפניהן אתגר אחר של צמצום השטחים הירוקים, כמו למשל פרדסים רבים שהפכו בעשורים האחרונים לשכונות מגורים.

כתוצאה מהתדלדלות שטחי המרעה, הכוורנים נאלצים לשנע את הכוורת למקומות חלופיים, במטרה להאריך את תקופת המרעה. מחקרים מראים שגם הנדידות הממונעות האלו, שאמנם מאפשרות לדבורים לפצות על הצמצום במזון, בכל זאת מחלישות אותן ומערימות קשיים נוספים. ואלו רק חלק מהגורמים המוכרים.

4 אם האתגרים קשים כל כך, איך בכל זאת אפשר להסביר את המספרים שלא ממש משתנים? ראשית, כדאי שנשים את הדברים בפרופורציה. תוחלת החיים של הדבורה הפועלת בחודשי הקיץ היא ממילא כשישה שבועות. גם כששליש מהדבורים לא מצליחות לשרוד את החורף, זה לא אומר שהאוכלוסייה הכוללת שלהן לא תצליח להתאושש, ובמהירות. לכוורת יכולת מרשימה לחדש את שורותיה – המלכה מסוגלת להטיל עד 2,000 ביצים ביום.

כיוון שהכוורות כבר מזמן לא נתונות רק לחסדי הטבע, אלא מנוהלות בקפדנות, ובמרבית המקרים גם בהצלחה, על ידי הכוורן, נראה שעל רבים מהאתגרים ניתן כיום בסופו של דבר להתגבר.

דרך מקובלת למשל להחליף כוורת שננטשה היא לפצל כוורת אחרת לשתיים. פעמים רבות, לפחות בארה"ב, הכוורנים נערכים לחורף המאתגר מבעוד מועד ומפצלים את הכוורות עוד קודם לכן. כדי להשלים את הכוורת החדשה נדרש להביא לה מלכה חדשה, אבל גם זה לא מסובך, אפשר לקנות כזאת בעלות של כ-20 דולר.

מחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים מצרפת ומבריטניה ופורסם במארס 2017, סקר את תמותת הדבורים ב-17 מדינות באירופה. החוקרים גילו שאצל כוורנים חובבים שיעורי התמותה כפולים מאלו שאצל הכוורנים המקצוענים. החוקרים מסיקים שלרמה המקצועית של הכוורן, כמו גם לשיטות העבודה שהוא מיישם יש השפעה מכרעת על הישרדות הכוורת.