close up of 3d microscopic blue bacteria
אם עד היום חשבנו שמה שמרכיב אותנו הם תאי הגוף, ומה שקובע זה הגנים שלנו, אלו שקיבלנו מהורינו, כעת מתברר שזה לא בדיוק כך. התאים שלנו והגנים שלנו הם רק מקצת ממערכת מורכבת יותר. כמויות עצומות של חיידקים על העור, בחלל הפה ועמוק במעיים (שם לבדם שוכנים כ-40 טריליון חיידקים) – משפיעים על הרגשות ועל המחשבות שלנו. למעשה עוד ועוד מחקרים, בשנים האחרונות, מראים שכנראה יש לחיידקים תפקיד חשוב בתת המודע האנושי.
ד"ר קירסטן טיליש, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, רצתה ללמוד במחקר שלה (2013, Gastroenterology) האם חיידקי המעיים משפיעים על הרגשות שלנו ואם כן, כיצד הם עושים זאת. היא נתנה לכמה מהנבדקות שלה לשתות במשך חודש שני מוצרי חלב פרוביוטיים, מדי יום, ואילו לנבדקות אחרות היא לא הוסיפה משקאות אלו.
בבדיקות MRI תפקודי של המוח שלהן, שנערכו הן בתחילת המחקר והן בסופו, הציגה פרופ' קירסטן לנבדקות תמונות של פנים במגוון מצבים רגשיים. היא בדקה במיוחד כיצד מגוון אזורים במוח האחראים לקבלת תחושות מהגוף או לעיבוד רגשות, הגיבו לפרצופים המוצגים. מתברר שאצל צרכניות המשקאות הפרוביוטיים ההבדל בין תחילת הניסוי לסיומו היה מובהק. החיידקים "הטובים" שהן שתו עזרו להן להגיב בצורה מתונה יותר לגירוי הרגשי בהשוואה לתגובות שהציגו בתחילת הניסוי, ולא מדובר רק בתגובה החיצונית ביותר. כבר באזורים האחראים לקבלת הגירויים מהגוף (כמו למשל האינסולה) התגלו תגובות מתונות יותר. והתגובה המתונה המשיכה גם בשלבים הבאים בתהליך – גם באזורים האחראים לעיבוד הרגשות כמו האמיגדלה, שמעורבת בתגובת הפחד.
ומדוע זה כך? האם הודות לחיידקים שלנו מגיעים למוח גירויים עצביים מתונים יותר? בהחלט ייתכן שכן – אם נבחן את ההורמונים ואת המוליכים העצביים שהחיידקים בגופנו מפרישים, נבין איך זה קורה. מתברר שכל מסת החיידקים הגדולה שבגופנו מסוגלת להפריש מגוון הורמונים כמו, למשל, הורמון הלחץ – קורטיזול, וגם מוליכים עצביים כמו GABA, המסוגלים למתן את המסרים העצביים העוברים בגופנו. כלומר, החיידקים מצוידים בכלים הכימיים הדרושים כדי להעביר לגופינו סוגים רבים ומגוונים של מסרים.
המחקרים הראשונים שהציעו כי לחיידקי המעיים יש השפעות על עיבוד הרגשות נעשו על בעלי חיים, בעיקר על מכרסמים. ב-2004 למשל, פרופ' נובויוקי סודו היפני גידל במעבדה שלו עכברים בסביבה סטרילית במיוחד, נקייה מחיידקים. התברר שהתגובה של העכברים למצבי לחץ הייתה קיצונית מאוד בהשוואה לתגובה של עכברים שגדלו בסביבה נורמלית, עשירה בחיידקים. אבל, כאשר פרופ' סודו חשף את העכברים "הסטריליים" בגיל צעיר מספיק לחיידקים מסוג מסוים, הם הצליחו להציג במהרה תגובות נורמליות יותר ללחץ. כך הוא הגיע למסקנה שלחיידקים יש תפקיד חשוב בתהליכי ההתפתחות של המוח.
אחרי שבמשך שנים, רבים מהמחקרים בתחום נערכו על בעלי חיים, ביוני 2017 פורסם מחקר בכתב העת Psychosomatic Medicine שהדגים את הקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעיים שלנו למבנה המוח שלנו. גם את המחקר הזה ערכה פרופ' קירסטן, כשהיא נעזרת בשתי סריקות MRI שונות על 40 הנבדקות שלה. בבדיקת MRI" מבני" היא בחנה את מבנה המוח של הנבדקות, בעיקר באזורים המעורבים בחישה ובעיבוד רגשות, ובסריקת MRI" תפקודי" היא ראתה כיצד האזורים האלו פועלים בתגובה לתמונות רגשיות שהיא הציגה.
היא גם מיפתה את אוכלוסיית חיידקי המעיים של הנבדקות. אצל 33 מהן היא זיהתה כמות גדולה יותר של חיידקים מסוג Bacteroides ואצל שבע הנותרות הופיעו דווקא יותר חיידקים מסוג אחר ((Prevotella. בדיקות ה-MRI אכן הראו הבדלים במוח, בקרב שתי הקבוצות. אצל בנות הקבוצה שהגיבה קשה יותר לתמונות הקשות, עם חרדה ועצבנות מוגברות, אלו עם חיידקי ה-Prevotella, התגלתה פעילות נמרצת יותר באזורי המוח הקשורים לחישה מהגוף, לתשומת לב ולתגובות רגשיות והאזורים האלו גם היו מקושרים בינם לבין עצמם טוב יותר, בהשוואה לנבדקות בעלות החיידקים מהסוג השני.
אמנם המחקר לא יכול להסביר לנו מה גורם למה – האם סוגי החיידקים במעיים הם אלו המשפיעים על מבנה המוח או שלהיפך, אבל הוא לפחות מראה לנו שבאמת קיים קשר כזה.