בכניסה למתקן מעצר | תמונה: Taha Jawashi/AFP/Getty Images
לבוש בג'ינס קרוע ובחולצת טי מרופטת, אולץ המהגר לקרוע ברך. השומר, לבוש במדים נקיים אותם מעטר סמל היחידה המשטרתית למניעת הגירה בלתי חוקית, צעק עליו בערבית – שפה שמעטים מיוצאי מדינות הסהרה של אפריקה מדברים. כשהמהגר לא הצליח לשתף פעולה, הרים השומר את אלת העץ שבידו והנחית אותה בעוצמה על גבו של האיש, שנפל עם פניו לרצפה. אחרי שזחל לסוף התור, השומר עבר להכות את המהגר הבא. זעקות כאב נשמעו ברחבי מה שדומה למחסן סחורות גדול, שבו נעולים בתאים כ-100 מהגרים מורעבים – שורדים ממעט מקרוני שהם מקבלים מדי יום וקופסת מיץ תפוזים.
כשנשאל על האלימות במתקן המעצר, אמר שלשותפיו באיחוד האירופי אכפת בעיקר מדבר אחד – למנוע מהמהגרים להגיע לחופי איטליה
הסיפור הזה התרחש בתחילת מאי 2017 במרכז המעצר טריק-אל-סיכה בטריפולי, בירת לוב, שלושה שבועות לאחר שצוות המרכז עבר הכשרה בנושא זכויות אדם מטעם ארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM). העיתונאי פיטר טינטי, שדיווח עבור מגזין Foreign Policy, הורשה להיכנס למרכז אבל הורחק מהמקום ברגע שהמכות החלו לנחות.
טינטי שוחח עם ראש יחידת ההגירה הלא חוקית של משטרת לוב, הקולונל מוחמד בשר. מתברר שבשר הוא איש מפתח בשיתוף הפעולה המתחזק בין לוב למדינות האיחוד האירופי שמטרתו לעצור את ההגירה לאירופה, כולל עצירת מהגרים בלב ים, וכליאתם במתקני מעצר כמו זה. בשר הזמין למתקן דיפלומטים מאירופה ונציגים של האו"ם. את קירות משרדו מעטרות תעודות סיום של סדנאות שארגנו ה-IOM והאיחוד האירופי. כאשר נשאל על האלימות במתקן המעצר, הגיב בשר בצורה קצת משונה: לשותפיו באיחוד האירופי, הוא אמר, אכפת בעיקר מדבר אחד – למנוע מהמהגרים להגיע לחופי איטליה.
עמנואל מקרון. לא לוקח אחריות | תמונה: Ludovic Marin/AFP/Getty Images
אין זה סוד שאי שם באמצע 2016, אישר האיחוד האירופי תכנית שמטרתה לחסום את מעבר המהגרים דרך הים התיכון לאירופה, במיוחד מחופי לוב לאיטליה. הרעיון היה לשתף פעולה עם כוחות לוביים, לספק להם כסף, סיוע והדרכה כדי ש"יצרו פקק” על גבולם. אבל שנה וחצי לאחר שהתכנית יצאה אל הפועל, מתברר שהמהגרים הפכו לסוג של סחורה, שכדאי לתפוס, למכור ולהשתמש בה. מיליציות הנאמנות לממשלת לוב (המקבלת גיבוי מהאו"ם) רודפות את המהגרים, כולאות אותם, ולאחר מכן מוכרות את חלקם בשוק הפתוח. פעילי זכויות אדם כינו זאת "שווקי עבדים".
כשרשת סי-אן-אן חשפה בנובמבר 2017 שוק עבדים בלוב, בו נסחרים מהגרים לכל המרבה במחיר, נשמע עמנואל מקרון, נשיא צרפת, מופתע: "זה סקנדל", "לא מקובל" ו"פשע נגד האנושות", הוא אמר. אבל מקרון וחבריו באירופה לא צריכים להיות מופתעים כלל. החל מ-2010 שמעו מדינות האיחוד האירופי על "מחנות ריכוז" במדבר הלובי בהם החזיק מועמר קדאפי, מנהיג לוב לשעבר, מהגרים אפריקנים. קדאפי, לפי דיווח מאוגוסט 2010 ב"גארדיאן" הבריטי, איים במהלך ביקור באיטליה שאם אירופה לא תזרים לו כספים, הוא יאפשר למהגרים להציף אותה. "מחר אירופה אולי לא תהיה יותר אירופית ואפילו [תהיה] שחורה, כיוון שיש מיליונים שרוצים להיכנס אליה", אמר.
אבל אז הגיע "האביב הערבי" והפיל את קדאפי. אירופה, שגילתה שאין לה מנהיג חזק להישען עליו כדי שיעצור את גל המהגרים לתחומה, פנתה למליציות או לכוחות ששולטים עליהן ו"מנהלים" צד מסוים באנרכיה של לוב. התכנית רשמה עד עכשיו הצלחה חלקית: ב-2017 הצליחו המליציות לעצור עוד ועוד מבריחי פליטים (שעשו הון יפה מכל פליט שהבריחו) וכמות המהגרים ירדה זמנית.
טינטי, לאחר שביקר בחמישה מרכזי מעצר, ראיין מנהיגי מליציות, פקידי ממשל ומהגרים, טוען שהפרות זכויות האדם בלוב אינן תוצאה של אנרכיה ניהולית או סירוב פקודה של מיליציה כלשהי. אלא תוצאה של מאות מיליוני דולרים שמספקות מדינות האיחוד האירופי. בספטמבר 2017 פורסם באתר ה-EEAS, השירות הדיפלומטי של האיחוד האירופי, כי האיחוד האירופי יעביר כ-160 מיליון דולר לבניית מרכזי מעצר חדשים בלוב (אותם הוא מכנה "מרכזי קליטה") ויכשיר כוח אדם על אדמת לוב. מההודעה עולה כי האיחוד האירופי מודע להפרות זכויות האדם במרכזי המעצר, אף על פי שאף מנהיג מדינה באירופה לא לקח עד היום אחריות על כך.
בספטמבר 2017, פרסם ארגון "רופאים ללא גבולות", שאנשיו נמצאים בשטח ומסייעים למהגרים, מכתב פתוח המאשים את מדינות אירופה כי הכספים שהן מזרימות הופכים את מרכזי המעצר לרווחיים. "המימון האירופי מסייע לעצור את הסירות שיוצאות מלוב, אבל המדיניות הזו גם מזינה מערכת נפשעת של התעללות".
סביר להניח שלמקרון ולחבריו באירופה לא חשוב במיוחד כיצד נעצרת ההגירה שכן באוגוסט 2017, ערב פרסום התקציב ב-EEAS, שיבח מקרון את מאמציה של איטליה לעבוד עם משמר החופים הלובי. מקרון אמר: "מה שנעשה על ידי איטליה ולוב זו דוגמה מצוינת למה שאנחנו מכוונים אליו", דווח בניו יורק טיימס.