נקודות למחשבה

עסקים

 

המוסיקה ברקע משפיעה על המנה שתבחרו מהתפריט

הגעתם למסעדה האהובה עליכם, לשולחן הקבוע ליד החלון הגדול עם הנוף שחביב עליכם, והמלצרית נחמדה כמו תמיד. אבל משום מה, הערב, המוסיקה שונה מעט – קצת רועשת יותר.

מחקר בהובלת פרופ' דיפאיאן ביסוואס מאוניברסיטת דרום פלורידה בארה"ב (Ambient Music and Food Choices, Advances in Consumer Research) מלמד שהבדלים במוסיקת הרקע, משפיעים לא רק על ההרגשה ועל האווירה, הם יכולים אפילו להשפיע על המנות שתעדיפו לבחור מהתפריט.

במחקר, שהורכב משלושה ניסויים שונים, התמקד צוות החוקרים בהיבט אחד של מוסיקת הרקע: העוצמה בה היא מושמעת.

הניסוי הראשון נערך בתנאי שטח: בבית קפה בשטוקהולם שבשוודיה, במשך יומיים. באחד הימים המוסיקה, שהורכבה ממגוון סגנונות שונים בזה אחר זה, הושמעה בעוצמה נמוכה יחסית, 55 דציבלים. קצת חזק יותר מהקולות המשמיעות ציפורים מצייצות. ביום אחר הושמעה אותה המוסיקה רק בעוצמה של 70 דציבלים, דומה יותר לרעש שמפיק שואב אבק.

כדי לנתח את ההשפעות, חילקו החוקרים את המנות השונות בתפריט לשלוש קבוצות: מנות בריאות יחסית כמו סלט. מנות ניטרליות כמו קפה או תה ומנות פחות בריאות, למשל עוגות.

התברר שכאשר הושמעה מוסיקה רועשת, הנטייה הטבעית של הסועדים הייתה להתיר את הרסן ולהתענג על מנות פחות בריאות. ביום של המוסיקה הרועשת כ-43 אחוז מהמנות שהוזמנו היו מהקבוצה הפחות בריאה, בהשוואה לכ-32 אחוז ביום של מוסיקה בעוצמה נמוכה.

הניסוי השני נערך בתנאי מעבדה, ולמעשה הוא חיזק את הממצאים מבית הקפה. במעבדה נוספה גם קבוצת בקרה – לה לא הושמעה מוסיקה כלל. מתברר שההשפעות של היעדר מוסיקה דומות למדי למצב של מוסיקה רועשת. בעוד שבמוסיקה השקטה מעל 80 אחוז מהמשתתפים העדיפו סלט פירות על פני עוגת שוקולד, הן במוסיקה הרועשת והן כשלא הושמעה מוסיקה כלל, רק כמחצית מהמשתתפים בחרו בסלט הפירות.

בניסוי השלישי הצוות כבר רצה לבדוק את הגורמים להבדלים האלו. החוקרים הניחו, בהתבסס על מחקרים קודמים, שמוסיקה בעוצמה נמוכה עוזרת לנו להיכנס לרוגע ולשלווה, בניגוד למוסיקה בעוצמה חזקה המעוררת אותנו, ואפילו מגבירה את הדופק. כפי שגילו מחקרים בעבר, במצבי רוגע מנגנוני הריסון והבקרה העצמית שלנו מתפקדים טוב יותר. במצב מעורר אנרגטית אנחנו נוטים לשחרר מעט את הרסן.

כדי לאמת את התובנות האלה, לפני הניסוי הטילו החוקרים על כמה מהנבדקים מספר משימות מרגיעות, ומתברר שזה עזר: מקרב הנבדקים שהגיעו רגועים לניסוי, אפילו אם שמעו מוסיקה רועשת במהלך הניסוי, מעל 80 אחוז העדיפו את סלט הפירות, על פני עוגת השוקולד.

אם כן, המחקר הזה מראה לנו כיצד עוצמת המוסיקה משפיעה על הבחירות הקולינריות שלנו. אולי גם לסוג המוסיקה שאנחנו שומעים, למשל מוסיקה קלאסית או רוק, יכולה להיות השפעה דומה, אבל בשביל זה נצטרך להמתין למחקרים נוספים.

התנהגות צרכנים

ניתן ללמוד על היכולת של אנשים להחזיר הלוואה באמצעות התבוננות בסמארטפון שלהם

אתם רוצים להרחיב את העסק שלכם, או העסק שלכם נקלע חלילה לקשיים ואתם זקוקים להלוואה. סביר מאוד שהבנק יבדוק היטב את מאזן החשבון שלכם, את הפעולות שעשיתם בכרטיס האשראי ואת ההיסטוריה של ההלוואות הקודמות שלכם, לפני שתקבלו איזושהי הלוואה.

מתברר שיש אפשרות פשוטה הרבה יותר לבדוק את היכולת שלכם להחזיר הלוואה: להתבונן בסמארטפון שלכם. את האפשרות החדשה הזאת הגתה ופיתחה יזמית אמריקנית ממוצא הודי, בשם שיוואני סירויה, כאשר עבדה בסוכנות של האו"ם שנתנה "מיקרו-הלוואות" לאנשים במדינות מתפתחות. כל האנשים האלה היו ללא חשבונות בנק או כרטיסי אשראי, חלקם אפילו ללא כתובת מגורים, ואי אפשר היה לדעת מי מהם אכן יחזיר את ההלוואה.

לסירויה היה רעיון איך לעקוף את הבעיה הזו: היא ניחשה שאפשר ללמוד הרבה מאוד על אורח החיים של אנשים, על אופן ההתנהלות שלהם ועל מידת האמינות שלהם, אם ינתחו את הנתונים בסמארטפון שלהם. כדי לבדוק את ההשערה שלה, היא גייסה הון התחלתי, ויחד עם הצוות שלה הם נתנו הלוואות קטנות ל-10,000 אנשים בקניה, שהסכימו לתת להם את כל הנתונים שהיו בסמארטפונים שלהם. כך התברר שהנתונים האלה ניבאו היטב מי מהאנשים יחזיר את ההלוואה שקיבל.

אנשים שדיברו יותר בשעות הלילה, כאשר השיחות יקרות יותר, למשל, מצבם הכלכלי כנראה טוב יותר, ויש סיכוי גדול יותר שיחזירו את ההלוואה. או אנשים שיש להם 58 ויותר אנשי קשר, והם מדברים יותר מארבע דקות, סימן שיש להם רשת חברתית חזקה יותר, ולכן סביר יותר שיחזירו הלוואה. אנשים שיותר מ-40 אחוז מאנשי הקשר שלהם רשומים גם בשמם הפרטי וגם בשם משפחה, מקפידים יותר על פרטים וסביר יותר שיחזירו הלוואה. כך סירויה וצוותה אספו עוד אלפי נתונים המופיעים בסמארטפון, שמנבאים בשיעורים שונים את הסבירות שאנשים יחזירו הלוואות.

בעקבות הניסוי, סירויה הקימה חברה בשם "טאלה", שנותנת "מיקרו-הלוואות", של 500-10 דולר. מי שרוצה הלוואה מוריד את האפליקציה של החברה, ומאשר לחברה לראות את הנתונים בסמארטפון שלו. מאז 2014 "טאלה" נתנה הלוואות בסכום כולל של 326 מיליון דולר, ולפי סירויה כ-90 אחוז החזירו את ההלוואות, שיעור דומה לזה שבבנקים המסחריים. רוב הלווים הם מהודו, מקסיקו, קניה, הפיליפינים וטנזניה. ההלוואות הן בעיקר להקמת עסקים קטנים, עניינים משפחתיים ומקרי חירום.

בינתיים הניסוי נערך רק במדינות מתפתחות, שבהן לרוב האוכלוסייה הבוגרת אין חשבון בנק או כרטיס אשראי. עד שיבוצע ניסוי דומה גם אצלנו, נוכל להתענג על הפוטנציאל הגדול שיש לכך להיטיב עם חייהם של מיליונים, ולעודד פריחה כלכלית בקהילות שלהם.

פסיכולוגיה חברתית

דד ליין עלול לבלבל את סדרי העדיפויות שלנו

עומדות בפניכם מספר משימות. מקצתן אינן חשובות ואינן הכרחיות, אבל נדרש להשלים אותן במהירות. למשל, לנצל קופון הנחה שתוקפו יפוג בתוך מספר שעות. האחרות חשובות יותר, כמו למשל לבחור בתכנית פנסיה, אבל לא מוקצב להן שום תאריך יעד – דד ליין. באילו מהמשימות תבחרו להתמקד כרגע?

סדרת ניסויים חדשה, בהובלת פרופ' מנג ג'ואו מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב מצביעה על הנטייה שלנו להתבלבל במצבים כאלו – לתעדף משימות דחופות ולהזניח את החשובות באמת.

באחד מחמשת הניסויים שערכה ומתוארים במאמר "The Mere Urgency Effect" (2018), חולקו כ-400 נבדקים לקבוצת ניסוי ולקבוצת בקרה. לכל אחד מהמשתתפים הוצעו שתי משימות דומות: לשנות את סדר האותיות המופיעות במחרוזת. לדוגמה, להחליף את סדר האותיות מ-“rlgows” ל-“swoglr”.

ההבדל בין המשימות לא היה בקושי שלהן או בזמן שהן דרשו בפועל, אלא רק בתגמול שקיבלו עליהן ובחלון הזמן שניתן כדי לבצע אותן. משתתפי קבוצת הניסוי יכלו לבחור בין משימה שמוקצבות לה חמש דקות ומקבלים עבורה כרטיס מתנה של אמזון ששוויו 20 דולר, ובין משימה זהה לחלוטין (מבחינת המורכבות שלה) שמוקצבות לה 50 דקות, ועבורה לקבל כרטיס מתנה ששוויו 25 דולר. בקבוצת הבקרה, לעומת זאת, הנבדקים יכלו לבחור בין אותן משימות בדיוק, ועבור אותו התגמול בדיוק, רק שלכולן הוקצבו 50 דקות עד להשלמתן.

מתברר שבקבוצת הניסוי, הנטייה לבחור במשימות הפחות מתגמלות (שהוקצבו להן חמש דקות) הייתה גבוהה הרבה יותר באופן עקבי. בממוצע, כ-36 אחוז מהנבדקים בחרו במשימה הפחות מתגמלת בהשוואה לכ-19אחוז בקבוצת הבקרה.בניסיון להבין מה קורה פה, התבקשו המשתתפים, בתום הניסוי, לדרג עד כמה הם מרגישים עסוקים, באמצעות סולם מ-1 עד 7 (1="כלל לא עסוק"; 7="עסוק מאוד").

התברר שככל שאנחנו מרגישים עסוקים יותר, אנחנו נוטים להתמקד במשימות קצובות הזמן, ולא שמים לב שאנחנו מפספסים את הדברים החשובים. החוקרים מסבירים שהזמן הקצוב עלול ליצור הרגשה שהמשימה דחופה יותר וכך היא תמשוך יותר את תשומת ליבנו.

בריאות

5 "כוחות על" שיש לאנשים מסוימים ברחבי העולם בגלל מוטציות גנטיות בגופם

1. ראיית על

הכירו את "האופסינים", חלבונים שקיימים גם בתאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין האנושית. אצל כ-12 אחוז מאוכלוסיית הנשים בעולם הם נבנים בצורה שונה עקב מוטציות גנטיות, ומתפתחת אצלן "ראיית על" (ראיה משוכללת).

אם אישה ממוצעת מצליחה לראות כמיליון צבעים ויש לה שלושה קולטני צבע בעיניים, לאישה עם אופסינים שהושפעו מהמוטציה יש ארבעה קולטני צבע והן יכולות לראות עד 100 מיליון צבעים. בפועל, מבין הנשים האלו רק בודדות מצליחות לראות אותם. חוקרים ממשיכים לחקור את התופעה, הנקראת טטרכרומטיה (tetrachromacy).

2. שרירי על

אם אתם מבלים הרבה זמן בחדר כושר כדי לפתח שרירים ולהתהדר בקוביות הבטן המושלמות, כדאי שתשמעו מה קורה כאשר גן MSTM בגופכם עובר מוטציה. הגן נותן "הוראות" לחלבון שנקרא מיוסטאטין ((Myostatin האחראי על תנועת השרירים ואומר להם מתי לעצור את גדילתם. כשחלה מוטציה ייצור החלבון פוחת באופן משמעותי והשרירים ממשיכים להתפתח ולהתנפח. אצל בני אדם וגם אצל חיות התופעה נדירה ויוצרת שרירים מנופחים ומבנה גוף מוצק עם מעט שומן.

3. מהירות על

בשנים האחרונות החלו הורים לערוך בדיקות לילדיהם כדי לקבוע אם חלה אצלם מוטציה בגן ACTN3, המוכר גם כ"גן הספורט". המטרה: לקבוע האם כדאי שהילד ישקיע את הזמן והמאמץ ויהפוך לספורטאי מצטיין, או שלא.

מחקר שנערך ב-2003 עם אתלטים ורצי ספרינט מהשורה הראשונה בעולם גילה שאצל רבים מהם חלה המוטציה הזאת והיא זאת שעוזרת להם להגיע ליכולות יוצאות מין הרגיל. הגן מייצר חלבון הנקרא אלפא אקטינין-3 (alpha-actinin-3) המצוי בעיקר בשרירי התנועה וכשהגן עובר מוטציה גוברים הסיכויים שמישהו יצטיין כספורטאי.

4. עמידות לרעל

באזור עיירת סן אנטוניו בארגנטינה חיו אנשים בשקט ובשלווה. במשך אלפי שנים הם נהגו לשאוב מים מאותו מקור, עד שיום אחד התגלו כ-200 מיקרוגרמים של ארסן במים, פי 20 יותר מהרמה המקובלת לפי ארגון הבריאות העולמי. אבחון גנטי של אנשי האזור גילה שגן AS3MT עבר אצלם מוטציה וכתוצאה מסייע לסילוק חומרים רעילים מהגוף.

חוקרת הגנים קארין ברוברג ממכון קרולינסקה בשטוקוהלם אמרה שזאת הדוגמה הראשונה להתאמה אנושית לסביבה רעילה. האפקט השלילי של ארסן בחיים המוקדמים יכול היה להשפיע על ילדים כך שיסבלו משלשולים וממחלות אחרות, עד שבסופו של דבר, לאורך אלפי שנים חלה מוטציה גנטית בגן שהפכה את תושבי האזור לעמידים לרעל.

5. עצמות בלתי שבירות

חוקרים מאוניברסיטת ייל גילו לפני מספר שנים תופעה מעניינת אצל בני משפחה בקונטיקט בארה"ב. יש להם עצמות כל כך חזקות שמזכירות עצמות של גיבור הסרט "בלתי שביר" משנת 2000. "לאנשים האלה יש את העצמות החזקות ביותר בכל העולם הזה", אמרו החוקרים.

גן LRP5 אחראי למחלות רבות בעצמות כולל "דלדול העצם" או בשמו הלועזי "אוסטאופורוזיס". עם זאת, לאחר שעבר מוטציה, כפי שהתגלה אצל אותה משפחה, הוא יכול ליצור אפקט הפוך ולחזק את העצמות עד כדי כך שקשה מאוד לשבור אותן. ההבנה של המוטציה עוזרת היום לחוקרים למצוא תרופה למחלה.