תמונה: Nikolai Karaneschev/CC-3.0
כשאנחנו עומדים מול בעיה קיימת, בכל תחום שהוא, הגישה המקובלת היא לנסות למצוא כלים לוגיים או יצירתיים לפתור את הבעיה. היכולת לפתור בעיות מייצרת מציאות חדשה, והיכולת לשנות את המציאות היא כלי מרכזי בארגז הכלים של מנהיג. היא גם גורמת לאנשים ולצוותים ללכת אחרי החלטותיו של המנהיג, מתוך אמונה שהוא יכול להציע פתרונות ולשנות את פני הדברים.
במשחק השחמט, התמודדות מול בעיות היא מוטיב חוזר. שני שחקנים הרוצים להכריע אחד את השני במשחק, מייצרים זה מול זה בעיות מכל מיני סוגים. אחד מענקי השחמט המשפיעים ביותר שנתפס כאבי האסכולה הסובייטית בשחמט, מיכאל בוטביניק, שהיה גם אלוף העולם השישי בשחמט, הציע גישות פרקטיות ולוגיות להתמודדות עם בעיות והדרך לפתרון שלהן.
אבל, לבוטביניק היו שני יריבים מבריקים שהוציאו אותו משלוותו. לראשון קראו דוד ברונשטיין ולשני מיכאל טל. ולכל אחד מהם הייתה גישה בלתי רגילה להתמודדות עם בעיות. הם לא היו ניגשים לפתור את הבעיה מתוך הבעיה עצמה. במקום זאת, הם היו מנסים לשנות את המציאות או ליצור מציאות חדשה, וגילו שתוך כדי כך בעיות בלתי פתירות איבדו מכוחן.
את ברונשטיין, הצליח בוטביניק עוד איכשהו לעצור, אבל לא כן את מיכאל טל, שהיה נוהג לשנות באופן דרסטי את אופי המשחק. טל הביס את בוטביניק בדו קרב הראשון ביניהם על תואר אליפות העולם.
מי שנודע כמנהיג שהשיטה שלו לפתרון בעיות היא לייצר מציאות חדשה ובעיה חדשה לגמרי הוא אלכסנדר מוקדון, שנודע בשם "אלכסנדר הגדול" (המאה הרביעית לפנה"ס). הלוחמים שהלכו אחרי אלכסנדר, מקצה אחד של העולם לקצה אחר, האמינו ביכולת העצומה שלו למצוא פתרון לכל מצב, ואלכסנדר ייצר פתרונות שאיש לפניו לא חשב עליהם.
כדי לבסס את האימפריה שלו, אלכסנדר היה צריך להביס את האימפריה הפרסית. לפרסים היה צי גדול ומיומן ששלט בים וייצר כך יתרון אסטרטגי גדול מול כל אויב. לאלכסנדר, לעומת זאת, לא היו משאבים כאלו.
מנקודת מבט לוגית הבעיה והפתרון ברורים. על אלכסנדר לבנות צי גדול ולאמן אותו היטב כך שיוכל לנצח את הפרסים בקרב. דרך כזו הייתה דורשת שנים של הקמה, גיוס משאבים ואימון. גם במקרה כזה, נותר סימן שאלה גדול האם הצי החדש יצליח לנצח באמת צי גדול ומיומן ממנו.
אלכסנדר הניח לבעיה הזו. במקומה הוא מצא פתרון מבריק. הצבא שלו חזק ביבשה, אז הוא יביס את הצי הפרסי ביבשה. אבל מול צי נלחמים בים, איך בכלל ניתן להביס צי ביבשה? ובכן, אלכסנדר זיהה נקודת תורפה. צי זקוק למים לשתייה. אם הוא יצליח לחסל את הגישה שיש לפרסים לנמלים המספקים להם מים לשתייה, הם לא יוכלו להמשיך לשלוט במרחב הימי שלהם.
בשלב מסוים בעת ביצוע התכנית, הגיע צבאו של אלכסנדר לעיר צור שחלקה המרכזי ישב באותם ימים על אי. לצור היה מאגר מים תת קרקעי אותם נהגו ראשי העיר למכור לצי הפרסי. זה מאגר מים אין-סופי כמעט. כדי לחסום אותם, היה על אלכסנדר לשכנע את צור להפסיק למכור את המים, או לכבוש אותה בכוח צבאי.
הניסיון לפנות למנהיגי העיר בדרך דיפלומטית נכשל לגמרי. אחד התיאורים המקובלים הוא שאלכסנדר נזרק פיזית החוצה מהאי. לכן הוא פנה לאופציה הצבאית.
שוב הופיעה בעיה: והפעם זו לא הייתה בעיה קשה, אלא, בלתי אפשרית. כל כוח צבאי שניסה בעבר לכבוש את צור נכשל. גם הפרסים ניסו בעזרת הצי האימתני שלהם להשתלט על העיר. הם הטילו עליה מצור ימי שנמשך 13 שנה ונכשלו במשימה. לכן הם קנו מים מהעיר, כי לא יכלו לשלוט במאגר בעצמם.
ואלכסנדר? הוא שוב החליט לייצר מציאות חדשה מול בעיה, במקום לנסות לפתור את הבעיה כדי לייצר מציאות. איך? הוא החליט להטיל על האי מצור יבשתי. אי הוא שטח אדמה המוקף מים מכל עבריו. איך אפשר להטיל עליו מצור יבשתי? ובכן, לשם כך צריך לייצר סביב האי יבשה.
המהנדסים והלוחמים של אלכסנדר קיבלו ממנו הוראה – לבנות סוללת עפר באורך קילומטר וברוחב כ-200 מטר מהיבשה לאי. המשימה של כל צבאו של אלכסנדר הייתה להביא עפר בדליים ולבנות את הסוללה אל עבר העיר.
שבעה חודשים לקח לצבא להקים את סוללת היבשה הזו. מרגע שסיימו הוטל על העיר צור מצור יבשתי והיא נכבשה תוך פחות מחודש. הצי הפרסי איבד חלק משמעותי מכוחו ואלכסנדר המשיך ליישם את האסטרטגיה שנלמדת עד ימינו במכללות הימיות המובילות בעולם.
הגישה שאפשר לאתר נקודות חוזק אצלנו או בקרב הצוות שלנו, וליצור מציאות חדשה בה יהיה קל יותר לבטא את החוזקות האלו, מייצרת עולם חדש של אפשרויות שבו רבות מהבעיות שהגבילו אותנו – פשוט נעלמות מעצמן.