
איור: Fotolia
“החלילן מהמלין”, אגדה מתוך “מעשיות האחים גרים” (1814-1812), מתארת אירוע שקרה בעיירה המלין בסקסוניה התחתית שבגרמניה בשנת 1284. תושבי העיירה התמודדו עם מכת עכברושים שלא הצליחו לפתור ונותרו מיואשים מניסיונותיהם.
בשלב זה הגיע לעיירה אדם לבוש בגדים צבעוניים ובפיו חליל והבטחה – לסלק את העכברושים תמורת סכום נאה של כסף. בתחילה הוא זכה לקיתונות של בוז ולעג, אולי בשל מראהו ולבושו הזר, אך כאשר חברי מועצת העיר הבינו כי אין להם מוצא אחר, הם הסכימו לעסקה.
האם זאת הייתה רק אגדה שהומצאה אי שם במאה ה-19 על ידי האחים גרים?
החלילן נעמד בכיכר העיר וחילל בחלילו. למרבה ההפתעה, יצאו עכברושים ממקומותיהם והתקבצו סביבו. החלילן יצא מהעיר, נכנס לנהר ואחריו העכברושים שטבעו במים.
למחרת, כך מספרת האגדה, חזר החלילן ובפיו תביעה לתשלום שכרו לפי ההסכם. חברי מועצת העיר סירבו לשלם ואף ניסו לגרשו. החלילן, שנפגע והרגיש שנעשה לו עוול, נעמד בכיכר העיר וחילל מנגינה אחרת. כמו לפי קסם, יצאו מהבתים עשרות ילדים והתקבצו סביבו. החלילן החל לצעוד לכיוון היציאה מהעיר וכל הילדים – כאילו היו מכושפים – נהו אחריו. הוא הוביל אותם אל הנהר, שם טבעו כולם (גרסתם של ג’ייקוב ווילהלם גרים). על פי גרסה אחרת הוא הוביל אותם אל מעבר להר קופלברג הסמוך לעיר, למקום לא נודע. לפי גרסה שלישית הוא החזיר אותם לעיר אחרי שקיבל את שכרו.

איור של האגדה “החלילן מהמלין”, קייט גרינוויי, 1888 | תמונה: Fotolia
בשנים שחלפו מאז, סופרה האגדה והפחידה ילדים ברחבי העולם. אך האם זאת הייתה רק אגדה שהומצאה אי שם במאה ה-19 על ידי האחים גרים? כבר במאה ה-14 החלו לטפטף ראיות המצביעות על אפשרות אחרת – שמה שהתחולל בעיירה המלין הגרמנית במאה ה-13 אינו לגמרי דמיוני ומתבסס על אירועים אמיתיים.
מה באמת קרה
בספר שנכתב בעיירה הגרמנית לונבורג (Lüneburg) במאה ה-14, מופיע התיעוד המוקדם ביותר הקשור באגדת החלילן מהמלין. הספר מספר על 130 אנשים שעזבו את העיירה המלין בשנת 1284, ונעלמו בגלל משהו שקרה. מה קרה? לא ידוע.
סברה אחת גורסת שהילדים מתו כתוצאה ממחלה או מרעב ושדמות החלילן היא האנשה של המוות. לפי סברה נוספת, הילדים לקו ב”מאניית הריקוד” שהייתה נפוצה במאה ה-13. הם רקדו עד שהותשו ומתו.
במאה ה-16 התגלה תיעוד נוסף של החלילן. “בארכיון ובספרים של העיירה המלין נמצא תיעוד לכך שהסיפור צויר בחלון זכוכית (ויטראז’) של הכנסייה המקומית (המתוארכת לשנת 1300) בעיירה”, אומרת בריאיון לאפוק טיימס קלאודיה הופליך ממחלקת החינוך של המוזיאון ההיסטורי של העיר המלין. “בנוסף, נמצא יומן של צעיר גרמני בשם אוגוסטין וון מורספרג (Augustin von Moersperg) שערך מסעות רבים והגיע במאה ה-16 לעיירה המלין, שם הוא תיעד ביומנו את חלון הזכוכית המדובר (לפני שנהרס ביחד עם הכנסייה)”. בציור שביומנו רואים איש עם חליל המוביל אנשים אחריו.
יש לכם השערות מה יכול היה לקרות ב-1284 ל-130 ילדים?
“קודם כל, אנחנו חושבים שאלו לא היו ילדים שעזבו. אנחנו חושבים שאלו היו מבוגרים שמתוארים כ’ילדי העיר’. יש כל מיני תיאוריות מה בדיוק קרה. יש הסברים שמשהו נורא קרה ויש הסברים האומרים שהאנשים עזבו את העיירה כדי ללכת למקום אחר, כדי לבנות עיירות נוספות”.
יורגן אודולף, פרופ’ לבלשנות באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, חתום על ההסבר הבא. הוא טען כי הילדים לא מתו אלא היגרו למזרח גרמניה. במאה ה-13 בעלי האדמות במזרח גרמניה גייסו ופיתו ילדים להגר ולעבוד שם, כדי שיוכלו להתעשר.
פרופ’ אודולף מבסס את התיאוריה על ילדי המלין על מחקר שערך ובדק את שמות הכפרים באזור. לפי המחקר, הילדים המהגרים קראו לכפרים החדשים שבנו על שם מחוזות מולדתם. הוא חקר את השכיחות הן של שמות משפחה והן של שמות כפרים ועיירות במזרח גרמניה ובפולין ומצא שחלק גדול מהם נגזר מהשם המלין או משמות משפחה שהיו נפוצים בה. הממצאים הובילו אותו למסקנה שהילדים שעזבו לא מתו אלא מצאו את מקומם במזרח.
“התיאוריה הזאת באמת יכולה להסביר את הסיבה שבגללה 130 אנשים עזבו את המלין במאה ה-13”, אומרת הופליך, “עם זאת, גם כשמישהו עוזב את עיר הולדתו הוא עדיין שומר על קשרים עם העיירה הקודמת. התיעודים רומזים שמשהו דרמטי יותר קרה”.
כנראה שתעלומת “החלילן מהמלין” לא תיפתר בזמן הקרוב. כל מה שנותר בינתיים הוא ליהנות מהמסתורין ומהאימה שמאחורי הסיפור על אותו חלילן ואותה עיירה חסרת מזל.