תמונה: Chris Gyford/CC-BY-SA-2.5
רבים מכירים את הלוחמת האגדית חואה מולאן שעל פי המסופר התחפשה לגבר והתגייסה לצבא הקיסר הסיני כדי להציל את אביה הזקן מגיוס.
אבל מולאן לא היתה האישה הראשונה בצבא הקיסרי של סין. כ-1,500 שנה לפניה חיה אישה בשם פוּ הָאו שהייתה מצביאה מצטיינת, ולא בתחפושת של גבר. פו האו הייתה אשתו של קיסר סין באותה תקופה, וו דינג, משושלת שאנג, שהייתה “תור הזהב” בציוויליזציה הסינית הקדומה (1046-1600 לפנה”ס).
וו דינג היה הקיסר ה-23 בשושלת, והוא הוביל אותה לפסגת ההצלחה בתקופת שלטונו (1192-1250 לפנה”ס). כפי שהיה נהוג באותה תקופה, וו דינג דאג ליצור בריתות עם שבטים שכנים, ולכן הוא התחתן עם פו האו שהייתה נסיכה מאחד השבטים השכנים. מסופר על פו האו שכבר מגיל צעיר בילתה זמן רב באימונים צבאיים וגילתה אומץ לב רב. לאחר שנישאו, ערך הזוג הקיסרי סיור של שלוש שנים ברחבי הממלכה תוך שהם בודקים יבולים, בוחנים מערכות השקייה, נפגשים עם פקידים מקומיים ופשוטי עם כדי להתעדכן בעניינים בעלי אופי ציבורי ואישי.
לאחר שחזרו לבירת הממלכה, אחד השבטים השכנים מצפון, בשם טו פאנג, התמרד נגד הקיסר. שני מפקדים בכירים בצבא הקיסר לא היו באותה עת בבירה. אחד מהם נשלח בדחיפות לדרום מזרח והשני לדרום מערב, להילחם נגד שבטים אחרים שהתמרדו. פו האו שראתה את חומרת המצב התייצבה בפני הקיסר בלבוש צבאי מלא וביקשה את רשותו להוביל בעצמה את הקרב נגד שבט הטו פאנג.
וו דינג הכיר את היכולות של אישתו. הוא ידע שבמשך שלוש שנות מסעותיהם בממלכה היא למדה היטב את הגאוגרפיה של השטח, וגם התמידה כל העת להשתכלל במיומנויות צבאיות. בכל זאת הוא היסס, אבל פו האו לא ויתרה ולבסוף השתכנע וו דינג. כדי לוודא את סיכויי הצלחתה בקרב, הם התייעצו עם מגיד עתידות, כפי שהיה נהוג באותה תקופה. מגיד העתידות רשם מספר שאלות על גבי שיריונות של צבים ועצמות של בעלי חיים – המכונים “עצמות ניחוש”. כאשר חיממו את עצמות הניחוש על גבי אש, עד שהופיעו עליהם סדקים, פירש מגיד העתידות את סוג הסדקים שהופיעו כמבשרים מזל טוב, ופו האו קיבלה את האישור הסופי לצאת לקרב.
פו האו צעדה בראש החילות שלה, כשהיא מובילה אותם צפונה לעימות מול השבט המורד. בקרב עצמו היא עודדה את החיילים ועוררה בהם השראה, ואף סעדה בעצמה את הפצועים. הם נחלו ניצחון מזהיר. ומאז שבט טו פאנג לא העז להתמרד נגד הקיסר. אבל הסכנות משבטים שכנים לא חלפו. סמוך לניצחון על שבט טו פאנג, שבט אחר בשם יין-פאנג תקף את אחת הערים הגדולות בממלכה – שאנג-צ’יו. הפעם הקיסר ואשתו יצאו יחד לקרב. וו דינג החליט לתקוף את השבט המורד בשעות הלילה. ואילו פו האו הובילה את החילות שלה לעמק סמוך כדי לצפות במתרחש מרחוק. לאחר קרב ארוך שנמשך כל הלילה, הובסו חיילי השבט המורד וניסו לחמוק אל העמק הסמוך, אבל שם ציפה להם המארב של פו האו שהביסה אותם סופית.
המערכה הגדולה ביותר שפו האו הובילה הייתה כאשר הקיסר וו דינג נעדר מהארמון בגלל קרבות שניהל נגד שבטים מורדים ממזרח לממלכה. באותה עת קבוצות גדולות של שבטים נודדים בשם צ’יאנג-פאנג החלו לפלוש מצפון מערב, ואיימו על שלמות הממלכה. פו האו לא היססה לצאת לקרב כשהיא מובילה חיל של 13,000 איש. היא נחלה ניצחון מזהיר וקיבלה הכרה כאלת המלחמה. לאחר הקרבות האלה בריאותה התדרדרה והיא הלכה לעולמה בגיל 33.
ההערכה הרבה והכבוד שרחשו לפו האו התבררו בקבר עתיק שנחשף בסין ב-1976. בקבר נחשפו עצמות ניחוש בצורה של שיריונות צבים ועצמות של בעלי חיים שהשם “פו האו” הופיע עליהם יותר מ-250 פעמים. נוסף לכך נמצאו בקבר שני גרזני מלחמה גדולים ששמה היה חרוט עליהם. הגרזנים, שהיו גדולים הרבה יותר מגרזנים דומים שנמצאו, לא היו כלי נשק אלא סמל לכוח הצבאי. כמו כן נמצאו בקבר כלי נשק; מאות קישוטי שיער ופריטים אחרים עשויים משנהב; אבן ירקן ואופל; כדים מעוטרים; מראות ופעמונים שכולם מעידים על מעמדה הרם.
הצער והאבל של הקיסר על מותה של פו האו התבררו מכתובת שנמצאה על עצמות ניחוש: “פו האו עדיין נמצאת כאן, נכון? האם פו האו יכולה לעכב את מותה? האם היא עזבה?”
פו האו לא הייתה האישה היחידה שפיקדה על חילות וקרבות בסין בתקופת שושלת שאנג. לפי שמות כתובים שהתגלו על שיריונות של צבים ועצמות של בעלי חיים, התברר שהיו יותר מ-100 נשים שהשתתפו כלוחמות במערכות צבאיות באותה תקופה. אלא שעל פו האו קיים המידע הרב ביותר לאחר שהתגלה הקבר שלה והממצאים הרבים שבתוכו.