צילום: Fotolia
עננים צחורים ורדרדים מכסים את השמים ואת האדמה במרבד מרהיב לימים ספורים בלבד. זוהי פריחת עצי הדובדבן – הסאקורה – הפרח הלאומי הבלתי רשמי של יפן. היא מוציאה מיליוני יפנים לפארקים לטירות ולמקדשים, כבר כמה מאות שנים, לצפות בה ולהנות ממנה.
רבבות פואמות וציורי מופת ביפן מתארים עד כמה ענוגה היא פריחת הדובדבן. ביפן פרחי הדובדבן מקשטים קימונו מסורתי, כלי אכילה, דפי כתיבה, מחברות בית ספר ואפילו עכבר של מחשב.
נעימת השיר הידוע סאקורה מאפיינת את יפן כמעט כמו ההמנון הלאומי שלה. באירועים בין-לאומיים ישמיעו את סאקורה לכבוד יפנים כמו שישמיעו "הבה נגילה" לכבוד הישראלים שבקהל.
גם במטבח היפני יש לדובדבן מקום של כבוד. הסקורה-צ'ה הוא משקה מרענן של חליטת עלי דובדבן. הסאקורה-מאצ'י היא כופתה מבצק שממולאת במחית ממותקת ומסביב לה עלה רחב של דובדבן.
פריחת הדובדבן מסמלת בתרבות היפנית את בוא האביב וגם באופן כללי זמן של התחלה חדשה. שנת הלימודים היפנית מתחילה באפריל וזו גם תקופה של קביעת מטרות בעסקים ובחיים בכלל.
במובן עמוק יותר מסמלת פריחת הדובדבן את ארעיותם של החיים בגלל התקופה הקצרה של לבלוב הפרחים, יופי מרהיב שנמוג תוך זמן קצר. הלבלוב מסמל גם את הפן הנשי שבטבע.
המועד המדויק של פריחת הדובדבן ביפן משתנה מאזור לאזור והוא תלוי במזג האוויר. ההתחלה היא בסוף ינואר באוקינאווה שבדרום, דרך טוקיו וקיוטו לקראת אמצע מארס ובאי הצפוני הוקאידו באפריל. כל שנה היפנים עוקבים אחרי מהדורות החדשות שמדווחות באופן שוטף על קצב התקדמות הפריחה, ויוצאים בהמוניהם לצפות בה. מקומות טובים בגנים השונים בערים ובפאתי הערים נתפסים לעתים עוד לפנות בוקר על ידי "חלוצי המשפחות", ורק אחר כך יגיעו כולם. ההתבוננות בפריחת הדובדבן מכונה ביפנית "הנאמי" והיא מתייחסת רק לפריחת הדובדבן.
מרחוק נראים העצים הפורחים כעננים יפיפיים חולפים, במבט מקרוב ניתן ליהנות מיופיו של פרח בודד. ה"הנאמי" המסורתי כולל פיקניק, שתיית סאקה (יין אורז) ושיפוד כופתאות מתוק בשם קושי-דאנגו העשוי מקמח אורז ונראה כמו סוכריה על מקל. תחת עצי הדובדבן עמוסי הפריחה אף נערכים לעתים טקסי תה בגנים.
הכוונה העמוקה יותר של ה"הנאמי" היא להתחבר לטבע, פשוט להסתובב בפארק ולהתבונן בעצים המלבלבים. כאשר הרוח נושבת, אלפי עלעלי פרחים עדינים מסתחררים באוויר ויוצרים מראה קסום שמכונה ביפנית "האנאפובוקי".
איפה חוגגים
לא צריך לנסוע הרחק מחוץ לערים הגדולות כדי ליהנות ולחגוג "הנאמי" מושלם תחת עצי דובדבן עמוסי פריחה. הערים היפניות מתברכות בפארקים רחבי ידיים, בטירות עתיקות שסביבן גנים מרשימים ובמקדשים רבים שגם להם יש גנים מעוצבים עם עצי דובדבן. כל אלה מהווים מקומות מושלמים ל"הנאמי". אפשר לפרוש שם מחצלת על הקרקע ולהתענג על כל היופי הזה. פריחת הדובדבן בקיוטו, שנמצאת במרכז יפן. היא שיאו של החג. מקדש ריאואנג'י בקיוטו שמעוטר כולו בעצי דובדבן הוא אחד המקומות הפופולריים ביותר ל"הנאמי". "פביליון הזהב" שהיה בעבר מעון קיסרי שהפך למקדש, ממוקם בלב גן מקסים על שפת אגם מלאכותי, אף הוא אתר פופולרי מאוד לצפייה בפריחת הדובדבן.
מי שיחפש מקום שקט לצפייה בפריחה בטוקיו, יוכל למצוא אותו בפארק שינג'וקו גיואן. זהו פארק בסגנון מערבי ויפני עם 1000 עצי דובדבן מזנים שונים. האווירה שם שלווה ורגועה למרות מקומו המרכזי של הפארק בלב טוקיו.
מקום אחר בטוקיו הוא פארק קיטאנומרו. מאות עצי הדובדבן המקשטים את גדות תעלת המים של טירה מהמאה ה-17 יוצרים את אחד המקומות המרשימים ביותר לצפייה בפריחת הדובדבן. ניתן לשכור סירות משוטים ופדלים. בערב העצים הפורחים מוארים ויוצרים מראה מרשים. ממש בקרבת מקום מצויים דוכני אוכל רבים.
המהדרין נוסעים אל העיירה האקונה, כ-30 קילומטר מערבית לטוקיו, למרגלות הר פוג'י וכאן מתפזרים ביערות לצפות בפריחה על שיפולי הגבעות שממול.
צילום: Fotolia
פריחת הדובדבן בעולם
בדרום קוריאה הדובדבן אינו סמל לאומי כמו ביפן, אבל גם שם הוא אהוב מאוד ואנשים יוצאים בהמוניהם לפארקים ליהנות מהפריחה בחודש אפריל. אחד הפסטיבלים הפופולריים ביותר של פריחת הדובדבן הוא בסיאול, בירת דרום קוריאה, על האי יואי הנמצא בלב העיר ומשמש כמרכז למשרדי הממשלה, התקשורת והפיננסים. האי מוקף בנהר האן והכביש שמקיף אותו משובץ כולו בעצי דובדבן. חלקים מהכביש נסגרים לתנועה בתקופת הפסטיבל.
בוושינגטון, בפארק הפוטומק המערבי, פורחים אלפי עצי דובדבן שארה"ב קיבלה במתנה מיפן. את מועד הפריחה, בין מארס לאפריל, תלוי במזג האוויר, חוגגים במצעד ענק, זיקוקים, חגיגות רחוב וקונצרטים.
בטורונטו אפשר לראות את פריחת הדובדבן בהיי פארק מסוף אפריל עד תחילת מאי.
בארץ אפשר לראות את פריחת הדובדבן בגן הבוטני בירושלים. כ-20 עצי דובדבן נמצאים סמוך לכניסה, ליד מרכז המבקרים. העצים פורחים בדרך כלל בסוף פברואר, תלוי במזג האוויר. בתקופת הפריחה הקהל הרחב מוזמן לסיור והדרכה על סוגי העצים ומשמעותם בתרבות היפנית. בימים אלה מתקיימות גם סדנאות יצירה וטקסים יפנים מסורתיים.