מהארכיון:
תמונה: Shutterstock
זו הייתה שעת בוקר, השעון המעורר צלצל בחוזקה וטים פוסט, דוקטורנט הולנדי צעיר, ניסה טריקים שונים שיאפשרו לו להישאר בתוך החלום שבו שהה דקות ארוכות, אך רעש השעון האפיל על הכול. הוא פקח את עיניו ובפעולה אוטומטית, ממש כאילו היה צריך לשטוף את פניו, שלף עט והחל לכתוב את החלום שהתעורר ממנו ביומן החלומות שהוא מחזיק על השידה שליד המיטה:
“מצאתי את עצמי בחדר שינה קטן. אור דלק על הקיר לצדי. הסתכלתי סביבי והנחתי בפשטות שזה היה חדר השינה שלי. באופן מוזר, בחדר לא היו חלונות. הוא נראה יותר כמו מערה, כאילו שהייתי בתוך בועה העשויה מאבן חול חלקה.
“הסתכלתי סביב ושמתי לב שלחדר לא הייתה דלת. איך הגעתי לכאן? ואיך אני יוצא? התחלתי לדאוג. מכיוון שהתכוננתי למצבים כאלו, הסתכלתי על שעון היד שלי וביצעתי בדיקת מציאות. השעון זז והשתנה כמו משוגע. כמובן שחלמתי”.
חלומו של פוסט המשיך לכיוונים מעניינים אותם תיאר באתרו, המוקדש כולו לקהילה מיוחדת במינה: “החולמים הצלולים” – אנשים היודעים להישאר צלולים ומודעים לעצמם בזמן שהם חולמים.
פוסט מגדיר את עצמו בתור חוקר חלומות צלולים, עיסוק שהוא מנסה לגשת אליו מהפן המדעי, ומתייחס אליו במלוא הרצינות מאז שהיה בן 17 וקרא את כל הספרים והמחקרים שאפשר היה לקרוא בנושא. “ריתק אותי לדעת שאנשים יכולים להיות מודעים בחלומות שלהם, להיות מודעים בשעה שהם עדיין חולמים ובכך גם לשלוט בחוויית החלום שלהם”, הוא אומר בריאיון לאפוק טיימס. “אתה בונה לעצמך את העולם הווירטואלי שלך, שבלתי אפשרי לבנות או להשיג בחייך היום-יומיים בגלל חוקי הפיזיקה, החברה וכו'”.
הוגים וחוקרים רבים בכל התרבויות התנסו בחוויית החלום המיוחדת הזו. החל מתקופת יוון העתיקה, דרך הבודהיסטים בטיבט ועד לאנשים ברחבי העולם הכותבים בלוגים ונפגשים בפורומים באינטרנט. כולם מציעים טכניקות שונות להישארות במצב צלול בחלום ומתארים חוויות אישיות.
במיוחד משכה את תשומת לבו של פוסט גישה אחת לחלומות צלולים – גישתו המדעית של החוקר והמדען האמריקני סטפן לה ברג’. בשנות ה-80 הצליח לה ברג’ להוכיח לראשונה שניתן להיות צלולים בחלום ושלא מדובר בחוויה הנמצאת רק בדמיונם הפרוע של קומץ אנשים. פוסט מתייחס לעצמו כתלמידו וידידו של לה ברג’, ומצהיר שלחלום צלול הוא בשבילו לא מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי. “זה כלי פסיכולוגי לצמיחה אישית”, הוא מסביר, “זה לא רק בשביל הכיף של הדבר כמו לעוף, או לעשות דברים טיפשיים שגיבורים על טבעיים עושים בסרטים, אלא כדי לחוות משהו חדש שתלמד ותיישם וישפר את חיי הערות שלך”.
איך תדעו שאתם לא בחלום עכשיו
מדענים רבים נותרו ספקנים לגבי יכולתו של האדם להיות מודע בחלומו. הרי כל העניין בחלום הוא שקורים לנו דברים שאיננו מודעים אליהם ושאין לנו שליטה עליהם. רבים מאיתנו עדיין חושבים כך, בעיקר בגלל השפעת הפסיכואנליזה והשיטות לניתוח חלומות. אבל לסטפן לה ברג’, מדען שחלם חלומות צלולים רבים בעבר, לא היה ספק שזה אפשרי וגם שיוכל להוכיח זאת מדעית.
לה ברג׳ נזכר במחקר שערך אוג’ין אסרינסקי ב-1971, שהראה שישנה התאמה בין תנועת העיניים שלנו בזמן חלום לבין תזוזת העיניים של גופנו כשהוא ישן. אם, לדוגמה, אדם החולם שהוא צופה במשחק טניס מזיז את עיניו ימינה ושמאלה בתוך החלום, גם עיניו במציאות יזוזו בהתאם מצד לצד.
תמונה: Fotolia.com
הניסוי עניין מאוד את לה ברג’ שחשב כי אם קיים קשר כזה, אולי אפשר לגרום לאנשים שהשתתפו במחקר, היודעים ורגילים לחלום צלול, לבצע תזוזת עיניים מסוימת בחלום, ובכך לתקשר עם החוקר הצופה בגוף הישן שלהם. אחרי מספר ניסויים גרם לה ברג’ לחולמים לסמן תנועות מסוימות עם העיניים, בעודם במצב חלום, ובכך הוכיח שהם נשארו צלולים וזכרו שזה מה שהם צריכים לעשות.
הכניסה לחלום במצב צלול כרוכה באימון, התרכזות וויתור על לילה של שינה רצופה. יש כמה שיטות להיהפך למודע בחלום וכולן מבוססות על העיקרון שכדי להישאר צלול צריך להתכוונן לכך במחשבה ולשפר את הזיכרון, כדי שברגע הכניסה למצב חלום, נזכור שאנו רוצים להישאר בו צלולים. חולמים צלולים מנוסים כמו פוסט ולה ברג’ כבר מגיעים למצב בו הם כמעט לא צריכים להתכוונן, אלא אם הם רוצים להיכנס לחלום מסוים, פרקטיקה שנדבר עליה בהמשך.
את הסמינר שמעביר לה ברג’ לחולמים צלולים הוא פותח בשאלה: “איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו לא נמצאים כרגע בחלום?” כשאחד מתלמידיו משיב שבחלום אנחנו יכולים לעשות מה שנרצה, כמו לקפוץ מחלון ולעוף, עונה לה ברג’: “האם ניסית לקפוץ מהחלון עכשיו, בסמינר הזה, ולא הצלחת? לא, נכון? אז איך אתה יודע שאתה לא בתוך חלום? אולי אתה יכול לעוף ופשוט לא ניסית. ולמה לא ניסית? כי אתה מאמין שאתה ער ולא חולם”.
לה ברג’ טוען שבחלום, כמו במציאות, קיימת תחושה שהוא מציאותי ולכן המושגים שלנו לגבי יכולתנו לעשות דברים בחלום, מגבילים אותנו בדיוק באותה מידה. לכן לא נקפוץ מהחלון בחלום, כפי שלא נקפוץ במציאות. כך שתשובתו של התלמיד לשאלה “כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים שאיננו נמצאים כרגע בחלום”, אינה מדד מספיק טוב.
הדרך היעילה ביותר לגלות אם אנו חולמים או ערים, מסביר לה ברג’, היא לנסות לקרוא משהו מדף נייר פעמים מספר. במציאות אנו יכולים לעשות זאת, אבל בחלום מה שכתוב או אפילו הנייר עצמו ייעלמו כשנתבונן בהם שוב.
לה ברג’ מלמד גם מספר שיטות המאפשרות להישאר בתוך חלום, ובעזרת כוח המודעות והמחשבה ליצור בתוכו כיד הדמיון. תלמידו, טים פוסט, מיישם את השיטות האלה ובעצמו מאמן אנשים איך לשפר את חייהם באמצעות חלומות צלולים.
איך לשלוט בחלומות
טים פוסט | תמונה: Gijs Van Ouwekerk
האם חלום צלול דומה למה שמתואר בסרט “התחלה”? (Inception) – מצב שבו אתה יוצר לעצמך תפאורות ופוגש אנשים שאתה רוצה? מה בדיוק אפשר לעשות בחלום צלול? אני שואלת את פוסט.
“בחלום צלול יש לך כוח לשלוט על החלום ולשנות דברים שונים, כמו אדם מסוים שהיית רוצה שיופיע, או לשנות סצנות המתרחשות בו. אך בין אם את משנה דברים ובין אם לא, בחלומות צלולים, וגם בחלומות שאינם כאלה, את נמצאת במצב תמידי של זרימה. כך שאפילו אם אין לך כוונה לשנות את החלום, החלום משתנה מעצמו כל הזמן. את יכולה להיות בפארק ואז פתאום לשים לב שכל העצים הופכים לבניינים ואת הולכת בתוך עיר. זה האופי היוצר של המוח שלנו שמגורה מכל מיני דברים. זה משהו שהתת-מודע שלנו עושה”.
אז פעמים רבות אתה בעצם מופתע ממה שאתה יוצר בעצמך.
“כן, ובשביל מי שחולם חלומות כאלה זה החלק המעניין. אתה לא צריך שתהיה לך שליטה של 100 אחוז בחלום. אתה יכול להיות צלול ורק לאפשר לחלום להיווצר. אם אתה רוצה, אתה יכול לשנות דברים מסוימים – משינוי קטן של הוספת דמות ועד הכיוון הכללי של החלום”.
אילו חלומות צלולים אתה חולם?
“זה מגוון. למשל, ראיתי סרט בקולנוע וחשבתי לעצמי שאני רוצה לחוות אותו בעצמי, אז בלילה הספציפי הזה אני מכוונן את עצמי לחלום על זה והופך להיות הדמות הראשית בסרט”.
אתה נכנס ממש לתפאורה המסוימת הזאת?
“כן. את יכולה לעשות סימולציה של הסרט בחלום ולהיות הדמות הראשית ולחוות את זה. זה הצד הכיפי של החלומות האלו. עם זאת, אני גם חותר לסוג של חלומות צלולים שאני יכול ללמוד מהם כדי להעשיר את חיי הערות שלי. אלו חלומות הרבה יותר אישיים הקשורים לאתגרים שאני עובר ולחיזוק הביטחון שלי. אני יכול לפתור ויכוח משפחתי שמדאיג אותי. אני יכול להשתמש בחלום הצלול כדי להבין את הרגשות והמחשבות שלי. אם רבתי עם אבא שלי, אנסה בחלום לתקן את מערכת היחסים שלי איתו ולשפר אותה. אני יכול להתכונן למבחן נהיגה, למשל”.
איך מתכוננים למבחן נהיגה בחלום?
“זה תלוי. אחרי שאימנו את התלמידים שלנו להיהפך לצלולים, אנחנו מבקשים מהם להגדיר לעצמם מטרות בחלום, כמו להתכונן למבחן נהיגה. אנחנו מנסים לברר מה בדיוק הם רוצים להצליח לעשות. אולי הם מרגישים חסרי ביטחון ביחס למבחן עצמו, ואז המטרה היא פסיכולוגית ולא קשורה ביכולת. אדם אחר ירצה להתאמן על חנייה, כי זה דבר שהוא מתקשה בו.
“חשוב לחשוף את המטרה המסוימת. אם המטרה קשורה במוטיבציה, אין צורך לעצב חלום שבו האדם ינהג ללא הפסקה ויתאמן למבחן, אלא לעצב חלום שבו האדם יפגוש את הבוחן ויבקש ממנו לחזק אותו ולתת לו מוטיבציה להצליח”.
איך אתה מעצב חלום כדי לפתור סכסוך עם אבא שלך? האם אתה מחליט על סצנה מסוימת?
“זה עדין מאוד. זה לא שלפני כן את לגמרי יוצרת תסריט שלפיו את משחקת, אלא שאת הולכת לישון ואז חולמת על אבא שלך, פוגשת אותו בחלום הצלול שלך, ושואלת אותו: ‘אבא, למה אני כל כך כועסת עליך?’ או כל שאלה שתנסח את הבעיה. את שואלת את זה בצורה ישירה ובידיעה שאלו הן רק הציפיות שלך עצמך מההיכרות איתו. את יודעת שזה לא באמת אבא שלך, רק ההשתקפות שלו, ומאפשרת לחלום למלא את החסר. האבא החלומי שלך יכול לעשות משהו כמו לחבק אותך או להגיד משהו שיהיה טריגר בשבילך לחשוב על היחסים שלכם באופן שונה”.
האם קורה שמתבלבלים בין חלום ומציאות? נניח שיש לך בעיה עם אבא שלך והכול יפה בחלום אבל אז המציאות שונה ואתה מתאכזב.
“זה לא קורה ואני חושב שהסיבה היא שבחלום צלול, גם בתוך התפאורות האלו, את מודעת לעובדה שזה רק חלום. זה כמו שאת רואה סרט בקולנוע, את יודעת שזה סרט אבל עדיין הסרט מלמד אותך ואולי גם עוזר לך לשפר את חייך”.
במציאות כמו בחלום
האם קיימת סכנה שמישהו ירצה להישאר בעולם החלומות – מקום שבו הוא יכול לפגוש אנשים שהוא אוהב ומתו, או להתחבר למשהו נעים?
“אין דבר ממכר בלחלום צלול, בניגוד לסמים או אלכוהול. יש הרבה חולמים צלולים בכל העולם החולמים חלומות כאלו מבלי להתמכר. ברוב המקרים הם משתמשים בחלומות ככלי לשיפור חיי הערות שלהם. זה אגב בניגוד למשחקים כמו Xbox או פלייסטיישן שבהם אתה לוחץ על כפתור ונכנס לעולם וירטואלי שבו אתה יכול לשחק משחק”.
מדוע פסיכולוגים לא משתמשים בחלומות צלולים כדי לסייע למטופלים להתגבר על מצוקות?
“יש כמה סיבות. הראשונה היא שההוכחה המדעית לחלומות צלולים חדשה יחסית. זה הוכח רק בשנות ה-80, כאשר רוב התופעות הפסיכולוגיות שעובדים איתן היום הוכחו בתחילת המאה ה-20. רק כעת חוקרים איך אפשר להשתמש בחלומות צלולים כדי לשפר את החיים. מבחינה קלינית, צריכים להיות הרבה יותר מחקרים וידע לפני שאפשר יהיה לשלב את זה בתחום הרפואה ובפסיכותרפיה.
“סיבה אחרת היא שאם יש לך מטופל ואת רוצה ללמד אותו להשתמש בחלומות צלולים, ייקח בערך חודש עד שהמטופל יחווה חלום צלול בתכיפות. אם המטופל צריך להתגבר על הפרעה פסיכולוגית מדובר בתקופה יחסית ארוכה. כדי לחלום צלול צריך לתרגל הרבה ולאורך זמן”.
לה ברג’ מסביר שכאשר אנחנו מתחילים לחלום צלול, אם אנחנו רוצים, למשל, להצליח לעבור דרך קיר, אנחנו חייבים לשנות את הציפיות שלנו ואת המושגים שלנו מהחיים האמיתיים האומרים לנו שאי אפשר לעבור דרכו. ברגע שנעשה זאת, נוכל לעשות כל דבר בחלום, כולל לעבור דרך קיר.
אתה חושב שאם בחיים האמיתיים נשנה את המחשבה שלנו לגבי העולם שסובב אותנו ולגבי היכולות האמיתיות של האדם, אולי כבני אדם נצליח לעשות דברים נוספים, אולי אפילו לעוף?
“זאת באמת מחשבה מעניינת”, אומר פוסט וצוחק, “אני מאוד אוהב את ההנחה הזאת, זה כמו ב’מטריקס’, סרט שגרם לי להתעניין יותר בחלומות הצלולים. את יכולה לראות שם שכשהשחקן הראשי מודע שהציפיות שלו הן אלו שמגדירות את המציאות שלו, הוא משנה את הציפיות ופתאום הוא יכול לעוף בסרט.
“מההיבט הפסיכולוגי, ולא מההיבט הפיזי, כמו הליכה דרך קירות, השאלה שלך נוגעת בתועלת החלום הצלול במהותו. בחלום צלול את לומדת לקחת אחריות על המחשבות והרגשות שלך. דרך לקיחת אחריות על המחשבות והרגשות שלך את מעצבת את המציאות הפנימית שלך, את מצב הרוח שלך, את הדרך בה את מתקשרת עם אנשים, מביעה אמפתיה, חמלה וכו’. החולמים הצלולים מתאמנים כדי לשנות את הציפיות שלהם מעצמם, ודרך זה הם משפרים את איכות החיים שלהם”.
האם לדעתך לחולם, בשל היותו מודע, יש אחריות אתית בחלום? או שהוא יכול לעשות כל דבר?
“בשבילי זאת שאלה בסיסית שאני שואל לעתים קרובות כדי לעורר מודעות אצל התלמידים. אפשר לומר, מה זה משנה אם אני הורג הרבה אנשים בחלומות הצלולים, הרי חיים אמיתיים לא נהרסים מכך, זאת הרי פנטזיה. אבל כמורה, אני רוצה שהתלמידים שלי יצאו מעבר להבנה השטחית הזאת לגבי חלומות. העובדה שחלומות הם רק פנטזיה, לא אומרת שהם אינם משמעותיים. החלומות שלנו משמעותיים באופן כזה שהם באמת מצביעים לנו על עולמנו הפנימי. כחולם צלול אני חושב שצריך לקחת אחריות על הדברים שעושים וחווים.
“אני חושב שאם אנחנו חווים דברים טובים בחלומות, אנחנו מעתיקים אותם אחר כך לחיי המציאות. אם את שמחה בחלום, כך גם תתעוררי. וההיפך גם נכון – אם תעשי דברים שליליים, תביאי את אותם רגשות ואותה גישה לחיי הערות שלך. אם מישהו רוצח אנשים בחלום שלו, הוא לא רק הורג בפנטזיה, הוא הורג חלק מעצמו. כל דבר שאת פוגשת בחלום הוא חלק מעצמך. אני חושב שכבני אדם אנחנו צריכים לכבד את עצמנו ואת האחרים. אנחנו יכולים וצריכים להתייחס לחלומות שלנו כאמיתיים”.