כריסטיאנו רונאלדו, אחד משחקני הכדורגל הגדולים בעולם, ידע שהוא חייב להבקיע את הגול הזה. הוא הכין את עצמו לקראת הרמת הכדור מהקרן. הכדור הורם לעברו ואז האור כבה. בחושך מוחלט בעט רונאלדו את הכדור לשער והבקיע גול.
זה היה הניסוי הראשון שערכו פסיכולוגים של ספורט עם רונאלדו. הם רצו להבין מה הופך ספורטאים למצוינים. בניסוי השני הכדור הורם שוב מן הקרן לכיוון רונאלדו ולאחר מספר שניות כיבו את האור. הפעם רונאלדו הבקיע גול בנגיחה.
הסיבה שרונאלדו יכול היה לבצע משימה כמעט בלתי אפשרית כזו היא שילוב נדיר של ידע מקצועי עמוק ואלפי שעות של אימון. השילוב הזה איפשר לו ליישם במהירות את הידע והניסיון שצבר לתוך מצב בלתי מוכר ושונה לחלוטין.
מבחינה זו אין הבדל בין כדורגל לשחמט. בדומה לרונאלדו גם שחקני שחמט גדולים יכולים לקבל החלטות מצוינות במשחק מבלי לראות את הלוח. בשחמט קוראים לכך "שחמט עיוור". השחקן רק שומע מהם המהלכים שמשחק יריבו ועונה במילים. שחקן הענק הצרפתי פילידור שיחק בשנת 1783 "שחמט עיוור" מול שני שחקנים במקביל והוכרז כגאון. כיום חלק מגדולי שחקני השחמט בעולם יכולים לשחק מול יריבים רבים במקביל מבלי לראות את הלוח.
שחקני שחמט מקצוענים מקדישים שעות רבות ללימוד משחקים של שחקנים אחרים. המטרה אינה להגדיל את הידע על ידי שינון, כיוון שידע רב אינו מבטיח תוצאות כשיש לקבל החלטות במצבים של אי ודאות. המטרה היא לגזור תובנות ו"לחוש" טוב יותר את הדקויות שבמשחק. פעמים רבות השחקן עומד מול בעיה שאין לו פיתרון חד משמעי עבורה. במקרה כזה הוא מחפש במודע או שלא במודע תבנית קודמת להישען עליה שתעזור לו לקבל את ההחלטה הנכונה.
מיומנות כזו של קבלת החלטות יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות. כך קרה במהלך הפעולות המבצעיות של בעלות הברית בכווית מול עיראק ב-1991. הספינה הבריטית "גלוסטר" הייתה אחראית על הגנת צי האוניות של בעלות הברית ועל שמירת המרחב האווירי סביב כלי השיט. ב-25 בפברואר, בשעה 5:01 לפנות בוקר, זיהה רב סרן מייקל ריילי נקודה חשודה על מסך המכ"ם. תנועת הנקודה הייתה לכיוון הצי והיא התבייתה על אוניית הקרב האמריקנית "מיזורי". הנקודה על המכ"ם יכלה להיות אחת משתי אפשרויות: מטוס החוזר לבסיס שעל הספינה, או טיל שנורה אל הספינה. למרות שריילי ראה נקודות כאלו במשך כל הלילה, משהו בנקודה הזו עורר את חשדו.
הזמן התקצר במהירות. לאחר דקה שלמה זהותה של הנקודה נותרה לא ידועה וריילי היה צריך לקבל החלטה מהירה. הוא נתן פקודת ירי. שני טילי קרקע-אוויר כוונו אל הנקודה ובפיצוץ חזק היא נעלמה ממסך המכ"ם 600 מטרים בלבד לפני שהגיעה לספינת הקרב האמריקנית.
מפקדו של ריילי שאל מי נתן את פקודת הירי וריילי לקח את האחריות. לשאלה איך הוא יודע להבדיל בין טיל עיראקי למטוס קרב אמריקני הוא השיב: "אני פשוט יודע".
במשך ארבע שעות ארוכות ריחף סימן שאלה לגבי זהות העצם שנצפה על המכ"ם. לבסוף התגלו הנתונים. הנקודה הייתה טיל עיראקי. ריילי הציל את חיי החיילים על אניית הקרב.
בסוף המלחמה התנהלה חקירה על שרשרת האירועים שהובילה להחלטתו של ריילי. תוצאות החקירה היו שלא ניתן היה לדעת אם זה מטוס או טיל ושלריילי היה "מזל".
רק שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1993 פתר הפסיכולוג גארי קליין את החידה. הוא חקר בקפידה את הנתונים שהופיעו על המכ"ם ומצא הבדל דק. כל המטוסים שחזרו ממשימות ההפצצה הופיעו בסריקה הראשונה של המכ"ם. הטיל שטס בתחילה בגובה נמוך הופיע רק בסריקה השלישית. ריילי, שהתרגל לראות דפוס נקודות עקבי על המסך, העריך ברגע האמת שמשהו לא בסדר ויכול היה לקחת את ההחלטה שהצילה את חיי חבריו.
יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט
yaniv509@walla.co.il