תמונה: Shutterstock
נאמר על שלמה המלך שהוא היה החכם באדם. בין שאר כישוריו הוא ידע לדבר עם בעלי חיים, וזו אינה משימה קלה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות חושפים שלבעלי החיים יש שפה מורכבת הרבה יותר משחשבנו, ועדיין רב הנסתר מהגלוי.
יש ציפורים ממשפחת העורבים, למשל, הישנים בלילה על אותו עץ כלהקה שלמה. עם עלות השחר, הם מתפצלים ועפים כל אחד למקום אחר ולמרחקים של קילומטרים. בלילה הבא הם שוב מתאספים לישון כולם יחד על עץ אחר, במרחק של קילומטרים רבים מהעץ שעליו ישנו בלילה הקודם. איך כולם יודעים להגיע לאותו עץ? “הם כנראה תקשרו ביניהם בשפה שאנחנו עדיין לא יודעים. זו אחת החידות שחוקרים עדיין לא הצליחו לפתור”, אומרת לי בריאיון ד”ר אווה מאייר (Meijer) שכתבה על שפת החיות בספרה Animal Language
(2019).
תרנגולות במשק בית מזהות כל אדם שמתקרב אליהן עם צליל קרקור שונה | תמונה: Shutterstock
מאייר, החוקרת את הפילוסופיה של החיות באוניברסיטת וגנינגן (Wageningen) שבהולנד, מסבירה שאנחנו בדרך כלל לא מודעים לכך ששפת בעלי החיים, על כל צורותיה המגוונות, מקיפה אותנו כל הזמן. “אפילו בסביבה עירונית, שנדמה לנו שהיא מאוכלסת בעיקר על ידי בני אדם, בעלי חיים נמצאים סביבנו בכל מקום, והם מתקשרים עם בני מינם ועם מינים אחרים כל הזמן. יש ביטויי שפה של חיות שאנחנו שומעים או רואים אבל לא מבינים, ויש כאלה שהם לגמרי מעבר לטווח הראייה, השמיעה והריח של בני אדם”.
כך שבאותו זמן שבני אדם צועדים ברחוב, מדברים אחד עם השני או משוחחים בטלפון שלהם, “יושבים על חוטי החשמל מעליהם זכר יונה שהומה לעבר יונה נקבה, בחריצים שבתוך המדרכות צועדת שיירה של נמלים המשאירות סימני ריח לנמלים אחרות שיש אוכל בסביבה. עכברים במחילות מתחת לבניינים משמיעים צלילים בגובה שבני אדם אינם יכולים לשמוע, כלב העובר ברחוב יוצר קשר עין עם בן אדם שעובר לידו, באגם בפארק דג פרקה מתקשר עם דג אחר על ידי כך שהוא מרעיד את שלפוחית השחייה שלו, עגורים צעירים קוראים לאימם, וברווז מבקש פירורי לחם”.
אז על מה חיות “מדברות” כשהן מתקשרות ביניהן ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך עליהן ועל עצמנו?
צלילים, ריחות וצבעים
“יש כמה דברים מפתיעים שמגלים כאשר מתחילים להבין את שפת בעלי החיים”, אומרת לי מאייר בריאיון טלפוני שערכנו החודש. “למשל, אנחנו בדרך כלל חושבים שרק אנחנו מדברים על החיות אבל מתברר שזה לא כך, גם הן מדברות עלינו. תרנגולות למשל נותנות לבני אדם שמות. כך, כאשר תרנגולות חיות במשק בית עם יותר מאדם אחד, הן יזהו כל אדם שמתקרב אליהן עם צליל קרקור שונה.
“אצל נובחנית כלבית (prairie dog, סוג של מכרסם שחי בצפון אמריקה, ד”ג) קורה דבר דומה. נובחנים מתארים לעתים קרובות אדם שנכנס לטריטוריה שלהם בפרטי פרטים: מה גודלו, מה צבע השיער, מה צבע החולצה והאם הוא מחזיק ביד משהו שדומה לשקית או משהו ארוך כמו מטריה”.
קשה להאמין לזה. איך חוקרים הגיעו למסקנות האלה?
“יש ביולוג בשם קון סלובודצ’יקוף שחקר נובחנית כלבית במשך 25 שנים. האוזן האנושית לא יכולה להבחין בצלילים השונים של הנובחנית, לכן הוא והצוות שלו הקליטו במשך שעות ארוכות, ולאורך שנים את הצלילים האלה. אחר כך הם העלו אותם על מחשב וניתחו אותם בעזרת טכנולוגיה דיגיטלית” [1,2](Slobodchikoff, Kiriazis, Fiscer, 1991).
דגים רבים מתקשרים אחד עם השני בשפת הצבעים | תמונה: Shutterstock
זה נשמע כאילו הם מייחסים תכונות אנושיות לבעלי חיים.
“יש חוקרים הטוענים שאין לנו כל יכולת לדעת איך חיות רואות ומבינות את העולם, וזה לא נכון לייחס להן רגשות, מחשבות והתנהגויות של בני אדם. לעומת זאת יש חוקרים הטוענים שזה לא נכון לומר שחיות פועלות רק מתוך אינסטינקטים. והאמת כנראה נמצאת באיזשהו מקום באמצע. בכל מקרה חשוב לחקור את שפת בעלי החיים בתוך ההקשר של העולם שלהם. למשל, יש חוקרים שניסו לבדוק האם שימפנזים יכולים ללמוד לדבר בשפת בני אדם ומצאו שהם לא יכולים, ומכך הגיעו למסקנות לגבי האינטליגנציה שלהם. אבל כאשר חקרו שימפנזים בתוך העולם שלהם מצאו שיש להם שפה מורכבת מאוד הכוללת צלילים, שפת גוף והעוויות פנים שיכולה להעביר הרבה מאוד מסרים מסוגים שונים. כלומר, סוג האינטליגנציה קשור לסביבת החיים שבה מתנהלים. בסביבה אחרת דרושה אינטליגנציה מסוג אחר. בהקשר הזה כדאי להזכיר שגם אנחנו לא יכולים להבין לעומק אפילו איך אדם אחר רואה וחווה את העולם. אז לגבי חיות הקושי הוא בוודאי גדול עוד יותר.
“דבר מפתיע נוסף לגבי שפה של חיות הוא שהן מתקשרות ביניהן בהרבה דרכים שונות. אנחנו תמיד חושבים על שפה במונחים של צלילים וקולות, אבל למשל יש חיות המתקשרות בעזרת ריחות שונים שהן מפרישות. למשל דבורים, והרבה חרקים משתמשים בריחות שונים כדי להעביר מסרים שונים כמו אזהרה מסכנה, או קריאה לעזרה. ויש סוג של דג דיונון המתקשר עם דיונונים אחרים בעזרת צבעים. הוא מחליף את צבעי גופו במהירות רבה כל כך שבני אדם לא יכולים לראות, והוא יכול אפילו “לצבוע” כל צד של גופו בצבע אחר, ולתקשר בו זמנית עם דיונון הנמצא בצד אחד של גופו עם צבע אחד, ובצד האחר לסמן עם צבע אחר לדיונון נוסף שהתקרב, להתרחק”.
הפתעה נוספת היא המורכבות שמוצאים בשפה של בעלי חיים, אומרת מאייר. לעורבים למשל יש שפה מורכבת מאוד. “יש להם אוסף גדול מאוד של צלילים עם משמעויות שונות שתלויות באינטונציה, בגובה ובמהירות של הצלילים, והם משתמשים בהם כדי לסמן מגוון של דברים, כולל זהות ספציפית של חיות אחרות”, אומרת מאייר. “למשל, חוקר של עורבים בשם מייקל וסטרפילד הראה שלעורבים יש לא רק צלילים שונים בשביל ‘חתול’, ‘כלב’, או ‘בן אדם’, אלא הם גם מבחינים בין שני סוגי חתולים. יש צליל אחד לחתול זקן שכבר לא יכול לצוד ציפורים, וצליל שונה לחתול צעיר שיכול לצוד עורבים צעירים ([3]Westerfield, 2012).
“זהירות, אויבים בשטח”
אחד מצלילי התקשורת בקרב בעלי חיים שהכי קל לנו לזהות הם אלה המזהירים מפני סכנה. לאוזן האנושית הקולות האלה נשמעים לעתים קרובות כמו פחד, אזהרה או קריאה לעזרה. “אבל מחקרים הראו שלקריאות אזהרה יש משמעויות שונות ולעתים הן מורכבות מאוד”, כותבת מאייר.
נובחנים משמיעים צלילי אזהרה שונים לסמן את הגודל, הצורה והצבע של הפולש לטריטוריה שלהם | תמונה: Shutterstock
בתור דוגמה היא מציינת שוב את הנובחנית הכלבית. הנובחנים חיים במושבות גדולות במחילות תת קרקעיות, כאשר יש חללים נפרדים לשינה, ללידה ולעשיית צרכים. “הם נשארים באותו מקום, כמו בני אדם המבלים את כל חייהם באותו כפר בו נולדו, ולכן הם הופכים לטרף קל לטורפים שונים”. כאשר חיית טרף מזהה מחילה של נובחנים, היא רק צריכה לחכות בסבלנות שהם יצאו החוצה לחפש מזון. לכן הנובחנים פיתחו קריאות אזהרה רבות מסוגים שונים, שלאוזן האנושית נשמעות כמו ציוצי ציפורים. יש להם צלילים שונים לסמן האם הפולש מגיע מהאוויר (נשר או עיט), או מהקרקע (שועל או גירית או בן אדם) כי כל אחד מהפולשים דורש תגובה אחרת. הם מתארים את הגודל, את הצורה ואת הצבע של הפולש וכמה מהר הוא מתקרב. יותר מכך, חלקים שונים של הקריאות שלהם משנים משמעות, כאשר הם באים בסדר שונה.
גם לציפורי צ’יקאדי יש קולות אזהרה מורכבים יותר ממה שחושבים. “הצלילים שלהן מכילים מידע מפורט לגבי ציפורי טרף, כולל אורך הכנפיים שלהן, ומהירות ודרך ההתקפה שלהן. ככל שציפור הטרף שמתקרבת מסוכנת יותר צליל ה’דיייי’ (Deeee) שהצ’יקאדי משמיעות יהיה ארוך יותר” [4](Freeberg, Lucas, Receivers, (2002.
ו”ציפור השיר דרונגו יכולה לחקות צלילי אזהרה של יותר מ-50 ציפורים ממינים אחרים. כאשר הציפורים האחרות נסות בבהלה, הדרונגו גונבים במהירות את האוכל שלהם” ([5]Flower, 2011). סימני האזהרה באים לפעמים בצורה של סימנים ויזואליים כמו תנועות גוף, או העוויות פנים, עם או בלי צלילים. ולפעמים הם בצורה של ריחות שחיות שונות מפרישות, החל מדבורים ועד להיפופוטם.
“מה קורה, מה המצב”?
בנוסף לקריאות האזהרה, יש לבעלי החיים גם ביטויי שפה שונים שהם משתמשים בהם לברך זה את זה לשלום. למשל, עופות מים בשם סולה (gannet) חיים עם בן/בת הזוג שלהם במשך שנים ארוכות. כאשר בן/בת הזוג חוזרים לקן, הם מבצעים טקס של ברכת שלום כשהם מתחככים זה בזו עם הראש והצוואר שלהם. “הזכר מביא לעתים קרובות מתנות לנקבה, כמו פרחים כדי לקשט את הקן או בתור שרשרת לצוואר”[6].
בעלי חיים רבים נותנים לעצמם גם זהות נפרדת. כך “דולפינים משמיעים צליל מיוחד כשהם מציגים את עצמם מול דולפין חדש, וצליל מיוחד פרטי לקרוא לכל דולפין אחר. לקופי סנאי יש צליל מיוחד עבור כל קוף בקבוצה. עטלפים קוראים זה לזה בשם”[7]. יותר מכך, מוסיפה מאייר בריאיון, “עטלפים אוהבים להתווכח. כאשר עטלף אחד מתרחק מהקבוצה, הם מתחילים לדבר עליו. כלומר – הם מרכלים”.
טקס החיזור המורכב של האלבטרוסים כולל קריאות, מבטים, הפניית המקור לשמיים, חיכוך מקורים, פרישת כנפיים ועוד | תמונה: Shutterstock
חיות מבטאות את הזהות האישית שלהן לא רק באמצעות צלילים. “צבועים שחיים בלהקות מתקשרים ביניהם באמצעות ריחות שהם מייצרים בבלוטות הריח שלהם. לריחות האלה יש 252 וריאציות היוצרת זהות ספציפית לכל צבוע בלהקה”. בתוך מין מסוים, לעתים לקבוצות שונות יש דיאלקט מיוחד משלהן. למשל “לקבוצות שונות של לווייתנים יש ‘שירים’ מיוחדים שלהם. תוכים חיים במושבות של 300-20 תוכים, ולכל מושבה יש דיאלקט שונה”. חוקרים חשבו שאם יש זהות עצמית, אולי יש גם מודעות עצמית. כדי לבדוק זאת הם פיתחו את מבחן המראה: מדביקים נקודה אדומה למצח של החיה, ושמים מולה מראה. אם החיה ניסתה למחוק את הנקודה האדומה, החוקרים הסיקו שיש לה מודעות עצמית. כך מצאו שלפילים[8], לשימפנזות[9], לחזירים[10] ולבעלי חיים רבים אחרים יש מודעות עצמית.
ואיך חיות מדברות על אהבה? לעוף הימי אלבטרוס יש סיפור מיוחד: טקס החיזור שלהם מורכב ביותר וכולל ריקוד מורכב הכולל קריאות, מבטים, הפניית המקור לשמים, חיכוך מקורים, פרישת כנפיים, ניקוי אחד של השני ועוד. “כאשר אלבטרוס מגיע לבגרות מינית, בגיל חמש בערך, ומגיעה עונת החיזור, הנמשכת מספר חדשים, כל אלבטרוס רוקד עם מספר פרטנרים. וכך בכל שנה, כאשר בכל פעם הריקוד נעשה מורכב יותר ויותר. בכל שנה מספר הפרטנרים מצטמצם עד שלאחר שלוש או ארבע שנים הם מוצאים את בן/בת הזוג המתאים ואיתו נשארים בדרך כלל כל החיים. בהמשך בני הזוג מפתחים את השפה המיוחדת של ריקוד החיזור המיוחד שלהם אותו הם ממשיכים לבצע לאורך השנים”, כותבת מאייר. יש עוד חיות רבות המבצעות סוגים שונים של ריקוד כדי למשוך נקבות, למשל הסרטנים, הפלמינגו, ציפורי השיר מנקיניים שרוקדים על ענפים ועפים בהיפוכים לפני הנקבות בעת החיזור ועוד.
יש בעלי חיים המשתמשים בשפת הצבעים כדי לחזר. למשל סוגים רבים של דגים מחליפים את צבע גופם כדי למשוך נקבות. חיות אחרות משתמשות בקולן: דובי פנדה, לדוגמה, כשהזכר משמיע קול הדומה לפעייה של כבשה כאשר הוא מעוניין בנקבה, היא עונה לו בקול הדומה לציוץ של ציפור. ויש הטוענים שבשפה של לווייתן גדול-סנפיר (Humpback whale) אפשר אפילו למצוא מבנה דקדוקי בדומה לשפה של בני אדם: “אף על פי שהצלילים של הלווייתנים נשמעים כזרימה חופשית סתמית, חוקרים ניתחו אותם בעזרת מודל מתמטי ומצאו שיש להם חוקיות דקדוקית ([11]Mercado, Handel, 2012). “הלווייתנים מחברים משפטים קצרים וארוכים למנגינות, וחוזרים עליהם במפתחות מוסיקליים שונים”, כותבת מאייר. “השירים יכולים להיות קצרים או ארוכים ולכלול בין שישה עד 400 אלמנטים. הזכרים שרים במשך שישה חודשים בשנה. בכל עונה קבוצה של לווייתנים שרה שיר חדש, אבל על אף שכולם שרים אותו שיר, המנגינות נעשות מורכבות עוד ועוד לאורך העונה עד שבסופה הן משתנות לגמרי”.
לשמור על כדור הארץ
חיות בית, השוכנות קרוב לבני אדם כבר לאורך אלפי שנים פיתחו יותר הבנה לגבי שפת בני אדם, וגם בני אדם יכולים להבין יותר בקלות את שפת החיות. “יש למשל מחקרים רבים המראים שכלבים ובני אדם מבינים זה את זה טוב מאוד”, אומרת מאייר. “כך גם אנשים שאין להם כלב בבית, יכולים לומר, לפי הנביחה של הכלב, האם הוא כועס או שמח. אנחנו גם יודעים שכלבים לא רק מקשיבים לטון של הקול שלנו, אלא גם יודעים לזהות מילים כאשר מדברים אליהם. הקשר בין בני אדם לכלבים הולך עוד הרבה מעבר לזה. מצאו שכאשר אדם וכלב שחי איתו מתבוננים זה לזה בעיניים, אצל שניהם מופרש הורמון בשם אוקסיטוצין, המכונה “הורמון האהבה”, המופרש כאשר אימא ותינוק או זוג נאהבים מתבוננים זה לזה בעיניים”.
תמונה: Shutterstock
גם סוסים יכולים לקרוא רגשות של בני אדם. “למשל, היה מחקר בו הראו לסוסים תמונות שונות של אנשים. היו תמונות של אדם כועס והיו של אדם בעל הבעת פנים ניטרלית”, מספרת מאייר. “למחרת האדם שנראה כועס ניגש אליהם, ואף על פי שהתנהג בעדינות הם היו עצבניים מאוד לידו. וכאשר האדם האחר, בעל ההבעה הניטרלית ניגש אליהם, הם היו רגועים.
“באותו אופן, חיות הנמצאות יחד במקומות מקלט לבעלי חיים שנפגעו בסביבה הטבעית שלהם, לומדות להבין שפה של חיות ממין אחר, ונוצרים גם קשרי חברות בקרב חיות מבני מין שונה”.
מנקודת הראות הפילוסופית שלך, מדוע חשוב לנו להבין את שפת החיות?
“ככל שאנחנו יודעים יותר על שפת החיות ועל החיים העשירים והמורכבים שיש להן, נרצה יותר לשמור ולהגן עליהן. חיות, וכל הטבע סביבנו, הם חלק חשוב מסביבת החיים שלנו על כדור הארץ שאנחנו זקוקים לה כדי לשרוד. התחשבות כזו בכל הסובב אותנו תגרום לנו להיות צנועים יותר בהתנהלות שלנו בעולם, ועם זאת גם תעשיר מאוד את חיינו כאשר נהיה מודעים יותר לכל היופי והעושר הקיים סביבנו. אנחנו צריכים באמת להשתנות כדי שנוכל להמשיך להתקיים על כדור הארץ”.
- Slobodchikoff, Kiriazis, Fiscer, Semantic information distinguishing individual predators in the alarm calls of Gunnison’s prairie dogs, Animal Behaviour, 1991
- Slobodchikoff, Chasing Doctor Dolittle: Learning the Language of Animals , 2012
- Michael Westerfield, The Language of Crows, 2012Michael Westerfield, The Language of Crows, 2012
- Freeberg, Lucas, Receivers respond differently to chick-a-dee calls varying in note composition in Carolina chickadees. Animal Behaviour, 2002
- Flower, Fork-tailed drongos use deceptive mimicked alarm calls to steal food, 2011
- Meijer, Animal Language, 2019, p.637 kindle edition
- כנ”ל, עמוד 675
- Barry, Parker, The Elephant in the Mirror: Bridging the Brain’s Explanatory Gap of Consciousness, 2016
- Satoshi, Kohki, Masako, Chimpanzees recognize their own delayed self-image, 2017
- Broom, Sena, Moynian, Pigs learn what a mirror image represents and use it to obtain information, 2009
- Mercado, Eduardo and Handel, Stephan, Understanding the structure of humpback whale songs, Journal of the Acoustical Society of America 132.5, 2012