לפי מסמכים ממשלתיים פנימיים שהועברו לידינו, גורמי הבריאות בסין ידעו כי וירוס המק”ס (המוכר בשם וירוס ווהאן או וירוס הקורונה החדש) מדבק וערכו תכניות להילחם בו, ימים לפני שהודיעו לציבור על פוטנציאל ההתפשטות שלו.
הווירוס הופיע לראשונה בעיר ווהאן שבמרכז סין בסוף 2019. מאז הוא התפשט ליותר מ-200 ארצות ואזורים, וגרם ליותר מ-72,000 מקרי מוות בארה”ב לבדה.
ב-20 בינואר אישרה סין רשמית שהווירוס מועבר בין בני אדם. כעת, מסמכים פנימיים שהועברו לידינו מראים כי בייג’ינג הסתירה את מה שידעה, שכן הרשויות המרכזיות סיפקו בחשאי הנחיות למחוזות כיצד להתמודד עם ההתפרצות כבר כשבוע קודם.
ב-15 בינואר פרסמה נציבות הבריאות האזורית בצפון מונגוליה הפנימית הודעת חירום “סופר-בהולה” לרשויות העירוניות שבתחומה, והסבירה כיצד יש להגיב לסוג חדש של דלקת ריאות. בהודעה נכתב כי נציבות הבריאות הלאומית של סין מיישמת אמצעי טיפול ומניעה בשירותי בריאות מקומיים כדי להתמודד עם המחלה החדשה (הידועה כיום בשם COVID-19).
הודעה מטעם נציבות הבריאות של מונגוליה הפנימית מנחה את שירותי הבריאות המקומיים כיצד להגיב לווירוס (הועבר לאפוק טיימס)
שלושה צעדים המפורטים בהודעה מצביעים בבירור כי הממשל הסיני ידע שהמחלה מדבקת: ראשית, בתי החולים התבקשו לנקוט אמצעים כדי למנוע את התפשטות המחלה בתחומם ולהכשיר לשם כך צוותים מיוחדים. שנית, בתי החולים התבקשו להקים מרפאות חום ולערוך “מיון וסינון ראשוני” לכל מי שסובל מחום, כדי לקבוע את דרגת הדחיפות לטיפול בחולים. נוסף על כך, בתי החולים גם תודרכו לשאול את אותם מטופלים האם הם ביקרו בשווקים בווהאן בשבועיים האחרונים. ולבסוף, בתי החולים הונחו להקים צוותי טיפול מיוחדים שכללו מומחים למחלות זיהומיות, כך נכתב בהודעה.
למרות זאת, לנציבות הבריאות של מונגוליה הפנימית לא הייתה כל כוונה ליידע את הציבור על תוכניות אלה, והיא קבעה כי ההודעה היא “לשימוש פנימי בלבד, ואין להפיצה באינטרנט”.
במסמך פנימי אחר, שהונפק ב-15 בינואר על ידי נציבות הבריאות המקומית באזור שי-לינגול – אחד מ-12 המחלקות המנהליות במונגוליה הפנימית – הדגישו הרשויות כי חום הוא סימפטום מרכזי. ועדת הבריאות המקומית הצהירה כי מרכזי בריאות מקומיים חייבים “לחזק את ניהול המיון והסינון של חולים עם חום”, והוסיפה כי ההנחיה מבוססת על ועידות טלפוניות שנערכו על ידי גורמים רשמיים במונגוליה הפנימית בנושא הווירוס.
במילים אחרות, ב-15 בינואר לא היה ספק לאף גורם בריאותי בסין כי מדובר במחלה מדבקת מסוכנת ואף נקבעו אמצעי זהירות ומניעה. למרות זאת, ב-19 בינואר, גורם בכיר במערכת הבריאות בווהאן ענה לשאלות של עיתונאים, ושיקר באומרו כי אינו יכול “לשלול” שקיימת העברה מאדם לאדם, “אבל הסיכון שלה נמוך למדי”. ורק ב-20 בינואר, כאמור, אישר המשטר באופן רשמי שמדובר בווירוס חדש ומדבק. ב-23 בינואר פרסמה נציבות הבריאות הלאומית של סין מהדורה שלישית של המסמך שבידינו, תחת הכותרת “תכנית לאבחון ולטיפול בווירוס הקורונה החדש”.
המסמך מאשר כי מקרים שדווחו בבתי החולים בווהאן החל מחודש דצמבר 2019 נגרמו על ידי “מחלה זיהומית חריפה בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי וירוס קורונה חדש”. הצהרה זו הופיעה גם במהדורה השנייה של המסמך, שנשלחה לרשויות ב-18 בינואר ונשמרה בסוד, אך גם היא הודלפה לידינו. ההודעה מסומנת במילים “לא לחשיפה”.
עותק של המהדורה השנייה של הנחיות נציבות הבריאות הלאומית של סין בנושא התגובה לווירוס, עם הכיתוב “לא לחשיפה” (הועבר לאפוק טיימס)
המהדורה השנייה מכילה קטע המנחה צוותי רפואה לחבוש מסיכה כירורגית, משקפי מגן וביגוד מגן לשימוש חד-פעמי, במחלקות בבתי חולים המטפלים בחולים עם חום, בעיות נשימה ומחלות מדבקות.
למרות ההוראות הללו, המוכיחות כי הרשויות המרכזיות ידעו כי הווירוס עשוי להתפשט בקרב צוותים רפואיים, הן שמרו על כך בסוד עד ה-20 בינואר.
המסמכים של מונגוליה הפנימית מוכיחים כי נציבויות הבריאות המקומיות כבר הוזהרו ב-15 בינואר כי עליהן לנקוט באמצעים למניעת התפשטות הווירוס. אבל באותו יום נציבות הבריאות של ווהאן פרסמה באתר האינטרנט שלה כי “הסיכון להדבקה בין אדם לאדם הוא נמוך”.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) חזר בתחילה על הטענות של סין כי הווירוס אינו מדבק, ואף צייץ ב-14 בינואר בטוויטר: “חקירות ראשוניות שנערכו על ידי הרשויות בסין לא מצאו שום עדות ברורה להעברה בין אדם לאדם של וירוס הקורונה החדש (2019-nCoV) שזוהה בווהאן”.
דוח שפורסם לאחרונה על ידי סוכנות הידיעות איי-פי (AP), שגם מצטט סדרה של מזכרים פנימיים, מצא בדומה כי בייג’ינג ידעה על יכולת ההדבקה של הווירוס במשך שישה ימים, עד שהודתה על כך בפומבי ב-20 בינואר.
נדרשו עוד יומיים עד שמשלחת ארגון הבריאות העולמי בסין פרסמה הצהרה רשמית המאשרת כי “בווהאן מתחוללת הדבקה בין אדם לאדם”.