[Shutterstock]
לצורך משימתם הם משתמשים בכתב מיוחד שפיתחו ובעזרתו הם מתחילים לפענח את השמות, אך לדאבונם הם מגלים שהדבר לוקח זמן רב. יום אחד הם מחליטים לזרז עניינים ופונים לחברת מחשבים בבקשה שתשלח להם מחשב שיבצע את הפענוח במהירות. אולם כאשר הטכנאים נשלחים להביא את המחשב למנזר הטיבטי, בהר מרוחק, הם מתחילים לתהות מה יקרה כאשר הנזירים ישלימו את הפיענוח בתוך ימים ספורים ויגלו שהעולם לא מגיע לקיצו? אולי הנזירים יאשימו את הטכנאים בטעות ויבקשו מהם לתקן את התוכנה? אולי אפילו יחשבו שהטכנאים שיבשו בכוונה וינסו לפגוע בהם?
הטכנאים המבוהלים עולים על פתרון: הם יחדירו קוד שיעכב את הפענוח בכמה ימים וייתן להם זמן לברוח בחזרה למטוס לפני שהטיבטים יתפסו אותם. וכך מגיעים לקתרזיס – כעבור מספר ימים הם דוהרים על סוסים לכיוון מטוסם. הם יודעים שבאותם רגעים ממש אמור להסתיים הפענוח שיגלה לטיבטים שהכול היה אשליה. אבל אז, באותם רגעים ממש, הם מביטים מעלה לשמים ומגלים בתדהמה שהכוכבים מתחילים להיכבות ולהיעלם.
כמובן, מדובר בסיפור בדיוני לגמרי. לקלארק לא היה מושג, כשהוא כתב אותו ב-1953, כי ב-2019 יגלו חוקרים משוודיה שכוכבים בשמים שלנו אכן כבו או פשוט נעלמו. מבין 600 מיליון כוכבים שסקרה קבוצת חוקרים ב-70 השנים האחרונות באמצעים שונים, כ-100 נעלמו. אין להם זכר.
מאז ומעולם הבטנו מעלה והתפעמנו מהיצירה המופלאה הזו הנקראת “היקום”. שמי הלילה זרועי הכוכבים הזכירו לנו עד כמה קטנים אנחנו אל מול היקום העצום, וכמה מעט אנו יודעים על הסדר המסתורי הנשקף ממנו.
בתרבויות שונות אף סיפרו לנו שקיים קשר אפשרי בין בני האדם לכוכבים. אפלטון טען שהעולם המתגלה לנו באמצעות החושים הוא אשלייתי מיסודו, ומעבר לו מסתתרת מציאות אמיתית יותר ומושלמת[1]. הוא דיבר על האקראיות חסרת הסדר בעולם האנושי, ולעומתה על הצורה הסדורה והמתמטית של תנועת הכוכבים ברקיע, בהם ראה מקור קרוב יותר לאמת האידיאית הנשגבת.
במסורת הסינית נהגו להאמין שלעניינים המתרחשים בכדור הארץ קדמו שינויים שהתרחשו בשמי הכוכבים. לכן תפקיד האסטרולוג בחצר הקיסרית היה להבין את גרמי השמים וליישר את החברה האנושית על פי תנועתם במטרה להביא להרמוניה ביניהם. נאמר כי על השליט להבין את השמימי כדי להועיל לארצי[2]. בתרבויות דרום אמריקה ומרכזה, כמו המאיה, האצטקים והאינקה אף בנו את הפירמידות ומבנים אחרים מיושרים בהתאם לזווית השמש בתאריכים מיוחדים כמו ימי השוויון או ימי הקיצון של הקיץ והחורף, בניסיון ליצור הרמוניה עם הסדר השמימי[3].
במקורות היהודיים מתייחסים לכך גם כן. בספר תהילים כתוב כי “הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיע” (תהלים יט ב’), והרמב”ם, הנודע בדרך כלל בגישתו הרציונלית, התייחס לכוכבים כאל יצורים תבוניים: “כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם” (הלכות יסודי התורה, פרק ג’ הלכה ט’).
ארתור סי. קלארק לא חשב שהכוכבים הם יצורים תבוניים, אבל סיפורו נגע בהיעלמותם ההדרגתית. אז לאן נעלמו להם הכוכבים? לחוקרים משוודיה שהוזכרו אין הסבר ודאי או הוכחות, רק השערות. המרכזית שבהן עוסקת בהתפשטות המואצת של היקום – מגמה שהתגלתה בעשורים האחרונים. עקב התפשטות היקום, הכוכבים המרוחקים התרחקו עוד יותר ובמהירות רבה, עד שנעלמו מהטלסקופים. אם ההשערה נכונה, פירוש הדבר שגם כוכבים נוספים צפויים להיעלם בעתיד הקרוב.
תעלומה נוספת הקשורה בהיעלמות הכוכבים התגלתה ביוני השנה. עד היום היה נהוג להניח שכאשר לכוכב מאסיבי “נגמר הדלק” והוא מת, הוא יוצא משיווי משקל ונוצרת סופרנובה – פיצוץ אדיר הגורם לו לפלוט אור עצום ולהתכנס לתוך עצמו, פעמים רבות לחור שחור. סופרנובות הן תופעה מוכרת שתועדו בכתב עוד במאה השנייה לספירה. אך חוקרים מאוניברסיטת דבלין שבאירלנד זיהו כעת כוכב המתנהג אחרת – אורו דועך לאיטו במשך מספר שנים עד שנעלם כלא היה. פשוט כבה, בלי פיצוץ ובלי מופע פירוטכני מרהיב[4]. זו הפעם הראשונה שנצפה כוכב בסדרי גודל עצומים שפשוט נעלם לו באחרית ימיו, דבר שאינו מסתדר עם המודלים המקובלים.
ערפילית הסרטן, שרידיה של סופרנובה שתועדה במאה ה-11 | [NASA, ESA, J. Hester and A. Loll (Arizona State University), Public Domain]
כשליש מהגלקסיות שאנו רואים סביבנו בוהקות ברמה מתונה ומכונות “LINER”. החור השחור שבמרכזן פעיל רק מעט. אחרות פולטות אור חזק יותר ומכונות Seyfert (סייפרט). הקרינה שנפלטת מהן יכולה להגיע לרמה שהיא פי 10 יותר מסך הקרינה הנפלטת מכל כוכבי שביל החלב שלנו. קיימות גם גלקסיות בהירות אפילו יותר. החור השחור שבמרכזן מכונה Quasar (קוואזר) ונפלט מהן אור שעוצמתו עד פי 100,000 יותר מהאור שנפלט משביל החלב שלנו.
ההשקפה המקובלת היא שגלקסיות לא אמורות לשנות את התנהגותן ולעבור מסיווג אחד לאחר. כשזה קורה והחור השחור משנה את רמת פעילותו (על פי רוב הוא מאט אותה) זה קורה לאט מאוד, תוך אלפי שנים ויותר. אולם לאחרונה קבוצת חוקרים בין-לאומית הופתעה לגלות מספר גלקסיות שתוך חודשים ספורים התעוררו לפתע לחיים.
גלקסית NGC 4526 המרוחקת מאיתנו 55 מיליון שנות אור. ממרכזן של גלקסיות רבות זורח אור הנובע מפעילות החור השחור שבמרכזן | [NASA/ESA, The Hubble Key Project Team and The High-Z Supernova Search Team, CC]
למעשה לא מדובר רק בגלקסיות מרוחקות. קבוצת חוקרים מבלגיה ומצרפת פרסמה באפריל 2020 שגם “סגיטריוס A*” – החור השחור שבמרכז הגלקסיה שלנו (שביל החלב) מגביר בשנים האחרונות את רמת פעילותו. החוקרים בחנו אותו בשנים 2018-2016 וגילו שבהשוואה לשנים קדומות נפלטת מסביבתו כמות גדולה יותר של אנרגיה[6].
היקום משתנה. כוכבים נעלמים או שגלקסיות הופכות לפתע לבוהקות הרבה יותר ולאף אחד אין מושג מה המשמעות ומה יהיו השלכות הדבר. מה שלא יקרה, מומלץ לכל אחד להרים מדי פעם את מבטו לשמים, להתבונן בשקט בכוכבים ולזכור שאנו חלק ממשהו גדול מאיתנו – הנקרא היקום.
- Hand, Introduction to Plato and Aristotle for Astrologers, 2010
- Campion, Astrology and Cosmology in the World’s Religions, NYU Press, 2012, p 94, 98
- כנ”ל, עמ’ 67
- Allan, Groh, Mehner, The possible disappearance of a massive star in the low-metallicity galaxy PHL 293B, MNRAS, 2020
- Frederick, Gezari, Graham, +28, A New Class of Changing-Look LINERs, Astrophys. J, 2019
- Mossoux, Finociety, Beckers, +1, Continuation of the X-ray monitoring of Sgr A*: the increase in bright flaring rate confirmed, Astron. Astrophys, 2020