דני אובריין, ״האבא התועה והאלכוהוליסט״ של תנועת ה״לייף-האקינג״
צילום: Jeff Kubina
הכלים הטכנולוגיים שאנו משתמשים בהם הולכים ומשתפרים. המחשבים נהיים מהירים ונוחים יותר, הסמארטפונים מביאים לכף היד שלנו יכולות מחשוב חסרות תקדים, והטבלט כבר מתלווה אלינו לכל מקום – כל אלה היו אמורים לייעל את העבודה שלנו ולחסוך לנו זמן, לא? אבל במקום זאת נראה שיש לנו פחות ופחות זמן. אם אתם כמו רוב האנשים, אז בטח גם אתם קבורים תחת עודף מיילים, שטף אינסופי של מסרים ואינפורמציה, ושרויים בתחושה מתמדת שאתם לא מספיקים את כל מה שאתם צריכים לעשות.
"האם אי שם בעולם יש טריקים כלשהם, טכניקות, שיוכלו להפוך אותי למסודר יותר, למאורגן יותר, לתת לי שליטה על החיים שלי ולאפשר לי להשיג מהם את מה שאני באמת רוצה?" שאלו את עצמם אנשי טכנולוגיה ברחבי העולם.
ג׳ינה טרפני, מייסדת הבלוג הפופולרי Lifehacker: ״אין קיצורי דרך״
צילום: Jared Goralnick
כך התחיל באמצע שנות האלפיים להתפתח תחום חדש-ישן בשאיפה לעזור לנו להתאים את עצמנו למציאות הטכנולוגית החדשה שאנחנו חיים בה. הוא אפילו זכה להגדרה מילונית: Lifehacking. ״טכניקות ואסטרטגיות שמאמצים כדי לעזור לארגן באופן יעיל יותר את הזמן ואת הפעילויות היומיומיות״, מסביר מילון אוקספורד. בלוגרים וכותבים ברחבי העולם התחילו לחקור ולחפש את השיטות המושלמות שיכולות לשדרג לנו את החיים.
אחרי שנים של ניסויים ממושכים בתחום ודיווחים עליהם, האם נמצאו הפתרונות? ומדוע אבי הלייף-האקינג הזניח את בנו?
לידתו של ערך מילוני
ג'ינה טרפני, תוכניתנית ובלוגרית מוכשרת, הייתה בת 29 אז בסוף 2003 ועבדה כפרילנסרית בחברת מדיה בניו יורק. היא תיארה עצמה כמי שהייתה בעלת אמביציה גבוהה לבצע את עבודתה, אבל גם כמי שהתקשתה מאוד למצות את הפוטנציאל שלה. "הייתי מהאנשים האלה שקבורים תחת המיילים שלהם, והראש שלי היה היפראקטיבי. לא יכולתי להישאר עם רעיון אחד מספיק זמן כדי לבצע אותו", היא סיפרה בראיון ליוצר הדוקומנטרי ג'ואי דאוד. כנס טכנולוגיה שהתקיים באותה שנה עמד לשנות את חייה. אבל לזה עוד נגיע בהמשך.
הקשיים של טרפני התגמדו לעומת בעיות ההתארגנות של עיתונאי הטכנולוגיה דני אובריין. אובריין לא רק התקשה לבצע את המשימות שלו באופן פרודוקטיבי וסבל מדחיינות כפייתית, אפילו לקום בבוקר הייתה משימה קשה עבורו. כשהשעון המעורר היה מצלצל בתשע בבוקר הוא היה ממשיך לכבות אותו עד שהיה מגיע 12 בצהריים, ורק אז מצליח לצאת מהמיטה.
באותם ימים ב-2003 אובראיין תהה היכן יוכל למצוא פתרון לבעיותיו. ואז עלה בדעתו: מיהם אותם אנשים שנאלצים להתמודד כבר שנים עם עומס עצום של מידע, עוד הרבה לפני כולם? מיהם אלה שתמיד מחפשים פתרונות יצירתיים ומתוחכמים לבעיות מורכבות? הגיקים (ראו הגדרה מימין), או ליתר דיוק, אנשי המחשבים החלוצים.
כבר מאמצע שנות התשעים הם מתמודדים עם שטף של מיילים ואינפורמציה שזורמים למחשב שלהם ללא הרף. הם הראשונים שמאמצים טכנולוגיות חדשות, ולכן הם הראשונים שנאלצים להתמודד עם ההשלכות שלהן על החיים שלנו. בנוסף, הגיקים האלה תמיד אוהבים לחפש פתרונות – בשביל זה הם הלכו ללמוד מחשבים. אם יש להם בעיה בחיים הם נוטים להתייחס אליה כאל אתגר שצריך להנדס לו פתרון יצירתי. ואם אפשר לפתח תוכנה שתפתור את הבעיה שלהם, הם לא יהססו לעשות את זה.
אובראיין התחיל לחשוב מה הדרך של אותם גיקים לעשות "האקינג" לא למחשבים ולא לטכנולוגיה ("האקינג" זה לא באמת לפרוץ למחשבים), אלא ״האקינג״ לחיים שלהם עצמם, איך הם מצליחים לגרום לחיים שלהם לעבוד כמו שהם רוצים שהם יעבדו, כמו שהם גורמים למחשבים שלהם לעשות את מה שהם רוצים שהם יעשו.
אובראיין העביר שאלונים לכ-70 גיקים שהכיר, שהיו "אובר-פרודוקטיביים להחליא". ״אנשים שייצרו עבודה מסוגים שונים בקצב גבוה, היו כותבים בבלוגים, ומפתחים תוכנות עצומות, ובאותו זמן היו להם חיים״, אובראיין מתאר אותם. התשובות החלו לזרום, ואובראיין התחיל לארגן את המידע, וגילה מגוון רחב של שיטות התארגנות, טכניקות התייעלות, טיפים וטריקים.
כמו שציפה, חלק מהתיאורים כללו תוכנות פשוטות שכתבו לעצמם הגיקים כדי לסנן דואר זבל או תכנים מהאינטרנט, או כדי לעזור להם לנהל את המשימות. אבל להפתעתו, אצל רבים מהם הטכניקה הייתה פשוטה הרבה יותר: הם השתמשו בקבצי טקסט פשוטים כדי לארגן את כל הדברים שהם היו צריכים לעשות.
אובראיין עבר משיטת התארגנות אחת לאחרת בחיפוש אחר השיטה שתהפוך אותו למאורגן יותר. "כשאני מארגן את עצמי, דפוס ההתארגנות שלי אורך בערך שבוע וחצי לפני שאני מתחיל לחפש דפוס התארגנות חדש", הוא סיפר לדאוד. "[אבל] הם לא קוראים ספרי התארגנות, הם לא מפחידים את עצמם בניסיון להמציא דברים כאלה – הם פשוט עושים את זה באופן טבעי".
אובריין ארגן את השיטות שאסף, והציג אותן לעולם בכנס O'Reilly Emerging Technologies Conference של 2004, שם הוא הפיץ לעולם את המונח החדש שטבע: Lifehack – טכניקה או טריק שמיועד לשפר את החיים, ובעיקר לעזור לנו להפוך להיות פרודוקטיביים יותר.
המילה Lifehack התחרתה על תואר "מילת השנה" במילון אוקספורד האמריקני באותה שנה. היא התחרתה במילים כמו "סודוקו", "שפעת העופות" ו"שומן טראס", ובסוף הפסידה למילה "פודקאסט". בכל זאת, היא נכנסה למילון, שהגדיר אותה כך: "אסטרטגיה או טכניקה שמשמשת כדי לארגן טוב יותר את הזמן ואת הפעילויות היומיומיות בדרך יעילה יותר".
אובריין בינתיים המשיך לנסות על עצמו טכניקות שונות ומגוון רחב של שיטות התארגנות שלמד עליהם במחקר שלו, בחיפוש אחר השיטה האידיאלית עבורו. האם הוא הצליח לפתור את בעיותיו? עוד נגיע לזה.
הבלוג ש"לא יכולנו לחיות בלעדיו"
ההרצאה המכוננת של אובראיין בסיליקון ואלי באותה שנה שבתה את לבה של טרפני, שהפכה בתוך זמן קצר למייסדת של אחד הבלוגים הנקראים ביותר בעולם. "הוקסמתי לגמרי מהרעיון שיכולים להיות טריקים כאלה לפרודוקטיביות למשתמשי מחשב מתקדמים יותר, אז התחלתי לקרוא על זה ככל שיכולתי, ולשמוע על זה, ולדבר על זה עם חבריי", היא סיפרה לדאוד.
דרך חברת המדיה שבה עבדה, טרפני פתחה את הבלוג Lifehacker…
לכתבה המלאה ולקבלת גיליון במתנה לחץ כאן