צילום: יאירה יסמין
במרוץ למיליון נוצרה לכם תדמית של זוג אמיד מאוד…
קובי: "במרוץ למיליון מלהקים זוגות על פי טייפ קאסט. כל זוג אמור לייצג מגזר אחר. ראינו את זה בחוברת שהשאירו בטעות לידנו ואז הבנו שאנחנו מוגדרים שם 'צפונבונים', משכילים, אשכנזים. גם הראו אותנו כזוג חמוד שכמעט לא רב ובמציאות זה לא נכון. היו לנו כמה מריבות גדולות שהם לא הכניסו. חתכו את זה בעריכה. נוצר שם גם רושם שטליה מאוד דומיננטית ואני כנוע, דבר שגם הוא לא נכון. איפשרו לטליה לדבר ולי לא נתנו לדבר, וגם את זה חתכו".
מה עשיתם עם המיליון?
טליה: "זה לא שזכינו בעשרה מיליון דולר, זכינו ב-750 אלף שקל אחרי ניקוי מס. אנחנו לא הולכים לעבור בית או לשנות את אורח חיינו. אני עדיין נוסעת על קטנוע בן חמש שנים וקובי על מאזדה יד שנייה. קובי מנהל קבוצה בהייטק וחבר בוועד השכונה. אזרח אכפתי. הקמנו קואופרטיב של שינוי חברתי שייפתח בקרוב, שיהיה בו אוכל ומכולת, ורווחיו יוחזרו לחברים וישמשו להוזלת המוצרים. המטרה היא להוזיל את יוקר המחיה. אני גם עובדת ב'מכון ראות לחשיבה אסטרטגית' שבו מסתכלים על הבעיות של מדינת ישראל ומפתחים להם פתרונות יצירתיים".
קיבלתם הצעות עבודה בעקבות התכנית?
טליה: "בעיקר קמפיינים קטנים, דברים ליוטיוב או משהו הקשור באופנה. לפעמים מזמינים אותי להשקות ואין יום מבלי שמצלצלים ומזמינים אותי לטיפול ציפורניים חינם, ג'ינס בחינם, טיפול פנים בחינם. לא יכולה להספיק הכול. צריך גם לעבוד. היום שלנו עמוס גם כך, קמים, יוצאים לעבודה, קובי נוסע על אופניים לעבודה, אני חוזרת בשש-שבע, מטיילת עם הכלב, קובי חוזר בשבע-שמונה, אני מכינה ארוחת ערב בדרך כלל. ואז יש פעילויות סביב המשמר החברתי, ועד הבית, פגישות בקשר לפעילות החברתית שלנו. לאחרונה התחלנו גם לתת הרצאות בבתי ספר על חלקנו במירוץ".
וזה חינוכי, ללמד ילדים על תכנית ריאליטי?
טליה: "כן, כי מצד אחד אנחנו מביאים את המסר של נקמת היורמים ומי שמתכונן מגיע מוכן, ומצד שני המרוץ מעצם טבעו הוא תוכנית ריאליטי איכותית יותר, אז למנהלי בתי ספר נוח להביא אותנו כי אנחנו מדברים על לקחים, איך להתמודד עם מצבי לחץ, איך להתמודד עם נקודות שבירה וכו'"
למדו אותי.
קובי: "יש דברים שאפשר לתכנן מראש. למשל, יש זוגות שהגיעו בלי תרופות. דנה ודבי היו חולות ולא היה להן זמן לעצור בבית מרחקת לקנות כי הן היו מבזבזות זמן יקר. אבל אנחנו נערכנו לזה. לקחנו גם טלק וחבל. חשוב שתהיה לך קופסת הפתעות בתיק למקרים בלתי צפויים. דבר שני, אתה צריך לחדד את האינטואיציה. צפינו בכל הפרקים של המרוץ למיליון הקודמים כדי להבין בפני איזה החלטות עמדו הקודמים שלנו ומה הם בחרו בצומת.
"יש גם דברים כלליים. ברגע שאתה יודע לאן תיסע אתה מתחיל ללמוד על היעד. למשל, כשנסענו לטייפה, היו לנו כמה שעות לגלוש באינטרנט בשדה התעופה. היו זוגות שקשקשו באינטרנט עם חברים. אנחנו למדנו את היעד וידענו איך נראית נקודת הסיום האחרונה לפי 'גוגל סטריט', איך נראית הכניסה למלון, איך נראה השלט המוביל למלון מהכביש הראשי וכו'".
איך זה לחזור לשגרה?
טליה: "זה קשה. הכול חוזר לפעול בעוצמות נמוכות. אני אוהבת סיטואציות קיצוניות. במחאה החברתית גרנו בתוך אוהל במשך חודשיים. היה נורא סוער. במצבים כאלה אני מתפקדת. קובי לא. קובי שונה ממני".
קובי: "אני למחרת הייתי בחזרה בעבודה וזהו".
מעניין אותי קצת מה היה מאחורי הקלעים בקטע של המשאית. קובי, היית ממש עצבני.
קובי: "את לא ראית שנפצעתי וקיבלתי סטרואידים וכאבה לי הכתף בצורה איומה והמשימה הייתה מפחידה וגם התחלתי לצעוק על ההפקה. היה שם קטע שהקפיצו אותנו לנהיגה אחרי 40 שעות ללא שינה, אז צרחתי עליהם. גם לא ראית שהיו לנו כמה מריבות רציניות שלא שידרו כי זה לא התאים להצגה שלנו של זוג נחמד צפוני".
מה קורה שם בערב, אחרי שהמשימה נגמרת?
טליה: "לילה זה שעתיים-שלוש שעות שינה. אסור לצאת מהחדרים, אבל מוצאים דרכים לתקשר עם הזוגות האחרים כי צריך לעשות ביזנס, להחליט למי מצביעים בפרסה הבאה, או להחליף מידע. גם היה לנו ציוד שלאחרים לא היה אז היו באים לקחת טלק, סבון כביסה ועל הדרך מחליטים דברים, הכול בקריצות וחצאי מילים, כי אין זמן לדבר. בקובה רואים אותנו מדברים עם הסוורים ממרפסת למרפסת במלון. ישבנו במרפסת, כי אסור היה לצאת מהחדר, אבל בהפקה לא שמו לב שאנחנו יכולים לדבר מהמרפסות הצמודות".
ואיך הסתדרתם עם אוכל, מתי אכלתם?
טליה: "בלילה הכניסו לנו אוכל לחדר. באמצע המרוץ לא אוכלים, מחכים לסוף. אני וקובי היינו היחידים שהייתה לנו שקית עם חטיפים ותמרים, אגוזים וצימוקים מהארץ. כולם צחקו עלינו אבל אחר כך הבינו שזה חכם. זה החזיק אותנו שלא נגיע למצבי רעב מטורפים. תאורטית אתה יכול לקנות אוכל אבל איפה תקנה במדבר או בשלג, וגם אם יש איפה לקנות, לא כדאי לבזבז זמן על זה".
האם ההפקה עוזרת לאנשים לזכות?
קובי: "לא ראינו את זה, מה שכן ראינו זה זוגות שעוזרים לזוגות אחרים ואת זה לא הראו. למשל, על הגשר בפריז הייתה חידה של 'קאן-קאן'. אנחנו גילינו את זה לסוורים. הסוורים גילו לסגולות. האדומות גילו לבד והן גילו לסטלנים, איציק ואלירן. כל אחד עם הברית שלו".