בצירוף מקרים, אירחה אוניברסיטת סטנפורד את הכינוס העולמי הראשון לחמלה וטכנולוגיה באותו יום בו התבשר העולם על מותו של נלסון מנדלה, המנהיג המזוהה ביותר עם החמלה וכוחה. בכירי המחנכים, החוקרים והמפתחים התכנסו לדון בדרכים להצית אנושיות וחמלה און-ליין, בחברה מוּנעת הפרעות טכנולוגיה ועמוסת הפרעות קשב.
הכינוס החלוצי שהתקיים בסטנפורד הוא איתות נוסף למהפך התודעתי המתחולל במעבר לעולם התקשורת החדשה: מתפיסת "תודעת הקטסטרופה", ששלטה בתקשורת הדפוס והטלוויזיה, אל "תודעת הבעד" כמקור הכוח של התקשורת בעידן האינטרנט והרשת החברתית.
"תודעת הקטסטרופה" ששלטה שנים רבות בתקשורת ונתפסה כמגייסת רייטינג גבוה, אותה שפה חדשותית מועצמת ומבהילה, מילולית וגראפית, של "סכינים שלופות ומדממות", איבדה את האפקטיביות שלה במעבר לתקשורת החדשה של הרשתות החברתיות והאינטרנט. ולא רק בשל ריבוי ערוצי התקשורת כיום, העובדה שכל צרכן תקשורת יכול לייצר לעצמו ברשת החברתית את אתר התוכן הכולל את התכנים התקשורתיים בהם הוא חפץ, ושטף המידע והידע הזמינים און-ליין.
תודעת הקטסטרופה, המבוססת על טרמינולוגיה של מלחמה והחרפה, נחוות כיום כ"אנטי", "נגד". ההפחדה לא עובדת כי היא מציפה רגשות קשים ושליליים, ה"נגד" מרים מתקפת נגד של התגוננות רגשית – נתפס כמייאש, מרחיק, מונע דיאלוג ושיתוף.
דוגמאות מעברנו הקרוב? לפני כשנתיים השקיעה המועצה למלחמה בתאונות הדרכים 17 מיליון שקל בתשדיר שהתבסס על תצלומי תקריב מחרידים של תאונות דרכים אמיתיות, סכום עתק, שבדיעבד הושלך לפח כי הצופים ברחו מפניו באמצעות השלט. או מנגד, תופעת "מאסטר שף", שהצלחתה המפתיעה ב-2010 הביאה למהפך באופי תכניות ה"ריאליטי" ולתובנה כי הצופים מאסו בתרכובת של "מלחמות/הדחות/השפלות". "מאסטר" זכתה ברייטינג גבוה כבר בשלב האודישנים, מכיוון שביססה עצמה על פסיכולוגיה של חיוב: מנחים אמפתיים, סיפורים אנושיים מעוררי השראה וחמלה, גאולה דרך האוכל והטלוויזיה.
המעבר איננו אל ייפוי המציאות, לתקשורת ש"עושה נעים", אלא אל תקשורת אמפתית המעוררת חמלה והשראה, כזו המפעילה את הצופה או הקורא במקום "לתת לו בראש". את ראשית ההבנה שהמהפכה הטכנולוגית איננה רק גורם מפריד, אלא מספקת כלים רבי עוצמה לבניית גשרים חדשים לתקשורת, סיפק ניסוי שיזמה "פייסבוק" בראשית דרכה, בקמפיין למען השמירה על כדור הארץ. בניגוד לשפת הקטסטרופה, נוסח "האיום מהחור באוזון", נבחרה שפה אמפתית ומקרבת, לפיה כדור הארץ הוא הבית שלנו ועל כן עלינו לשמור עליו. הצלחת הקמפיין העולמי הזה הייתה יוצאת דופן, חצתה כל חומה מוכרת של תרבויות, אמונות, ומחלוקות אידיאולוגיות ומדיניות. כוחה של תודעת הבעד כמגשרת, מפעילה ומעוררת שיתופים ודיונים, התגלתה במלוא עוצמתה בגלי המחאה החברתית ברחבי העולם. היא נגלתה לנו גם בהצלחת קמפיין הפייסבוק של "איראנים/ישראלים אוהבים", שעלה כנגד הכוונה לתקוף באיראן. הקמפיין החיובי הצליח לייצר תקשורת ישירה בין אזרחי המדינות וחתר תחת חומות האיבה של המנהיגות.
תודעת הבעד התגלתה כאטרקטיבית וכאפקטיבית לקידום מטרות ומסרים. אדם האוהב בעלי חיים, יימלט מצילום של כלבים נואשים הממתינים למאכלת בסין או דולפינים הנטבחים ביפן, אך יתמלא השראה ורצון לפעול מדיווחים ותמונות של הצלתם. המעבר לתודעת בעד, המבוסס מחקרית על כך שחיזוק רגשות ממנעד חיובי וחיזוק התקשורת הבין-אישית מיטיבים הן עם הבריאות והן עם העסקים, כרוך ישירות גם בהחלפת אוצר המילים של הרגש – לדבר על אותה מציאות קשה בשימוש במילים אחרות, מקרבות ומפעילות. לכך נגעו גם ממצאי המומחים בכינוס בסטנפורד: שפה חומלת מציתה רצון אמיתי לסייע, שפה אמפתית אפקטיבית בקידום כתבות, סטטוסים ובלוגים.
כוחה של התקשורת יעמוד על ריבוי הגשרים שתבנה והחומות שתפיל בעזרת הטכנולוגיה. בצד הכינוס החלוצי בסטנפורד התקיימה תחרות בין מפתחים, מהנדסים ומעצבים של אפליקציות לתועלת הגברת האנושיות והחמלה. בתחרות זכה סם רייס, המייסד של X-change the world העוסקת בפיתוחים למטרות חינוך לשינוי חברתי. רייס עיצב אפליקציה המלמדת סטודנטים בארה"ב להשתמש במינוחים רגשיים חיוביים ונועדה לשיפור התקשורת בינם, ועם עמיתיהם בעולם. האפליקציה מאפשרת למשתמש לבחור באיזו דרך חיובית ירצה להעביר את המסר שלו, מראה לו כיצד להשלימו, ומהי האפקטיביות שיפיק מבחירתו.
חשבו כמה תועלת נוכל להפיק אצלנו, אנשי תקשורת ומשתמשי תקשורת, אם נצליח להטמיע בשיח התקשורתי הישראלי "אפליקציה" המקדמת חמלה וגישור.
יעל גבירץ היא עיתונאית וביוגרפית, מלמדת כתיבה עיתונאית לתקשורת בעידן האינטרנט, מרצה על "מהפכת התקשורת בעידן המהפכות הטכנולוגיות והחברתיות" מטעם מרכז המרצים לישראל
www.hamartzim.co.il