
צילומים: תקווה מהבד
היום
הקמתי חברה שמייצרת את הקינוח הספרדי צ'ורוס שזה סוג של פחזנית מטוגנת עם חור באמצע שניתן למלא בו רטבים שונים. הכול התחיל במאסטר שף, כשעשיתי קינוח איטלקי שנקרא "זפולה" שזה סוג של סופגנייה מהמטבח האיטלקי. אחרי התוכנית חיפשתי היבט עסקי למאכל הזה והתברר שאף מפעל בארץ לא יכול לייצר את זה בגרסה חלבית ואין בארץ מוצר חלבי מטוגן קפוא בפס ייצור תעשייתי מסיבות של כשרות. חיפשתי משהו דומה ומצאתי את הצ'ורוס בגרסת פרווה מאוד מוצלחת ואין בעצם הבדל בין חלבי לפרווה. אפשר לומר שאני הבאתי את הטרנד של הצ'ורוס לארץ. כשהקמתי את העסק הרבה לא ידעו מה זה. היום זה מוצר שמשווק למסעדות, אולמות אירועים, קייטרינג ועוד.
לפני מאסטר שף
הייתי שותפה במשרד יחסי ציבור ועורכת תוכן בתוכנית לייף סטייל בשם "תענוגות החיים" בערוץ 10. היה בה אייטם של אוכל. במסגרת התוכנית נסעתי לצלם כל מיני שפים מבשלים ונוצר אצלי ידע קולינרי שפתח לי עולמות.
על מאסטר שף
אני חושבת שהסיבה שלא ניצחתי זו אולי עייפות החומר. במשך כל העונה השתוללתי, קפצתי בנג'י. היו לי חמש מנות מצטיינות שזה שיא בכל העונות. במשימה האחרונה ביקשו מאתנו לעשות מנה שמתעלה ומגיעה לשיא ושם זה גמר אותי.
מאייל שני למדתי שכל מנה היא בעצם קונטקסט. להבין שכל מנה באה ממקום מסוים והולכת למקום מסוים. שהכול חייב להיות הרמוני, מחובר, שחייב להיות איזשהו סיפור; מחיים כהן קיבלתי המון ביטחון. הוא אמר לי ללכת עם האמת שלי ולהיות בטוחה בעצמי; יונתן רושפלד מאוד מקצועי ומאוד מדויק. למדתי ממנו קודם כל לעבוד נקי ומסודר שזה חשוב מאוד; מיכל אנסקי פתוחה מאוד ואני מתחברת להשקפה שלה ולגישה שלה לחומרי הגלם ולדברים טריים וטובים.
הבישול שלי
הבישול שלי ננעל על המטבח האסיאתי שזה מטבח גם בריא וגם מגוון בחומרי גלם כמו טפיוקה, קרם קוקוס, סוכר דקלים, ג'ינגר ועוד. אין חוקים בבישול אסיאתי. למשל, יש סלט פפאיה שעושים אותו כל השנה ומכינים אותו בדרך כלל עם מיץ לימון. אם אין מיץ לימון מכינים אותו עם מיץ תפוזים או מיץ מפרי הדר אחר וזה יוצא טוב. זה כמו פרי סטייל בבישול ואת זה אני אוהבת. זה מטבח שיש בו גם מהירות, גם בריאות וגם טעמים מאוד עשירים.
הטעמים שלי
הטריות, הקראנצ'יות ושילובי המרקמים. אני אוהבת את השילוב מכל דבר. גם שמנת גם חמאה. גם מלוח, גם מתוק, גם חריף.
חטא קטן
אני אוהבת מאוד חמאה ומסוגלת לאכול לבד חבילת חמאה עם לחם. אגב חמאה זה גם פחות קלוריות משמן. אם שורפים חמאה זה מפריש חומרים לא בריאים. אבל אם לא שורפים חמאה היא בריאה מאוד.
עוד משהו
לאחרונה התחלתי לבשל אוכל קאלט – מאכלים שהפכו להיות ידועים לאחר שנכתב עליהם בספרים או שצולמו בסרטים. זה כמו לקחת גיבור שאהבת ולהחיות אותו באמצעות האוכל. למשל, עשיתי ארוחת סופרנוס, שהיה בה את הלזניה המפורסמת של טוני סופרנו. דוגמה אחרת היא הקורנביף – מאכל מניו יורק שנלקח מהסרט "כשהארי פגש את סאלי", מהסצנה המפורסמת שהם אוכלים כריך קורנביף.
אני גם מבשלת לאירועים פרטיים ובקרוב מתחילים לצלם תוכנית חדשה שלי בטלוויזיה, עם מתכונים שלי. זאת לא תהיה תוכנית רגילה של מצלמה ומטבח, אלא משהו חדשני עם הרבה אקשן. במקביל אני עובדת על ספר חדש שיוצג בו אוכל שטבחים אוהבים לאכול בעצמם.
מלבד אלה אני גם עיתונאית אוכל בכמה אתרי אינטרנט ומגזינים, ויש לי פינה בערוץ 10 בתוכנית של הילה נחשון ואקי אבני.
לא הרבה יודעים ש…
אני רגישה לגלוטן וגיליתי את זה אחרי שלוש-ארבע שנים לא נעימות. המטבח האסיאתי מספק לי פתרון מסוים לזה כי אין בו לחם ויש בו הרבה אפשרויות אחרות. למשל, לעשות סנדוויץ' מטורטיה תירס או מחסה ולא מלחם.
עוף בקארי צהוב בליווי תפוחי אדמה
מרכיבים |
אופן ההכנה |
|
1 חזה עוף חתוך לקוביות קטנות 3-2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות 2 עגבניות בינוניות, חתוכות 1/4 כוס כוסברה קצוצה 2 כפות אבקת קארי 1 מקל קינמון |
1 כפית צ'ילי |
בווק, על אש בינונית, שמים את הקארי, את מקל הקינמון ואת הצ'ילי. מחממים במשך כ-30 שניות עד שהתבלינים מתחילים לשחרר את הארומה. מוסיפים את השמן, את הבצל, את השום ואת הג'ינג'ר. מוסיפים 3-2 כפות של ציר עוף. מבשלים במשך כ-2 דקות. מוסיפים את העוף ואת תפוחי האדמה, את הקטשופ ואת ציר העוף הנותר. בסוף מוסיפים את חלב הקוקוס, את הסוכר ואת עלי הליים. כאשר העוף ותפוחי האדמה מבושלים, מתקנים את התיבול באמצעות הוספת צ'ילי, מלח, פלפל או חלב קוקוס לפי הטעם. מגישים חם. |