זו הייתה שעת בוקר, השעון המעורר צלצל בחוזקה וטים פוסט, דוקטורנט הולנדי צעיר, ניסה את כל הטריקים שיעזרו לו להישאר במצב החלום שבו היה בדקות האחרונות, אך רעש השעון האפיל על הכול. הוא פקח את עיניו ובפעולה אוטומטית, ממש כאילו היה צריך לשטוף את פניו, הוא שלף עט והחל לכתוב את החלום שהתעורר ממנו ביומן החלומות שהוא מחזיק על השידה שליד המיטה:
״מצאתי את עצמי בחדר שינה קטן. אור דלק על הקיר לצדי. הסתכלתי סביבי והנחתי בפשטות שזה היה חדר השינה שלי. באופן מוזר, בחדר לא היו חלונות. הוא נראה יותר כמו מערה, כאילו שהייתי בתוך בועה העשויה מאבן חול חלקה.
הסתכלתי סביב ושמתי לב שלחדר לא הייתה דלת. איך הגעתי לכאן? ואיך אני יוצא? התחלתי לדאוג. מכיוון שהתכוננתי למצבים כאלו, הסתכלתי על שעון היד שלי וביצעתי בדיקת מציאות. השעון זז והשתנה כמו משוגע. כמובן שחלמתי
״הסתכלתי סביב ושמתי לב שלחדר גם לא הייתה דלת. איך הגעתי לכאן? ויותר מכך, איך אני יוצא? התחלתי לדאוג. מכיוון שהתכוננתי למצבים כאלו בעבר, התחושה הזו שנפלה עליי גרמה לי להסתכל במהירות על שעון היד שלי ולבצע בדיקת מציאות. מחוגי השעון שלי זזו כמו משוגעים. כמובן שחלמתי״.
החלום ממשיך לכיוונים מעניינים המתוארים באתר שהקים פוסט, המוקדש כולו לקהילה מיוחדת במינה: ״החולמים הצלולים״ – אנשים היודעים להישאר צלולים ומודעים לעצמם בזמן שהם חולמים.
פוסט מגדיר את עצמו כחוקר חלומות צלולים, עיסוק שהוא מנסה לגשת אליו מהפן המדעי, ומתייחס אליו במלוא הרצינות מאז שהיה בן 17 וקרא את כל הספרים והמחקרים שאפשר היה לקרוא בנושא. ״ריתק אותי לדעת שאנשים יכולים להיות מודעים בחלומות שלהם, להיות מודעים בשעה שהם עדיין חולמים ובכך גם לשלוט בחוויית החלום שלהם״, הוא אומר בראיון לאפוק טיימס. ״אתה בונה לעצמך את העולם הווירטואלי שלך, שבלתי אפשרי לבנות או להשיג בחייך היום-יומיים בגלל חוקי הפיזיקה, החברה וכו׳״.
הוגים וחוקרים רבים בכל התרבויות התנסו בחוויית החלום המיוחדת הזו, החל מתקופת יוון העתיקה, דרך הבודהיסטים בטיבט ועד לאנשים ברחבי העולם הכותבים בלוגים ונפגשים בפורומים באינטרנט – כולם מציעים טכניקות שונות להיות צלולים בחלומות ומתארים חוויות אישיות.
במיוחד משכה את תשומת לבו של פוסט גישה אחת לחלומות צלולים – גישתו המדעית של החוקר והמדען האמריקני סטפן לה ברג׳. בשנות ה-80 הצליח לה ברג׳ לראשונה להוכיח שבאמת אפשר להיות צלולים בחלום ושזאת לא חוויה שנמצאת רק בדמיונם הפרוע של כמה אנשים. פוסט מתייחס לעצמו כתלמידו וידידו של לה ברג׳,