
החלל המרכזי במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק
WestportWiki
כשרואים את סרטו של ג'ורג' קלוני, "ציידי האוצרות", בין אם אוהבים אותו ובין אם לא, קשה שלא לחשוב (במיוחד אם אתה אוהב אמנות מושבע) על המאמץ האדיר שעשו הנאצים במלחמת העולם השנייה לגנוב ולהחביא יצירות אמנות ברחבי אירופה – עבודות של מיכאלאנג'לו, ורמיר, רמברנדט ורנואר – ועל המאמץ המקביל שעשו האמריקאים והאירופאים כדי להצילן, גם תוך סכנת חיים. היום, 70 שנה אחרי, האם היינו טורחים בכלל להציל יצירות מופת כאלה?
הופעת האינטרנט ושכלול הטכנולוגיה חוללו שינויים עמוקים ומשמעותיים בעולם התרבותי והחברתי שלנו. ראינו כבר איך תעשיית המוסיקה שינתה את פניה וגרמה לכך שגם מוסיקאים מפורסמים מאוד מעלים את עבודתם בחינם לרשת. ראינו איך אנחנו נפרדים אט אט מהנייר בעקבות המידע הרב והזמין שהאינטרנט מספק לנו בכל עת. השינויים שהתרחשו מטלטלים היום את המוסיקאים ואת אנשי הספר, הנדרשים להמציא דרכים חדשות להתפרנס וליצור.
גם בעולם האמנות נשמעות תהיות על השינויים הצפויים בו, בעקבות חופש היצירה שהאינטרנט מציע לאמנים. האם ערכם של מוסדות מסורתיים, כמו מוזיאונים וגלריות, עומד להיפגע (אם לא נפגע כבר) או שמא להיפך – להתחזק? ומה יקרה לאמנים עצמם?
ענן או מוזיאון?
ד"ר אבי רוזן, אמן ויוצר ב"סייברספייס", מתריע כבר עכשיו שהעשייה באינטרנט הופכת את המוסדות המוזיאליים לבלתי רלוונטיים ומבשרת את סופה של האמנות המסורתית. לדבריו, הרשת שואבת לתוכה כמות עצומה של אמנים שבורחים מהעולם המסורתי של הגלריות והמוזיאונים, מסיבות כלכליות ואמנותיות.