תמונה: Fotolia
מי מכם שלמד פעם אמנות ודאי התרגל לשמוע כמה משפטים נפוצים, כמו ״אמנות זה לא שימושי״, ״אמנות לא תשלם את החשבונות״ או ״תעשה משהו עם עצמך, תלמד מקצוע אמיתי״. ומנגד, ודאי כבר למד אילו תשובות לענות: ״לא רק הכסף חשוב״ או ״מאיפה אתם יודעים שאני לא אהיה הדה וינצ׳י הבא?״ וש״אמנות זה שימושי לנפש״.
אז זהו, שמסתבר שלא רק לנפש. חברות גדולות כמו אינטל, גוגל, הרשי, פורד, פפסי ואחרות מעסיקות בשנים האחרונות סופרי מדע בדיוני ואמנים כדי שיעזרו להם לחשוב על המקום בו יהיו עוד כעשור או שניים והמוצרים שירצו לפתח.
חברת פפסי באה אלינו ואמרה, ‘אנחנו מוכרים בקבוקי פלסטיק, אבל מודעים לכך שזה בעייתי. תוכלו לעזור לנו ליצור עתיד בלי בקבוקי פלסטיק?׳ וכך עשינו
100 שנה לאחר שז׳ול ורן כתב על הצוללת שלא הומצאה עדיין, ואסימוב כתב על הרובוט שהיום אנחנו לומדים להכיר מקרוב, השחקנים הגדולים בעולם מתחילים להבין שלא מספיקים מהנדסים, ממציאים וחוקרים כדי להמציא את הדבר החדש, אלא דרושים גם אנשים עם דימיון מפותח, חוש עתידני ואולי הכי חשוב – הבנה של מה זה להיות אנושי.
הפוסט הג׳וב החדש של סופרי המדע בדיוני הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל