תמונה: Fotolia
ג׳או בו-וון היה ילד מחונן וסקרן. הוריו עודדו אותו תמיד לחפש בעצמו את התשובות לשאלות האינסופיות שלו, ושלחו אותו ללמוד באחד מבתי הספר היוקרתיים בבייג׳ינג. אבל בגיל 15 הוא החל להבריז מהשיעורים וברח למקום בלתי צפוי – האקדמיה לחקלאות. הוא שטף מבחנות, קרא ספרים בגנטיקה והשתתף בניסויים שחקרו את הרצף הגנטי של מלפפונים. כאשר תוצאות המחקר התפרסמו ב-Nature Genetics ב-2009, שמו הופיע בין המחברים.
משם הדרך הייתה קצרה להתקבל בגיל 17 לחברת Beijing Genomics) BGI Institute) שמתמחה במחקר גנטי. גם שם הוא הוכיח את עצמו מעל המצופה, ומונה לנהל את סניף החברה בהונג קונג שחוקרת את הגנים האחראים לאינטליגנציה גבוהה. מבחינתו של ג׳או זו הייתה התגשמות חלומותיו הגדולים ביותר.
החברה אספה דגימות די-אן-אי של אלפי אנשים, חלקם ילדים שהשתתפו באולימפיאדות מדעיות בסין, והחלה לנתח את הרצף הגנטי שלהם. כשג׳או יסיים את המחקר, הוא מתכנן לערוך או לשנות את הגנים של תינוקות כדי ליצור ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה.
ג׳או מוביל תחום שאולי יגיע בעתיד הלא רחוק לכל בית, ואולי לכל ילד בישראל. כל זה הודות לטכנולוגיה חדשה שפותחה בשנים האחרונות הידועה בשם CRISPR CAS9 (קריספר), המאפשרת לערוך ולשנות די-אן-אי של צמחים, של חיות וגם של בני אדם בקלות, במהירות ובמחיר זול יחסית שלא היה אפשרי קודם.
תמונות: Fotolia
בשלב הראשון יוכלו אנשים הסובלים ממחלות תורשתיות כמו סיסטיק פיברוזיס להחליף גנים פגומים בגנים בריאים; לאחר מכן נוכל להוסיף לעצמנו גנים שיחסנו את גופנו מזיהומים או יעכבו הזדקנות; ובעתיד הלא רחוק נוכל אפילו לעצב תינוק משופר לפי הזמנה: בלונדיני, גבוה, בריא, אתלט, עם אינטליגנציה גבוהה.
מעבדות וחברות ביו-טכנולוגיות ברחבי העולם מתחרות ביניהן בימים אלה על פיתוח פטנטים, החל מריפוי גני, דרך החזרה לחיים של חיות נכחדות כמו הממותה הצמרית, ועד להעצמה של תכונות פיזיות ומנטליות של בני אדם.
הטכנולוגיה תאפשר גם לשלוט על ההורשה לדורות הבאים. אם למשל נשתמש בה כדי לערוך שינויים בדי-אן-אי של תאי דם או כבד, השינויים יחולו עלינו בלבד. אבל אם נערוך שינויים בדי-אן-אי של תאי ביציות, זרעונים או עוברים, זה יעבור גם לדורות הבאים, מה שנקרא בעגה המקצועית ״הנדסת קו תאי הנבט״ (Germline). האפשרות הזו מעוררת ויכוחים סוערים בקהילה המדעית, הרפואית והאתית, כי היא מאפשרת לשנות את התורשה האנושית.
בינתיים הציבור הרחב עדיין לא שותף ברובו לוויכוחים וגם אין לו מספיק אינפורמציה לגבי הסיכונים שהטכנולוגיה הזאת מציבה. מתברר ש״קריספר״ רחוקה משלמות וסובלת משיעור טעויות גבוה. במילים פשוטות, שינוי בגן מסוים יכול ליצור שינויים מזיקים בגנים אחרים שיגרמו לסרטן למשל.
רוב הניסויים שפורסמו עד היום נערכו על בעלי חיים, אבל באפריל 2015 סין פרסמה שכבר החלה לבצע ניסויים בשינוי גנים של עוברים אנושיים, בינתיים עוברים שמלכתחילה היו פגומים. לאן כל זה מוביל בסופו של דבר? והאם צריך לעצור את התהליך?
הפוסט לתכנן את התינוק המושלם הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל