איור: Fotolia
במעבדה של פרופ׳ נטלי בלבן מהאוניברסיטה העברית, ניסו לבלבל את החיידקים ולפתות אותם להיכנס למלכודת מוות. לארוחת הלילה נתנו להם אוכל משביע, טעים ונקי. ואילו בארוחת הבוקר נתנו להם אוכל משביע וטעים אבל לא כל כך נקי: הוסיפו לו אנטיביוטיקה שאמורה להרוג אותם, או לכל הפחות את החלשים שבהם.
שלוש שעות אחרי ארוחת הבוקר הקטלנית, נתנו להם שוב אוכל משביע, טעים וגם נקי. התבלבלתם? התברר שהחיידקים דווקא לא. עשרה ימים אחרי שניסו כך לשגע אותם, גילו שהחיידקים ששרדו למדו להתאפק ולדלג על ארוחת הבוקר הקטלנית. ולא זו בלבד, הם גם שינו את הגנים שלהם, כך שהצאצאים שלהם כבר מהתחלה ידלגו על ארוחת הבוקר.
המידע הגנטי של חסינות מאנטיביוטיקה יכול לעבור במהירות מחיידק לחיידק, לפעמים זה כמו אש בשדה קוצים
במעבדה חשבו שאולי החיידקים האלה אינטלגנטים במיוחד, וניסו את הטריק על חיידקים אחרים, והפעם השאירו להם ״על השולחן״ את הארוחה עם האנטיביוטיקה למשך חמש או שמונה שעות בכל יום. אבל גם החיידקים האלה לא התבלבלו. הם כיווננו את הטיימר שלהם, ולמדו לצום בדיוק לפי השגיונות של הנסיין.
מתברר שדווקא לחיידקים, יותר מאשר ליצורים אחרים, יש גמישות מדהימה שמאפשרת למצוא את הפתרון ״היצירתי״ במהירות מפתיעה. ד״ר אביגדור אלדר מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב אומר שעד עכשיו החיידקים למדו במהירות להתמודד עם כל האנטיביוטיקות שניסו נגדם. ״כל משפחת אנטיביוטיקה חדשה שמוצאים, וקשה מאוד למצוא כאלו, מתגלה שכעבור עשר עד 15 שנה יש כמויות גדולות של חיידקים שעמידים בפניה״.
בינתיים חיידקי-העל האלה, כפי שמכונים החיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה, מאכלסים דרך קבע את מחלקות בתי החולים, בעיקר את חדרי הניתוח, ואדם שנכנס אפילו לניתוח הפשוט והקל ביותר, עלול להידבק בחיידק אלים שלאנטיביוטיקות אין בעצם שום השפעה עליו.
נגיף פאג׳ בפעולה: תוקף חיידק | תמונה: Fotolia
משחקים בלגו
״איך החיידקים יכולים להיות כל כך חדשניים ו׳יצירתיים׳?״, אני שואלת את פרופ׳ אורי גופנא מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. גופנא מסביר שחיידקים יכולים ״לשחק״ בחופשיות רבה מאוד עם המרכיבים של המידע התורשתי שלהם, כמו ילד קטן שמשחק עם אבני לגו. הילד לא ממש יודע מה הוא עושה עם האבנים, כך שהוא מחבר כל אבן לכל אבן אחרת באופן אקראי. באופן דומה החיידקים ״עושים ניסויים״, רבים שבודקים איזו מוטציה, או אילו צירופים שונים של מרכיבי התורשה שלהם, יעזור להם לשרוד בסביבה חדשה, במקרה שלנו למשל, סביבה עם אנטיביוטיקה.
הפוסט האם החיידקים עושים בנו ניסויים? הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל