איור: Fotolia
המתמטיקאי אנרי פואנקרה ישב שעתיים בכל יום ליד שולחן העבודה שלו, במשך שבועיים, וניסה לפתור בעיה מתמטית סבוכה שעבד עליה. בחיבורו המפורסם ״בריאה מתמטית״, הוא מתאר כיצד ניסה בכל כוחו לחשוב על הפתרון לבעיה, אבל פשוט לא מצא אותו.
לבסוף הוא החליט לוותר: הוא עזב לגמרי את חדר העבודה בביתו ויצא לטיול עם חבריו. ״הטיול גרם לי לשכוח את הבעיה המתמטית שעבדתי עליה״, הוא כתב. אבל ברגע שעלה לאוטובוס בדרך ליעד הבא בטיול, קרה דבר בלתי צפוי. ״ברגע שכף רגלי דרכה על מדרגת האוטובוס, ומבלי שהיה דבר במחשבתי שהיה עשוי לסלול את הדרך לכך, הפתרון לפתע צץ. כשחזרתי הביתה, רק מטעמי מצפון וידאתי בזמני החופשי שהפתרון נכון״.
חווייתו של פואנקרה אינה יוצאת דופן. כ-50 שנה לפני כן, לכימאי אוגוסט קקולה היה רגע הארה (״אהה!”) דומה: אחרי שנים של מחקר, היה לו חלום בהקיץ בו ראה נחש מתעקל כשזנבו בתוך פיו. ״הצורה הזאת הסתחררה והסתחררה מול עיני, ופתאום בבת אחת התעוררתי״. מתוך הצורה הטבעתית שהופיעה מול עיניו, צץ בראשו של קקולה המבנה המשושה של מולקולת הבנזן, שנחשב לרגע האהה הגדול ביותר בכימיה.
בשביל רגע של הארה, צריך להפסיק לחשוב על הבעיה
ומימים קדומים יותר האגדה מספרת על ארכימדס, שבשעה שטבל במרחץ ציבורי וראה את נפח המים שגופו דוחה כשהוא נכנס לאמבטיה, הוא לפתע בבת אחת הבין איך יוכל לבדוק האם כתר המלך עשוי מזהב טהור. סיפרו שמרוב התרגשות הוא רץ עירום ברחובות סיראקוס כשהוא צועק: ״אאוריקה!!״ (מצאתי).
איור: Fotolia
בכל הסיפורים המפורסמים האלה, שיש עוד רבים דומים להם, הפתרון לבעיה מציקה מכה לפתע כמו ברק, מגיח פתאום כמו משום מקום. במשך שנים רבות לא ידעו להסביר איך ומאין הפתרון לפתע מגיע, ומעטה מסתורין אפף את תופעת ה”אהה!”.
אבל בעזרת טכנולוגיות של הדמיה מוחית ופעילות חשמלית במוח, בעשור האחרון נוירולוגים ופסיכולוגים התחילו לחקור מה קורה במוח כאשר מתרחש רגע אהה. ד״ר דייוויד רוק, יועץ ארגוני, ומנכ״ל חברתNeuruLeadership שמיישמת את ממצאי המחקרים, ראיין כ-30 מדעני מוח ועקב לאורך עשור אחרי המחקרים בתחום. בראיון לאפוק טיימס הוא מספר על המודל שבנה, שיכול לדבריו ליצור את התנאים שיביאו ליותר רגעי אהה ובעזרתם להגביר את היכולת היצירתית ופיתוח המצאות וחידושים.
הפוסט איך לפרוץ מוח נעול? הופיע ראשון באפוק טיימס ישראל