תמונת אילוסטרציה (להמחשה בלבד): Stanley Wood/Flickr
מה אם היינו יכולים לדעת מראש שמישהו ייכנס לבית קפה עם תת מקלע ויבצע פיגוע טרור? ומה אם הייתה לנו היכולת לדעת מבעוד מועד שנער עומד לקחת סכין ולרצוח עובר אורח ברחוב? הסטארט-אפ הישראלי Faception (פייספשן) טוען שהצליח לפתח אלגוריתם היודע לחזות בדיוק את זה, וכבר חתם על כמה חוזים עם סוכנויות ביטחון אמריקניות, האחרון שבהם בפברואר 2016. "זה כלי שמעולם לא היה לרשויות הביטחון", אומר בראיון בלעדי לאפוק טיימס שי גלבוע, מייסד ומנכ"ל "פייספשן". "זו טכנולוגיה חדשה שמביאה איתה הזדמנויות חדשות".
האלגוריתם של פייספשן כבר יודע לזהות מראש מי יכול להיות טרוריסט, מי סוחר סמים ואפילו מי פדופיל, לפי גלבוע. כל מה שהוא צריך כדי לעשות את זה ברמת דיוק של יותר מ-80 אחוז הוא תמונה של האדם.
"על סמך ניתוח מבנה הפנים של האדם אנחנו מגיעים למסקנות לגבי תכונותיו, הפוטנציאל שלו לבצע פשע, מבנה האישיות שלו או אפילו היכולת שלו להיות טוב בתחום מסוים. אנחנו יכולים לעשות את זה לאנשים בודדים או להמון".
המערכת שלנו מספקת התראה על אדם עם פוטנציאל גבוה לסחור בסמים. אם הוא מבקש ויזה, הרשויות יכולות להחליט לחקור אותו או לא להכניס אותו למדינה
אתה באמת יכול להגיד לי שאפשר לדעת מתווי הפנים של אדם אם הוא טרוריסט או פדופיל?
"אני יכול להגיד לך שהגענו לדיוק של מעל 80 אחוז במבחנים שביצענו, ושהדברים האלה מתבטאים בתווי הפנים. תווי הפנים הרי נוצרים מהדי-אן-אי של האדם. ובדי-אן-אי מקודדים המאפיינים האישיים שלנו, כולל הכוונות שיש לנו והפוטנציאל שלנו. אפשר לבדוק את זה בכלים מתמטיים. נעשו כבר מחקרים אקדמיים בתחום".
בסרטו של שפילברג מ-2002 "דו"ח מיוחד" (Minority Report) יחידת ה״טרום-פשיעה״ עוצרת אנשים שעומדים לבצע פשע, עוד לפני שהם מבצעים אותו. האלגוריתם של פייספשן יכול להביא אותנו צעד אחד לקראת תרחיש שכזה. כבר היום הוא מתריע בפני סוכנויות ביטחון שונות בעולם על אנשים עם פוטנציאל גבוה לבצע פשע, לפי גלבוע.
"המערכת שלנו מספקת התראה למשל על אדם עם פוטנציאל גבוה לסחור בסמים. אם הוא מבקש ויזה או אשרת עבודה במדינה מסוימת, הרשויות יכולות להחליט לחקור אותו או לא להכניס אותו למדינה. יש מדינות שחשד קטן – סיכוי של 20 אחוז שהוא סוחר סמים, מספיק כדי לא להכניס אותו".
שי גלבוע, המנכ״ל. משמש גם כאחראי על תחום האתיקה. מעוניין להיכנס גם לשוק הדייטינג. ״יכול להיות שמישהו יסמן שהוא לא רוצה להיות עם אדם שיש לו פוטנציאל לפשיעה. יש כאן שאלה אתית מהותית״ | צילום: ואדים ברסטצקי
אחת ההדגמות הראשונות שעשו ב"פייספשן" כדי להוכיח את יעילות הטכנולוגיה שלהם הייתה על שחקני פוקר: 50 שחקנים לא מקצועיים התחרו ביניהם בטורניר פוקר. כשהאלגוריתם של פייספשן סרק את תווי הפנים של השחקנים, הוא הצליח לחזות מי יהיו שבעת השחקנים הטובים ביותר. כל השבעה הגיעו לשלב האחרון בטורניר. "מבין שלושת הפיינליסטים, שניים חזינו נכון, והשלישי לא הסכים להצטלם", אומר גלבוע.
באופן דומה מצליח האלגוריתם לחזות, רק על בסיס מבנה הפנים של האדם, מי למשל הוא חוקר במדעים מדויקים, למי יש איי-קיו גבוה ומיהו מהמר. "אנחנו מנסים להיכנס גם לתחום של ביטחון הציבור, כמו אלימות בספורט, שהיא בעיה קשה מאוד באירופה ובדרום אמריקה. אני יכול לדוגמה לומר שלשער 8 באצטדיון וומבלי בלונדון נכנסו 20 אנשים אגרסיביים מאוד, ועוד 13 מובילי דעה, ויש שם פוטנציאל נפיץ".
אבל האלגוריתם של פייספשן לא ישמש רק גופי אכיפת חוק. גלבוע מתכנן להשתמש בו לתחומים מגוונים – החל מחינוך ועד עולם הדייטינג, שעוד נחזור לדבר עליו וגם על שאלה מהותית אחת – אילו השלכות יהיו לטכנולוגיה החדשה?
הפרופיילר
זה התחיל כשבתו של גלבוע הגיעה לגיל ההתבגרות ומערכת היחסים שלה עם אימה הפכה לקשה. הן צעקו זו על זו, הכעס הלך וגבר והקונפליקט החמיר. יום אחד חבר שמע את הצרחות. "אני לא רוצה להתערב, אבל אשתי יודעת לאבחן בעיות תקשורת בין אנשים לפי הפנים שלהם".
גלבוע הבין שאין לו מה להפסיד, ושלח לאישה את תמונותיהן של בתו ואשתו. "תוך יום הגיע פרופיל. כשהן ראו אותו, הפה שלהן נפער. האישה ערכה ניתוח אופי מדויק של בתי ושל אשתי, ואמרה איפה נמצאים הקצרים ביניהן, למה הם קיימים, ומה הסיבה שהן לא מתקשרות טוב".
הפרופיל סייע לשתיים לשפר את מערכת היחסים ולתקשר טוב יותר. "זאת הייתה תחושה של הקלה גדולה מאוד", מספר גלבוע. אבל זאת גם הייתה תחושה של הזדמנות. הראש היזמי של גלבוע החל לעבוד, והוא הבין שאם יוכל לפתח טכנולוגיה שתעשה דבר דומה, היא תוכל לשנות את העולם.
דיוויד גבריאל, הפרופיילר הראשי. איבטח בעבר שגרירים ואח״מים באמצעות היכולת לנתח תווי פנים ולזהות גורמים עוינים | צילום: ואדים ברסטצקי
"גלבוע פנה אליי, ואמרתי לו: שמע, התפרצת לדלת פתוחה, הרעיון הזה מקנן בי כבר שנים רבות", נזכר דיוויד גבריאל, שהפך במהרה למייסד שותף בחברה החדשה. גבריאל היה המומחה שלימד את אותה אישה כיצד לבצע אבחון אישיות על סמך תווי הפנים. אחרי שלמד את תורת האבחון הזו, בשנות האלפיים הוא החל להציע ייעוץ, החל להרצות בנושא, וגם הופיע בכמה תוכניות טלוויזיה. "בזכות היכולת הזו גם אבטחתי שורה של שגרירים, כולל נשיא ארה"ב וסנטורים, והכשרתי מאבטחים כיצד לזהות גורמים עוינים על סמך מאפייני פנים וקול. כשאני עומד מול אדם ונותן אבחנה, אומרים לי בדרך כלל שאני מדייק ב-80 או 90 אחוז. יש גם שאומרים 100 אחוז".
קשה להאמין. בוא ננסה. מה אתה יכול להגיד עליי?
גבריאל מסתכל עליי ומתחיל לדבר. אני כותב כל מילה. כשאני קורא לאחר מכן את הניתוח שלו אני מבין כמה מדויקים היו רוב הדברים שאמר עליי. אדם שלא מכיר אותי מקרוב לא יכול לדעת את זה. למעשה, גם כמה מאלה שמכירים אותי מקרוב לא בהכרח יודעים. הוא קלע בדיוק מפתיע לאופי שלי, לנקודות החוזקה וגם לנקודות החולשה. הוא ידע להסביר למשל מה מקשה עליי כשאני מנסה לכתוב, איפה הקשיים שלי בתקשורת עם אנשים ומה בתחום העיסוק שלי עושה לי טוב. היו גם דברים פחות מדויקים, שפחות הצליחו לקלוע. עם זאת, כשחשבתי על זה לעומק, הבנתי שחלק מהם היו אכן נקודות חולשה שהיו לי בעבר והצלחתי לשנות במשך השנים. הפנים שלי, מסתבר, לא השתנו בהתאם.
גבריאל חבר בשמחה לגלבוע, והשניים המשיכו לגייס אנשים. גלבוע היה המנכ"ל, וגבריאל הפרופיילר הראשי. שחקן המפתח השלישי שהצטרף אליהם, בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות שאמור להוביל את פיתוח האלגוריתם, היה ד"ר איציק וילף, בעל רקורד עשיר בניתוח תמונות ופרופיילינג.
ד״ר איציק וילף, סמנכ״ל טכנולוגיות. היה סקפטי, עד שפגש את גבריאל והגיש לו שתי תמונות של קרובי משפחה כדי שינתח אותן | צילום: ואדים ברסטצקי
כשווילף הצטרף הוא התקשה להאמין שניתן ללמוד על אדם רק ממבנה פניו, והחליט לבחון את גבריאל – הוא נתן לו שתי תמונות שגבריאל לא הכיר. "הראיתי לו תמונה של אשתי מגיל 18, ותמונה של קרוב משפחה", הוא מספר. "על אשתי הוא אמר שהבחורה הזו תבחר בהמשך ללמוד הוראה, דבר שהיא עצמה לא ידעה שיקרה בגיל 18. ועל הקרוב הוא אמר שמדובר באדם שהכול חייב להיעשות לפי הצורה שבה הוא רואה את הדברים – המשפט שאכן הכי מאפיין את אותו אדם.
"כאיש מדע, היה לי ברור שזה לא ניחוש. הייתי מסוקרן מאוד והסכמתי לבחון את העניין. בתהליך הדרגתי ניסינו לפתח אלגוריתם שיבצע חיזוי של דברים שונים״.
כדי לפתח את הטכנולוגיה, הם השתמשו בלמידת מכונה (Machine Learning). וילף מתאר כיצד הם הזינו למחשב מאגרי תמונות של אנשים שניתן לאפיין באופן המייחד אותם מכלל האוכלוסיה – כמו למשל אנשים עם איי-קיו גבוה הנמצאים במאגרי התמונות של הארגון הבין-לאומי "מנסה", תמונות של חוקרים בתחום המדעים המדויקים, תמונות של עברייני צווארון לבן מורשעים או תמונות של שחקני פוקר מקצועיים. כך, האלגוריתם חיפש את התכונות הייחודיות בתווי הפנים המאפיינות כל אחד מסוגי האוכלוסיה האלה.
אתה מאמין שלפני הבחירות הבאות נוכל לתת ציון למועמדים לפי רמת הפוטנציאל שלהם להיות מושחתים? או שנוכל לדעת שאולמרט הולך לגנוב, או שקצב יהיה עבריין מין?
"בדברים הרי גורל כמו אלה אנחנו לא משחררים מידע לציבור הרחב. אולי במהלך בדיקת רקע לאדם מסוים שאמור לטפל בכסף, נוכל לתת אינדיקציה שכדאי לבדוק אותו באופן מעמיק יותר. אנחנו נוהגים מאוד בזהירות באופן שבו אנחנו מפעילים את הטכנולוגיה או משחררים מידע שיש לו קונוטציות שליליות".
תווי הפנים הרי נוצרים מהדי-אן-אי של האדם. ובדי-אן-אי מקודדים המאפיינים האישיים שלנו, כולל הכוונות שיש לנו והפוטנציאל שלנו
אני מנסה להבין לאילו תחומים נוספים גלבוע מכוון את החברה. "אנחנו מאמינים שנוכל להעריך את היכולת של מישהו להחזיר הלוואה, למשל", אומר גלבוע. "כיוון נוסף הוא עולם משאבי האנוש, שבו יש חשיבות לתכונות אישיותיות. נוכל למצוא פרופיל אידיאלי של מועמד. נוכל גם לבדוק התאמה של עובד לצוות או למנהל".
אבל זה שולל ממני את ההזדמנות להשתנות. אפילו אם הייתי עבריין, אני עדיין יכול להשתקם. אבל הפנים שלי לא ישתנו.
גלבוע: "אני חושב שהפנים שלך מייצגות את הפוטנציאל שלך, ושבאמצעות שליטה עצמית אתה יכול להתגבר על מה שפגום בך. אני למשל יכול להיות קמצן בבסיסי, אבל אתאמץ לתת טיפים גדולים מאוד. לכן אנחנו מפעילים רגולציה עצמית. זה מידע שאנחנו לא מעבירים למדינה".
היום.
"וגם לא מחר. הזכות לפרטיות היא ערך קדוש. אם אני אפר אותה, אאבד את המוניטין שלי".
הרבה טכנולוגיות שפעם היו שמורות רק לאנשים מסוימים, הפכו לנגישות לכל אחד. אמזון למשל, יצרה שירות זול ופשוט שמאפשר לכל אחד להשתמש בלמידת מכונה, אפילו מבלי שידע לכתוב שורת קוד אחת. אני יכול לדמיין שבעוד חמש, עשר או 15 שנה, מה שאתם עושים יהיה נגיש לכל תלמיד תיכון מהבית שלו.
וילף: "כן. אבל כבר היום אפשר לעשות עליך פרופיילינג רק מהאינטראקציה הדיגיטלית שלך בפייסבוק. זה כבר קיים, וזה רגיש, וזה ממוסחר. הטכנולוגיה מצעידה אותנו קדימה. יש לזה יתרונות רבים, ויש לזה גם לפעמים אתגרים. אני לא חושב שאם ניקח רעיון, ננעל אותו בקופסה ונזרוק אותו לים, נוכל לעצור את הקדמה".
50 שחקנים לא מקצועיים התחרו ביניהם בטורניר פוקר. האלגוריתם של פייספשן הצליח לחזות מי יהיו השחקנים הטובים ביותר (צילום אילוסטרציה) | צילום: Alfonso Jimenez/Flickr
דיברת על משאבי אנוש – אם יהיה להם השירות שלכם אני עלול להיות מופלה. למשל, אם יש לי נטייה מולדת לחוסר סבלנות, אבל עבדתי על זה, עשיתי מדיטציות, שיפרתי את עצמי כל החיים – האלגוריתם שלכם עדיין יגיד שאני לא מתאים לשירות לקוחות.
גלבוע: "האלגוריתם יאמר שהפוטנציאל שלך הוא להיות קצר רוח, אבל אתה דווקא רוצה לעסוק במקצוע שנדרש בו אורך רוח – האם אתה עושה את מה שנכון מבחינת המבנה האישיותי שלך?
"אם זה יהיה המצב, תוכל לומר שלמדת כלים ושיטות לניהול עצמי והשתנית, ושאתה רוצה שיבדקו אותך במבחן אחר, לא בפייספשן. אולי גם תגיד שאתה יודע שאתה קצר רוח, ושבדיוק בגלל זה אתה רוצה לטפל בעצמך במשך שלוש שנים דרך שירות לקוחות. זה הטיפול שלך".
אבל היכולת הזאת נלקחה ממני. נשללה ממני ההזדמנות מכיוון שכל מקומות העבודה בודקים אותי באמצעות פייספשן.
"אז תלך למקומות שלא משלמים לפייספשן. בנוסף, איך לדעתך יסתכל עליך מעסיק כשתבוא אליו ותאמר שאתה מודע לכך שיש לך נטייה כזאת, אבל אתה עדיין רוצה לעבוד שמונה שעות ביום ולגייס סבלנות גדולה לכך? אני הייתי מגייס אותך מיד. כי אתה מודע".
בוא נדבר רגע על הסרט "דו"ח מיוחד" – על השלב שבו הולכים לעצור אותי כי יודעים שאני עומד לבצע פשע, אף על פי שעדיין לא ביצעתי אותו. איך יראה המין האנושי כשיוכל לבוא אלי שוטר ולהגיד לי שאני הולך לבצע רצח ולעצור אותי?
"זה מהזווית של הרוצח. מה עם הזווית השנייה? אם אומרים לך שיש לך פוטנציאל להיות אלים ולקחת חיים, מה תעשה בעניין הזה? האם תהיה לך גישה לנשק? כל עוד אתה מזיק לעצמך, זה בסדר, אבל מה עם להזיק לצד שלישי. מה עם ביטחון הציבור? האם הזכות שלי לפגוע היא זכות גבוהה יותר…"
זו לא הזכות שלי לפגוע. זו הזכות שלי לחזקת החפות כל עוד לא ביצעתי עבירה.
"אני אומר שכאשר מופיעות הזדמנויות חדשות וכלים חדשים, צריך למצוא גם פתרונות חדשים להתמודדות עם העניין הזה. האם החברה תוכל ליצור מצב שבו היא תמנע ממישהו לקחת חיים כאשר נתריע שיש לו פוטנציאל גבוה מאוד לעשות זאת? האם למשל היא תוכל למנוע ממנו לקבל כלי נשק? או לשים עליו משהו שימנע ממנו להגיע למצבי קיצון? בעולם הטייס, למשל, אם הטייס מאבד עשתונות יש טייס אוטומטי".
מה ניתן לדעת עליכם באמצעות מצלמות האבטחה? "אנחנו עובדים עם סוכנויות לביטחון המולדת וביטחון הציבור בעולם״, אומר גלבוע | תמונה: Fotolia
מול אילו משרדים ממשלתיים אתם עובדים היום?
"אנחנו עובדים עם סוכנויות לביטחון המולדת וביטחון הציבור בעולם. אני לא יכול להגיד מול מי בדיוק. אנחנו בתחרות נגד הזמן. אנחנו חותמים על חוזים נוספים ומתקרבים לעשרה בשנה הקרובה. אנחנו רוצים להיות שם כמה שיותר זמן לבד, אבל אנחנו לא נאיביים. אחרים מתקדמים לעבר היכולות האלה בצעדי ענק".
תחום נוסף שגלבוע חושב לפנות אליו הוא עולם הדייטינג. "נוכל להסתכל למשל על התאמות בין שני אנשים. יכול להיות שמישהו יסמן שהוא לא רוצה להיות עם אדם שיש לו פוטנציאל לפשיעה. יש כאן שאלות אתיות מהותיות. כרגע אנחנו לא רוצים לתת לאנשים גישה לפרטים מסוימים, אבל מצד שני זה יכול להיות משהו שמציל חיים, כי בן אדם לא רוצה להתחתן עם מישהו שירצח אותו אחרי 17 שנה. זו שאלה מוסרית קשה".
אחרי שיצליחו בתחום הביטחון, בפייספשן מתכוונים לפנות זמן לעסוק גם בתחום שהם רואים בו שליחות – חינוך. לכל תלמיד יש הדרך המתאימה ביותר עבורו ללמוד, ומערכת החינוך כיום לא מסוגלת לאפשר התאמה אישית של תוכנית הלימודים. גבריאל חווה זאת על בשרו כשנכשל במערכת החינוך. "אמרו לי שלא יצא ממני שום דבר", הוא מספר, "אז פתחתי תיק אקסטרני, לימדתי את עצמי לבגרות, ועברתי את הבגרויות בהצטיינות". כתבתי כבר בעבר על האופן שבו טכנולוגיות מתקדמות יאפשרו לבצע התאמה אישית של תוכנית לימודים לכל תלמיד, באופן שיאפשר לכל אחד להוציא מעצמו את המיטב. ניתוח האישיות על פי תווי הפנים של פייספשן עשוי להיות גורם נוסף שיאפשר זאת.
אבל לגבי תחומים אחרים, אני יוצא גם קצת מודאג מהשיחות עם מייסדי החברה הנלהבים. אם פייספשן אכן תצליח להוכיח לעולם שאלגוריתם יכול להבין את מבנה האישיות שלנו על פי מבנה הפנים, אז במוקדם או במאוחר, למפלצות הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה תתווסף שכבה נוספת של יכולת להבין אותנו – הפעם לא רק באמצעות ההתנהגות שלנו ברשת, אלא גם על פי מבנה הפנים שלנו, אפילו בלי שניתן את הסכמתנו לכך. ענקיות הטכנולוגיה יוכלו לנסות לרכוש את פייספשן, אבל גם יוכלו פשוט לפתח טכנולוגיה דומה בעצמן לאחר שהיא תתגלה כאפשרית ויעילה.
חברות כמו גוגל ופייסבוק כבר יכולות לדעת עלינו הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לדמיין. הן כבר היום יכולות לנתח ולהסיק מסקנות שונות מתמונות שאנחנו מעלים ברצון לשירותים החינמיים שהן מציעות. כבר היום הן יודעות לבצע זיהוי פנים ולהבין מיהו אותו אדם שצילמנו, גם אם לא תייגנו אותו. אני זוכר שאבי המציאות המדומה וההוגה הטכנולוגי ג׳רון לנייר הסביר לי בעבר למה הוא חושב שכל פעם שאנחנו משתמשים בפייסבוק אנחנו הורסים את סיכויי התעסוקה העתידיים שלנו. האלגוריתמים של פייסבוק, הוא הסביר, יוכלו להשתמש בתמונות שאנחנו מעלים כדי ליצור מודלים של התנהגות אנושית, ולהסיק בהדרגה עוד ועוד מסקנות שיאפשרו לחברה לפתח תוכנות אוטומטיות שיחליפו בהדרגה תפקידים אנושיים.
העתיד כפי שגלבוע, סטארטאפים שונים, ורבים בעמק הסיליקון רואים אותו, הוא עתיד שבו המכונות מבינות אותנו, ונותנות לנו תחושה אנושית שהן מכירות אותנו. גלבוע מתאר לי כיצד בזכות האלגוריתמים של פייספשן בעתיד המכונות יבינו אותי וידעו לפנות אלי בהתאם למבנה האישיות שלי. זה גם עתיד שבו המכונות מקבלות יותר ויותר החלטות בשבילנו. גלבוע חוזה כיצד רובוטים עם בינה מלאכותית שיהיו בכל בית אולי ימליצו לנו את מי לא כדאי להכניס הביתה. אולי הם לא יסבירו מה הסיבה, הוא אומר, כדי לא לפגוע בפרטיות, הם רק יגידו לנו: הבחור הזה – תיזהרו ממנו. ואנחנו? אנחנו נקשיב להם. כי מי רוצה להכניס הביתה בייביסיטר מסוכן, לא?