תמונת אילוסטרציה: Fotolia
ד"ר תבת׳ה בויג׳יאן (Tabetha Boyajian) לא חשבה לרגע שתחבור לאסטרונום שמחפש חייזרים בשמים. כמדענית קונבנציונלית באוניברסיטת ייל (ארה"ב) היא רק רצתה לחקור כוכבים וכוכבי לכת מרוחקים, בטח שלא להתעסק במבנים היפותטיים של חייזרים.
אבל לפני שלוש שנים הראו לה בפעם הראשונה את התופעה המוזרה הזו – כוכב KIC 8462852, שקיבל לאחרונה את הכינוי "הכוכב המסתורי ביותר בגלקסיה". גודלו קצת יותר מזה של השמש שלנו, הוא מרוחק מאתנו בכמעט 1,500 שנות אור ואת ההתנהגות המוזרה שלו, נכון להיום, אף אחד לא מצליח להסביר.
כדי להבין את המוזרות שלו, צריך להבין מדוע בכלל הסתכלו עליו, ומה ציפו לראות בו. מי שאיתר אותו הייתה קבוצה של אסטרונומים חובבים שחיפשו סימנים לכוכבי לכת מרוחקים. "ציידי הפלנטות" הם נקראים.
אם אכן קיימות תרבויות אינטליגנטיות נוספות בחלל הן יהיו הרבה יותר מתקדמות מאתנו
באמצעות טלסקופ החלל "קפלר" הם עוקבים אחרי שמשות מרוחקות ורואים את הבהירות שלהן. ברגע שכוכב לכת עובר במסלול שבין הטלסקופ לבין השמש המרוחקת, הוא מסתיר מעט מהאור שהשמש מקרינה. ככל שהוא מסתיר יותר אור, כך אפשר להבין שכוכב הלכת גדול יותר.
כדי לקבל פרופורציה, כוכב לכת שגודלו כמו זה של צדק (שקוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ) יפחית רק אחוז אחד מכמות האור שמגיעה מהשמש המרוחקת.
כעת נחזור לכוכב הלכת המסתורי שלנו. בתצפיות שנערכו עליו ב-2009 ראו הפחתה די גדולה, של כעשרה אחוזים בעוצמת האור, שנמשכה שבוע כמעט. התופעה המוזרה הזו גרמה לאסטרונומים החובבים להבין שמשהו כאן מוזר, אבל הם לא הפנו לכך תשומת לב מיוחדת.
העניינים חזרו פחות או יותר לשגרה, עד מרץ 2011, כששוב המוזרות חזרה והפעם בעוצמה גדולה יותר – 15 אחוז, רמה בלתי נתפסת בהשוואה לכוכבי לכת נורמליים.
הסיפור החל להסתבך עוד יותר כשצורתם של הגרפים המתארים את עוצמת האור נראתה מוזרה. בדרך כלל, באותה מהירות שבה פוחתת עוצמת האור, כך היא גם חוזרת לתקינותה. אבל במקרה של הכוכב המסתורי הזה, האור חזר לעוצמתו הרגילה בקצב מהיר הרבה יותר.
גרף: אלכס גורביץ׳
בשלב הזה האסטרונומים החובבים החליטו שהגיע הזמן להראות את הגרפים המוזרים לאסטרונומים המקצועיים שמפעילים אותם באוניברסיטת ייל. ד"ר בויג׳יאן הייתה הכתובת. אבל בויג׳יאן לא השקיעה בכך תשומת לב מיוחדת.
הטירוף סביב הכוכב המסתורי התחיל בפברואר 2013, כשנתונים שנאספו הראו שכעת כבר לא מדובר בעמעום יחיד בעוצמת האור, אלא בעמעומים רבים ומגוונים הנמשכים לאורך תקופות שונות. חלק נמשכו יום או יומיים, הארוכים נמשכו שבוע. ברצף האירועים הזה, שנמשך כשלושה חודשים, הפחתת האור המרבית הגיעה לשיעור של 20 אחוז, נתון בלתי נתפס שאפשר להקביל לכוכב לכת שגודלו בערך פי 1,000 מכדור הארץ שלנו.
"בשלב הזה, כשדברים הפכו לממש מטורפים, התחלנו לעבוד על הכוכב הזה במרץ", מספרת בויג׳יאן בראיון לאפוק טיימס. והיא לא הייתה היחידה. במהרה גם עשרות אסטרונומים נוספים החלו לחקור מה בעצם קורה שם, והכוכב קיבל את השם "הכוכב של תבי", על שם ד"ר תבת׳ה בויג׳יאן.
ד"ר תבת'ה בויג'יאן מאוניברסיטת ייל | תמונה: Flickr
מה חשבת כשראית את הנתונים שמגיעים מהכוכב?
"כשהסתכלתי על הנתונים, הדבר הראשון שעלה בדעתי היה שאולי משהו בנתונים עצמם לא בסדר. אספנו נתונים מיותר ממאה אלף כוכבים שונים, אבל באף אחד מהם אין בעיות כאלה בנתונים.
"לכן ניסינו לחפש לזה הסבר טבעי כלשהו, אבל בשביל זה היינו צריכים קודם כל ללמוד על הכוכב ולאפיין אותו. גילינו כמה הוא גדול, כמה הוא חם, והאם יש לידו שותפים סמוכים שיכולים בדרך זו או אחרת להשפיע על הבהירות שלו. זה מידע חשוב, שמאפשר לבחון איזה מהתרחישים שהעלנו בדעתנו מסוגל להסביר את התצפיות".
מעל עשרה תרחישים היו על הפרק. שניים מהם למשל דיברו על ענני אבק וגז שאולי מקיפים את הכוכב ומסתירים את האור המגיע. דבר שיכול להתרחש רק כאשר הכוכב עדיין צעיר, בתהליכי התגבשות, כשענן האבק ממנו הוא נוצר עדיין ממשיך להישאב אליו. כשהכוכב מתבגר, כל ענן האבק נעלם – הוא נשאב בעיקר אל הכוכב עצמו ולפעמים גם קצת לכוכבי הלכת המקיפים אותו.
תרחיש דומה מציע ששני כוכבי לכת התנגשו ליד הכוכב ויצרו כתוצאה מכך ענן אבק גדול, אבל גם זו תופעה שמאפיינת רק כוכבים צעירים, שעדיין לא התייצבו.
"הכוכב הזה לא הציג אף אחת מהתכונות שיש לכוכבים צעירים – לא ראינו עדויות לענן אבק וגז כזה וכשבחנו את האור שמגיע ובדקנו את הספקטרום שלו, לא מצאנו שם שום דבר שמעיד על כך שהכוכב הזה צעיר. וגם רמת הפעילות שלו לא נראתה כמו זו של כוכב צעיר".
תרחיש נוסף שבחנו בויג׳יאן ועמיתיה הציע שאולי תהליכים פנימיים המתרחשים בתוך הכוכב עצמו, בפעילות הפנימית שלו, הם אלו שגורמים להפחתות הנצפות בעצמת האור. אבל כנראה שגם התרחיש הזה לא ממש רלוונטי: מתברר שהתופעה שבה כוכבים מסוימים מפחיתים את רמת הבהירות שלהם כתוצאה משינויים פנימיים בפעילותם מוכרת למדענים, ובמקרים כאלו הגרפים נראים אחרת לגמרי. כך נפסל גם התרחיש הזה, כמו נוספים שלא נפרט כאן.
הסברה היחידה שתואמת לממצאים, אך גם היא לא ממש סבירה, מציעה שמאות שביטים ענקיים מסתירים את אורו של הכוכב המסתורי | תמונה: NASA/JPL-Caltech
רק תרחיש אחד הצליח לשרוד עד היום. זו האפשרות שבעיני בויג׳יאן נראית גם כיום כסבירה ביותר. הרעיון הוא שאולי קבוצת שביטים גדולה מקיפה את הכוכב. אבל יש בו בעייתיות מסוימת שגורמת לבויג׳יאן להרגיש ממש לא נוח.
"כמות השביטים שנדרשת כדי לגרום לעמעומים שראינו היא עצומה, בסדר גודל של כמה מאות שביטים ענקיים. אבל מכל הרעיונות הגרועים שהיו לנו, זה היה הטוב ביותר, כך שאותו הצגנו במאמר שפרסמנו.
"היה לי חשוב לפרסם את זה כדי שאולי אחרים יוכלו להבין מה קורה שם ואולי אפילו יעלו פתרונות שלא חשבנו עליהם". אבל זה לא קרה. רבים התייחסו למאמר, אבל רעיונות חדשים, קונבנציונליים לפחות, לא עלו על הפרק.
העלילה מסתבכת
תפנית חדה בעלילה הגיעה בימים שבהם בויג׳יאן כתבה את המאמר שפרסמה, ונפגשה עם עמית שלה, פרופ׳ ג׳ייסון רייט מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה ("פן סטייט") שגם הוא מנסה לאתר ולזהות כוכבי לכת מרוחקים.
אבל מעבר לחיפוש כוכבי לכת מרוחקים, יש תחום מחקר נוסף שמרתק את פרופ׳ רייט, וגם בו הוא משקיע חלק ממרצו. כבר בלימודי התואר השני שלו באוניברסיטת ברקלי, בסביבות שנת 2003, המנחה שלו הציע רעיון מעניין – אם אכן קיימות תרבויות חייזריות מתקדמות בחלל, ייתכן שהן מקימות מבנים מלאכותיים מסיביים. "תהינו האם נוכל להשתמש בנתונים קיימים כדי לחפש מבנים כאלו, אבל ראינו שבשלבים המוקדמים ההם עדיין לא היו סקרים טובים שיכלו לשמש אותנו לכך", מספר פרופ׳ רייט בריאיון לאפוק טיימס.
אבל טלסקופ החלל Wise, ששוגר ב-2009, פתר את הבעיה. הטלסקופ סקר בצורה נרחבת באור אינפרה אדום כמעט את כל כיפת השמיים וכך איפשר לפרופ׳ רייט להיכנס גם לכיווני המחקר הנועזים האלו.
פרופ׳ ג׳ייסון רייט מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה | תמונה: wright
בקיץ 2015 הוא שקד על מאמר חדש, שנותן דוגמאות לתופעות חריגות שהתגלו בחלל, ושלדעתו כדאי לבחון יותר לעומק, כי אולי הן אכן מעידות על מבנים חייזריים מלאכותיים. אבל כשפגש את ד"ר בויג׳יאן ושמע ממנה על הכוכב המסתורי, הוא החל לכתוב את המאמר מחדש. "זה משהו שעשרות אסטרונומים חיפשו", הוא קרא בהתלהבות.
"יש עוד אובייקטים מוזרים בשמיים אבל אותם לפחות אפשר להבין בבירור. ׳הכוכב של תבי׳ מוזר במיוחד. בניגוד אליו, רוב אלו שהזכרתי במאמר שלי כבר קיבלו מאז הסבר לא רע".
אז אתה מציע להשתמש בנתונים כמו אלו שהגיעו מהטלסקופ "קפלר" כדי לזהות מבני על חייזריים שכאלו?
"כן, אבל המבנים האלו חייבים להיות מאוד מאוד גדולים כדי שבכלל נבחין בהם".
על אילו סוגים של מבנים מדובר? במאמר שפרסם פרופ׳ רייט בכתב העת The Astrophysical Journal – 2015 הוא מציע מגוון של מבני ענק היפותטיים, שמדענים מתחום חיפוש החיים התבוניים הזרים, כמו גם חובבי מדע בדיוני, מדברים עליהם כבר שנים. אחד מהמוכרים שבמבנים האלו, שמצית כבר עשרות שנים את דמיונם של רבים, נקרא "כדור דייסון". מדובר בכדור ענק, אטום או מרושת, שנבנה על ידי חיים תבוניים מסביב לשמש שלהם ומקיף אותה (כן, מקיף את השמש), כך שבעזרת קולטים סולריים למשל הוא מסייע לאלו שבנו אותו לנצל חלקים משמעותיים מהאנרגיה שמפיקה אותה שמש. "כדור דייסון היא רעיון אחד, אבל יכולים להיות המון סוגים של מבנים שיחסמו את האור מהשמש".
אני חושב שחייבת להיות ציוויליזציה אינטליגנטית נוספת בכל היקום הענק. לא בטוח שנצליח לפגוש אותה, אבל חשוב שנחפש
כדור דייסון כזה נשמע כמו פרויקט ענק, שדורש משאבים עצומים.
"כן, זה פרויקט אדיר. אבל אם אכן קיימות תרבויות אינטליגנטיות, הן מתקדמות הרבה יותר מאתנו וכנראה קיימות כבר המון זמן, אולי מיליוני שנים, בזמן שלנו המין האנושי יש טכנולוגיה רק במשך 6,000 שנה".
מבנה היפותטי אחר מבין הרבים שפרופ׳ רייט סוקר במאמר שלו, הוא סוג של "מגדלור". "מדובר במתקן המשדר במכוון אותות מלאכותיים מסוג כלשהו, כדי שלתרבויות אחרות בגלקסיה יהיה קל להבחין באותות האלו ולדעת על קיומה של הציוויליזציה. האסטרונום הצרפתי לוק ארנולד הציע את הרעיון הזה במאמר שפרסם ב-2005".
הדמייה של כדור דייסון היפותטי – מבנה על חייזרי ענק המקיף שמש מרוחקת | תמונה: Flickr
אז אתה למעשה מאמין שביקום העצום הזה קיימת ציוויליזציה אינטליגנטית נוספת.
"בכל היקום הענק הזה? כן, אני חושב שחייבת להיות, לא בטוח שנצליח לפגוש אותה, אבל חשוב שנחפש".
איך הרגשת בפעם הראשונה כשדיברת בפומבי על חייזרים? זה נשמע קצת כמו ׳לצאת מהארון׳ של הקהילה המדעית.
"אני לא חושב. אנשים עוסקים בפרויקטים דומים כבר עשורים, כך שכבר קיימת ספרות שלמה בנושא. נעשתה המון עבודה של חוקרים אחרים".
איך הרעיונות שלך מתקבלים כיום בקהילה המדעית?
"לאנשים שונים יש תגובות שונות. אני חושב שמי שקרא את המאמר שפרסמנו הבין שההצהרות שלנו זהירות ושאנחנו לא סנסציוניים".
בשלב הזה פרופ׳ רייט מנסה למתן את דבריו. "אני לא חושב שמדובר כאן בעדות לחייזרים. כולם מסכימים שהכוכב הזה מוזר מאוד ושאנחנו צריכים להבין אותו. הוא תעלומה, ובזכות תעלומות כאלה המחקר מצליח בסופו של דבר להתקדם. אבל במקרה הזה ספציפית אנחנו חייבים נתונים נוספים כדי להבין מה קורה שם".
מעקב צמוד אחר הזר המסתורי
גם פרופ׳ בויג׳יאן חושבת שחייבים נתונים נוספים, אבל כיוון שזמן המחקר של הטלסקופים האלו יקר במיוחד, היא נאלצה לפנות לעזרת הציבור הרחב. בגיוס המוני שהשיקה באתר "קיקסטרטר" והסתיים באמצע יוני השנה, היא הצליחה תוך חודש לגייס קצת יותר מ-100 אלף הדולר שרצתה. "זה יממן את המשך התצפיות באמצעות רשת טלסקופים בין לאומית שתאפשר לנו לעקוב אחרי הכוכב במשך כל שעות היממה, כי יש לנו טלסקופים מסביב לעולם. כשהשמש זורחת בהוואי למשל, נוכל לצפות בו ממקום אחר".
אם נמצא חיים תבוניים נוספים בחלל, נוכל ללמוד הרבה על עצמנו: מהיכן הגענו, מהיכן מגיעים החיים ומה המשמעות של החיים כאן
ומה את חושבת על הרעיון של מבנה על חייזרי? יכול להיות שהוא ההסבר למה שקורה שם?
"זה אמנם רעיון מעניין אבל אני חושבת שגם הוא לא כל כך טוב. כשפרופ׳ רייט הציע אותו, הסתקרנו לבדוק אותו, אבל לדעתי, כמדענים, כיוון כזה חייב תמיד להיות המפלט האחרון".
אז את מאמינה או לא מאמינה שבמקום כלשהו בחלל העצום הזה קיימות תרבויות אינטליגנטיות נוספות?
"אני מקווה שכן. זה יהיה קצת מדכא אם לא. אבל מכיוון שהיקום עצום כל כך, קשה לי להאמין שנצליח לפגוש אותם בתקופת החיים שלנו, אני ממש לא צופה שזה יקרה.
"אבל בכל מקרה, אני חושבת שהחיפוש אחרי חיים מחוץ לכדור הארץ הוא חשוב וכדאי, זה יעזור לנו להכניס דברים לפרופורציות. אם נמצא חיים כאלה, נוכל ללמוד הרבה על עצמנו – מהיכן הגענו, מהיכן מגיעים החיים ומה משמעותם של החיים כאן. אני חושבת שזאת אחת השאלות הגדולות שיש – האם אנחנו לבד?"
איך הגיבה הקהילה המדעית לרעיונות המבנים החייזריים?
"זה ללא ספק דבר שמאוד הטריד אותי. כשכתבנו את המאמר לא רציתי לערב את נושא החייזרים כי חששתי שזה יפגע בקריירה שלי. אבל העניינים התגלגלו בדרך מפתיעה, ואני חושבת שהקהילה המדעית קיבלה את זה טוב מאוד, אולי מכיוון שטיפלנו בזה בדרך הנכונה".