צלאח א-דין בן איוב. גירש את הצלבנים מירושלים וייסד שושלת כורדית ששלטה במזרח התיכון | תמונה: amoxes-d2id5vw
1בקרוב מאוד גבולות המזרח התיכון עשויים להתפרק באופן רשמי. על הריסותיהם תקום בעלת ברית חדשה לישראל, ממש על הגבול האיראני. אבל זו לא תהיה מדינה אופיינית לאזור – היא לא תהיה ערבית, היא לא תהיה דתית, והיא תסתמך גם על נשים ככוח לוחם בשדה הקרב.
עד סוף השנה הכורדים בעיראק צפויים להצביע במשאל עם על עצמאותם. אם יבחרו לפרוש מעיראק, הם עשויים לפגוש בחלון הזדמנויות נדיר להקמת מדינה עצמאית. לאחר שנים של עוינות טורקית לכל סוג של אוטונומיה כורדית, נראה כי משטרו של ארדואן מוכן להשלים עם עצמאותם. כרגע הגורם הפוליטי שהכי מעכב את הכורדים הוא דווקא הממשל האמריקאי, אך הבחירות הקרובות לנשיאות טומנות בחובן הזדמנות לשינוי המצב.
2הכורדים נלחמים על עצמאותם כבר עשרות שנים – בעיראק, בטורקיה, בסוריה ובאיראן. הם דוכאו ביד קשה בכל מקום. אבל המלחמה האכזרית ביותר נגדם נוהלה ב-1988 בידי סדאם חוסיין. מלחמה שבשיאה הצבא העיראקי ביצע התקפה כימית על העיר הכורדית חלבג׳ה בצפון עיראק והביא למותם של 5,000 איש. אירוע שלא ערער את שלוות המערב שהתייחס לנושא כעניין עיראקי פנימי.
מזלם של הכורדים התהפך שנים אחר כך עם פלישתו של חוסיין לכווית. הפלישה הביאה לתגובה אמריקאית חריפה ועיראק סולקה מכווית והוכתה בסנקציות קשות. ביניהן, איסור החדירה לשטח האווירי הכורדי. מהלך זה ביסס בצפון עיראק אוטונומיה כורדית הלכה למעשה, שהורחבה שוב לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003.
תמונה: Spesh531/Wikipedia
העשור הבא התאפיין בשגשוג כלכלי מהיר שטבע את הביטוי ״הנמר הכורדי״. ארביל, בירת החבל, החלה לצמוח – מלונות נבנו בשטחה, דירות, מרכזי קניות ומוסדות לימוד. מרבית הצמיחה תודלקה באמצעות מכירת נפט.
כורדים רבים מוקירים את התרומה האמריקאית לחירותם ולא נדיר למצוא בארביל דגלי פסים-וכוכבים ופוסטרים של ג׳ורג׳ בוש. לפני מספר שנים אפילו נבנתה שם שכונה בשם ״הכפר האמריקאי״ שבה אפשר לקנות בית מטופח ברחוב קנטאקי.
3אך האופטימיות שהגיעה עם השגשוג התחלפה בינתיים בחשש כבד מהאתגרים שבפתח. בשנתיים האחרונות הכורדים בעיראק מנהלים מלחמה בחזיתות רבות – בלימת דאע״ש, התנערות מהממשלה בבגדד והתמודדות עם משבר כלכלי כבד בעקבות ירידת מחירי הנפט.
נוסף על כל אלה, הכורדים סובלים משיתוק פוליטי הנובע מפיצול פנימי בין המשפחות הדומיננטיות בחבל, ברזאני וטלבאני. על רקע זה, מסעוד ברזאני, נשיא ממשלת החבל הכורדי, דוחף לקיום משאל עם על עצמאות. לפי תכנוניו, משאל העם אמור להתקיים עוד השנה. בין אם מדובר בצעד שנועד לשמור על שרידותו הפוליטית ובין אם מדובר בהחלטה הנובעת משיקולים טהורים, זוהי התפתחות היסטורית.
4לצערם של תושבי החבל הכורדי, עמדתם של כוחות זרים בנושא עצמאותם תשפיע על עתידם יותר מפתק ה״כן״ שהם מתכננים לשלשל בקלפי. באופן מסורתי, טורקיה, איראן וסוריה התנגדו בתוקף לרעיון של מדינה כורדית עצמאית. לתפיסתן, הקמת מדינה כזו בשטח כלשהו, תשלהב את שאר הכורדים במדינות השכנות למרוד ולבקש עצמאות.
למשטר העיראקי יש אף יותר מה להפסיד. עד לאחרונה הוא ניזון ישירות מהנפט המופק במחוזות הכורדיים במדינה, ואיבוד מקור הכנסה זה לתמיד יהווה אסון לשכבת הפקידים השמנה שתלויה בו. בעוד שהמשטרים הסורי והעיראקי חלשים מכדי להשפיע משמעותית על סיכויי העצמאות של הכורדים, התנגדותם של הטורקים מגובה באיום צבאי אימתני.
מסעוד ברזאני, נשיא החבל הכורדי בעיראק, דוחף למשאל עם על עצמאות עוד השנה | תמונה:Safin Hamed/AFP/Getty Images
5מתנגד מפתיע נוסף לעצמאות הכורדית הוא הממשל האמריקאי. האומה שהביאה את הכורדים לסף עצמאות, הפכה בשנים האחרונות לבלם מרכזי בפני השלמת התהליך. פרישה כורדית מעיראק תביא לפירוקה של עיראק והאמריקאים לא מעוניינים בכך. הם יודעים שבלי הכורדים הסונים, עיראק תיוותר מדינת בובה שיעית של איראן.
בעת הזו, הכורדים לא יכולים לפעול ללא ברכה אמריקאית, מכיוון שהצלחתם הצבאית מול דאע״ש תלויה מאוד בסיוע אווירי אמריקאי. מעבר לכך, תמיכה מדינית אמריקאית חשובה לריסון תוקפנות אפשרית מצד טורקיה בעתיד.
6דווקא ישראל עומדת לצד התומכים הנלהבים המעטים של הכורדים. שוב ושוב עולה פה ההקבלה בין המאבק היהודי והמאבק הכורדי לעצמאות, שני מיעוטים נרדפים במזרח התיכון. גם המתינות הדתית שמאפיינת את האוכלוסייה הכורדית, יחסם השוויוני יחסית לנשים והנחישות שהם מפגינים בשדה הקרב, כולם מגייסים אהדה בישראל.
ראש הממשלה נתניהו הצהיר חגיגית על תמיכה בעצמאות כורדית כבר בשנת 2014 והצהרה זו הדהדה מאז דרך בכירים ישראלים נוספים. עד כמה שידוע לציבור, בינתיים תמיכתה של ישראל בכורדים מוגבלת בעיקר למישור הדיפלומטי. אך מקובלת הדעה כי שיתוף פעולה ביטחוני בין הצדדים מתקיים כבר עשרות שנים.
האישה הלוחמת היא אחד הסמלים המובהקים של המאבק הכורדי ומקור לאמפתיה רבה במערב | תמונה: Kurdishstruggle/Flickr
7לצד ההתנגדות האזורית והבין-לאומית להקמתה של מדינה כורדית, נצפה בשנים האחרונות שינוי אסטרטגי שטורף את הקלפים. לטון האנטי-כורדי המסורתי בטורקיה, הצטרפו קולות חדשים. ב-2013 נחנך צינור נפט בין טורקיה לכורדיסטן העיראקית, מה שכמעט והכפיל את הייצוא מכורדיסטן לטורקיה. הכלכלה הטורקית המתועשת רעבה לאנרגיה ואת רובה מספקות רוסיה ואיראן. מצב זה איננו נוח לטורקים שהציבו את עצמם כנגד שתי המדינות האלו בשאלת התמיכה במשטר אסד ובנושאים נוספים.
מיצובה של כורדיסטן כספקית אנרגיה מרכזית של טורקיה, עורר פרשנים טורקים שונים לכתוב כי מדינתם עשויה להשלים עם הקמתה של כורדיסטן עצמאית בעיראק, בתנאי שתהיה לטורקיה השפעה ניכרת על ניהול ענייניה של כורדיסטן. סיבה טובה נוספת עבור הטורקים לתמוך בכורדים היא האפשרות לטפח אזור חיץ בינם לבין דאע״ש. בינתיים, ביקורים של ברזאני באנקרה הפכו לעניין שבשגרה. דבר שהיה בלתי נתפס בעבר הלא רחוק.
8אם כן, המכשול המשמעותי האחרון שעומד בפני הכורדים בעת הזו הינו הממשל האמריקאי. לא במקרה משאל העם הכורדי לעצמאות צפוי להיקבע בסמיכות לבחירות האמריקאיות לנשיאות. מדובר באיתות שמסמל כי נושא זה אינו עניינו של הממשל הנוכחי אלא סוגיה שהממשל הבא יצטרך להכריע בה מחדש.
לכורדים חברים רבים בפוליטיקה האמריקאית, במיוחד בקרב הרפובליקנים. בשימוע הוועדה ליחסי חוץ בקונגרס לפני שנתיים, הוטחה ביקורת קשה כלפי מדיניות הממשל האמריקאי בנושא הכורדי. ״אני לא חושב שזה הוגן להחזיק את הכורדים כבני ערובה בגלל שלמרבה הצער דפקנו את העניינים בעיראק והיא מתפוררת. למעשה אנחנו אומרים לכורדים – אתם תהיו הדבק שמחזיק את עיראק ואנחנו נמנע מכם את השאיפות שלכם״, אמר אליוט אנגל, חבר הוועדה.
דווקא דעותיהם של שני המועמדים המובילים לנשיאות היום, עמומות ביחס לשאלת עצמאות הכורדים, אבל מה שמובהק הוא רצונם להעצים את התמיכה הצבאית הישירה בהם.
אם הממשל האמריקאי הבא יתמוך בעצמאות הכורדית וטורקיה תסכים, ייפתח פרק חדש בהיסטוריה של המזרח התיכון
9אם הממשל האמריקאי הבא יתמוך בעצמאות הכורדית וטורקיה תסכים, ייפתח פרק חדש בהיסטוריה של המזרח התיכון. כנראה שההשלכה החשובה ביותר של עצמאות כורדית תהיה זניחת המערב את הסכם סייקס-פיקו המפורסם ממלחמת העולם הראשונה. הסכם זה, שנחתם לפני מאה שנה על ידי הבריטים והצרפתים, תחם לא רק את שטח המדינות באזור אלא גם את הלך המחשבה המערבי.
ב-2014 דאע״ש צילמו איך דחפוריהם מפרקים את גבול סוריה-עיראק, פשוטו כמשמעו. בעניין זה הגיע הזמן ליישר איתם קו. הגבולות הללו הוכיחו את עצמם כלא יציבים ודבקות המערב בהם עשויה להיות טעות. שרטוטם לא לקח בחשבון את הזיקות הטבעיות של האוכלוסיות באזור והם יצרו ערבוב נפיץ של סונים, שיעים, נוצרים, כורדים וערבים.
תמים לחשוב שכל הבעיות נטועות בגבולות, אך בוודאי שאלו הזיקו. הגיע הזמן שהמערב יישם במזרח התיכון את המדיניות שכבר בוצעה ביוגוסלביה שפורקה למדינות קטנות והומוגניות, מה שתרם מאוד ליציבות הבלקן.
10להקמת מדינה כורדית יהיו עוד כמה השלכות חשובות. היא תוכל לבלום ביתר הצלחה את התפשטותו של דאע״ש ולאיים גם על עצם קיומו. הסיבה לכך היא שעצמאות מדינית תאפשר לכורדים לייבא נשק בחופשיות ולקלוט אמל״ח משוכלל שיופעל על ידי לוחמיהם המחושלים. כיום ניכר שהלוחמים הכורדים מצוידים אף פחות טוב מדאע״ש ששם את ידיו על מצבורי נשק גדולים של צבאות עיראק וסוריה. נשק שניתן לקלוט במהירות כמו נ״ט, אמצעי צליפה, ארטילריה ומערך מזל״טים, ישפר מאוד את מצבם הצבאי של הכורדים. פיתוח של יכולת תקיפה אווירית וכוחות שריון, יהוו קפיצת מדרגה נוספת בטווח הרחוק יותר.
11מדינה כורדית תחזק גם את מעמדה של ישראל באזור. ישנה סבירות גבוהה כי כורדיסטן תכונן יחסים רשמיים עם ישראל ובכך תחזק את הלגיטימיות שלה בעולם המוסלמי. נושא זה צריך להוות יעד מרכזי באסטרטגיה הישראלית, היות ולמרבה הצער ישראל עדיין מוחרמת על ידי מרבית העולם המוסלמי.
בנוסף, קשרי מסחר רשמיים עם כורדיסטן יפתחו הזדמנויות חדשות להשקעה בפני אנשי עסקים ישראלים ויאפשרו ייצוא ישראלי, בדגש על ייצוא צבאי. לבסוף, מיקומה של כורדיסטן בסמוך לאיראן, עשוי להוות כר פורה לשיתוף פעולה ביטחוני מול הרדיקליזם השיעי. במילים אחרות, נוכחות ישראלית על גדר הרפובליקה-האסלאמית יכולה לשמש כמשקל נגד להימצאות האיראנים על גבולנו בדמות חיזבאללה.
12הכורדים, שמונים כ-30 מיליון איש, הם העם הגדול ביותר שעדיין נאבק על עצמאותו. מעטים יודעים שהכורדים כבר ידעו תור זהב של השפעה במזרח התיכון. השושלת האיובית הכורדית שהוקמה על ידי צלאח א-דין שלטה ביד רמה במצרים ובסהר הפורה. למרבה צערו, היא לא האריכה ימים ובני עמו שבו להיות לחוצים בין הפרסים, הטורקים והערבים. אבל הזיכרון על צלאח א-דין, המצביא המפורסם שכבש את ירושלים מהצלבנים, ממשיך לפעום בליבם של הכורדים. רק לאחרונה, כוחותיהם התקרבו לעיר מולדתו תכרית, צפונית לבגדד.
הפעם האחרונה שבה הכורדים עמדו על סף עצמאות, הייתה לאחר תבוסת האימפריה העות׳מאנית במלחמת העולם הראשונה. הבריטים תמכו בהם, אך בתפנית דרמטית, טורקיה התאוששה מתבוסתה והצליחה לכבוש מחדש את רוב חבלי הכורדים. מאז ועד היום, הכורדים לא ויתרו על שאיפתם ושילמו על כך ברבבות הרוגים, אך סיפורם כמעט ולא סופר.
13בשנתיים האחרונות, הקרבות מול דאע״ש הציפו מחדש את הדרמה הכורדית. הם סיפקו לנו מראות של כפריים נחושים, גברים ונשים, הנלחמים על ביתם בהצלחה. הם גם הטיחו בנו את מלוא הכאב שבמלחמה עם תמונותיהם של פליטים שנאלצו לעזוב את ביתם.
אלאן כורדי בן השלוש, הפך להיות הסמל המובהק של הכאב הזה כשתמונתו שרוע בחוף ללא רוח חיים התפרסמה בכל העולם. משהו בכל זה מתכתב עם הערכים הבסיסיים של רבים מאזרחי המערב. הראיה לכך היא התופעה המיוחדת של אירופים ואמריקאים שעוזבים את חייהם הנוחים בשביל להתנדב להילחם בצד הכורדי ונגד דאע״ש. כעת נותר לראות אם המדינאים המערביים ישעו לרגשות הציבור ויתייצבו לצד הכורדים כשאלו יצביעו בעד עצמאות.