כמעט בכל פעם שאני מדבר עם אנשים על השקעות, בשלב מסוים בשיחה הם מספרים על כתבה כזו או אחרת שהם קראו בעיתון. כמעט תמיד אני מסביר להם שצריך להיזהר מאוד מלקבל החלטות השקעה על סמך מה שכתוב בעיתון. הכתבה הפעם תנסה להסביר זאת בהרחבה.
הקריסה של השוק האמריקאי במוזיאון הפיננסים האמריקני בניו יורק
EMMANUEL DUNAND / AFP
יש שלוש סיבות עקרוניות שבגינן עיתונים הם לא מקור טוב לקבלת החלטות השקעה. הסיבה הראשונה היא שהמטרה העיקרית של העיתונים היא ליצור עניין, ולכן מה שמתפרסם הוא בדרך כלל מה שמעניין, ולאו דווקא מה שחשוב.
למנהל השקעות בדרך כלל יש מודל בסיסי שלפיו הוא מסתכל על העולם. במודל הזה יש הרבה נתונים כלכליים, חלקם חשובים יותר וחלקם חשובים פחות. חלקם רלוונטיים יותר וחלקם פחות, לא תמיד הנתונים
החשובים הם אלה המעניינים, ולהיפך.
כך למשל, הנתונים הכלכליים מתחלקים לשלושה: נתונים מובילים, נתונים בפיגור ונתונים שהולכים ביחד עם המחזור הכלכלי. למנהל ההשקעות, הנתונים החשובים ביותר הם הנתונים המובילים, כיוון שהם אלה שמספקים רמזים ביחס למה שצפוי בעתיד. הבעיה היא שהם לא תמיד הנתונים הכי מעניינים. כך למשל, מדד אמון חברות הבניה בארה"ב הוא נתון כלכלי מוביל קלאסי, אבל לא ממש חומר לכותרת ענק.
וגם להיפך, לדוגמה, נתוני התוצר מתפרסמים כחודש עד חודש וחצי לאחר סוף הרבעון. בדרך כלל הם יוצרים לא מעט רעש בתקשורת, אבל הם לא ממש רלוונטיים לנושא השקעות כי הם מתייחסים לרבעון שהתחיל למעלה מארבעה חודשים קודם לכן.
דבר חשוב נוסף שצריך לדעת לגבי עיתונים והשקעות, הוא שעיתונים מושפעים מאוד ממצב הרוח בציבור. כך לדוגמה, בשנים שבהן התפתחו בועות בארה"ב (היי-טק ואחר כך נדל"ן), שררה בציבור אופטימיות ששברה שיאים ומהר מאוד מצאה את מקומה בעיתונות הכלכלית. המעטים שניסו להזהיר מהמצב המסוכן בדרך כלל זכו למעט תשומת לב והתייחסות.
כיום לעומת זאת המצב הפוך, אחרי לא מעט משברים גדולים הציבור פסימי וחשדן והלך הרוח הזה מוצא את מקומו בעיתון. וכך הופך מיד כמעט כל דבר למשבר גדול, קריסה, שערורייה וכו'. הרבה ידיעות כלכליות חיוביות נבלעות בבליל של כתבות פסימיות. בשני המקרים, האווירה יכולה להסיח את הדעת ולהשפיע על קבלת החלטות המבוססת על ניתוח של נתונים כלכליים קרים.
כך הפך אדם כמו נוריאל רוביני, שכמעט לא זכה לתשומת לב תקשורתית לפני המשבר, לכוכב שכמעט שום כינוס כלכלי אינו שלם בלעדיו, בעיקר מכיוון שהיה זה הוא שחזה את המשבר וזה שכיום מתמיד לספק לציבור את הדעה הפסימית שהוא צמא לה כל כך.
הסיבה השלישית (ולדעתי החשובה ביותר) לכך שהסתמכות על העיתונות בקבלת החלטות היא מסוכנת, נעוצה בעובדה שבדרך כלל אם משהו מופיע בעיתון הוא מגולם במחיר. המשקיעים בשוק ההון לא מחכים שמשהו יתפרסם בעיתון ולכן בדרך כלל עד שמשהו מתפרסם בעיתון המחירים כבר מגלמים אותו.
הדוגמה הכי טובה לכך היא שוק הנדל"ן האמריקני. בשנה האחרונה יש התאוששות די מהירה בשוק הזה. ככל שההתאוששות מקבלת תאוצה, כך גם מתרבות הכותרות בעיתונים בנושא. אבל מניות הנדל"ן לא מחכות לזה והן עלו בצורה חדה בשנה האחרונה. מי שיחליט להשקיע שם כעת בעקבות הכותרות הרבות בעיתונים אולי ירוויח, אבל פספס גל עליות גדול מאוד.
יתרה מכך, כמו שכתבתי למעלה, מנהלי השקעות פחות מתעניינים בהווה ויותר בעתיד, ולכן מה שמתפרסם בעיתון היום לא תמיד רלוונטי. אם תרצו, עבודתו של מנהל השקעות היא לחזות כבר היום מה יתפרסם בעיתון של מחר, או עוד חצי שנה או עוד שנה.
המטרה של הכתבה היא לא לרדת על העיתונות הכלכלית ובטח לא על מי שקורא אותה, אלא להדגיש שצריך להיזהר מאוד מלקבל החלטות השקעה על סמך מה שכתוב בעיתון.
איתי סלונים הוא מנהל השקעות ובעלים של חברה לניהול תיקים (www.islonim.co.il) הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך, כולל בכאלו המופיעים בכתבות. הכתבה נועדה לעורר עניין. היא לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. לתגובות:slonimi@netvision.net.il