צילום:Bertrand Langlois/AFP/Getty Images
בשנים האחרונות הסוואת את עצמך במקומות שונים בעולם. בבייג׳ינג למשל – בטבע, ובניו יורק – בין מוצרי צריכה.
״כן, עבדתי על הפרויקטים האלה מאז 2005. אני מנסה בדרכים ובטכניקות שונות לבטא את רצונם של אנשים להתחבא״.
למה אנשים רוצים להתחבא?
״אנשים יוצרים דברים ואז לא יכולים לברוח מהדברים שהם בעצמם יצרו. התחלתי להתחבא בכפר האמנים פיי ג׳יה בסין, כדי לבטא את התנגדותי להרס הסטודיו שלי ושל האמנים על ידי המשטר הסיני. אחר כך הצטלמתי מול אמצעי תעמולה בסין (כלי תקשורת, מ״מ). ככל שהתקדמתי בעבודתי, הרגשתי שמה שאני מציג אינו קשור רק בי, אלא בכל החברה הסינית – גיליתי שלכולם יש את הקונפליקטים, השאלות והתסכולים שלי יש״.
תמונה: Flickr
מצד אחד אתה מנסה להסתיר את עצמך, ומצד שני פעולת ההתחפשות היא סוג של מחאה. איך אתה רואה את המשחק הזה בין נראות להסתתרות?
״כאמן סיני, אתה לא יכול להתעלם מהנסיבות בהן אתה חי. הנסיבות בהן אני בוחר להסתתר קשורות ליחסים המורכבים והאינטראקטיביים שקיימים בין בני האדם לסביבה שהם יצרו. כשרק התחלתי את סדרת הצילומים ב-2005 בבייג׳ינג, הייתי אמן לא מוכר במשך זמן רב וזה תסכל אותי.
״כשהעבודות שלי זכו לפרסום, שאיפותיי האומנותיות התגשמו, אבל עדיין המשכתי להרגיש מדוכא מהסביבה שהייתי בה. הרגשתי שאני חייב לאתגר אותה. וכך עשיתי. בסדרות צילומים מתקדמות יותר אני כבר לא עוסק רק בעצמי, אין שם רק אדם אחד מסתתר, אלא גם אנשים אחרים שצריכים להתמודד עם תסכולים ובעיות״.
suojia_village
הבלתי נראות נותנת לך סוג של יתרון וכוח, למשל, ישנה תמונה בה שוטר סיני מנסה לתפוס אותך ולא יכול. גם אצל חיות, טכניקות ההסוואה מסייעות לשרוד והבלתי נראות היא סוג של כוח, סוג של דרך מילוט.
״בין אם זאת אמנות, דת או פילוסופיה, האנשים הבלתי נראים נועדו למצוא פתרון לנשמה ולרוח האנושית. הדברים שעשינו, שחשבנו, שחיפשנו וששוחחנו עליהם מסבירים את החיים העכשוויים שלנו ומנבאים את העתיד. ‘האיש הבלתי נראה׳, גם הוא נבואה לגורל העתיד האנושי. הרצונות של האנושות והבעיות שלה יובילו את המין האנושי לסוף שלא ניתן יהיה לתקן. חיות הן פשוטות, הן יכולות להסוות את עצמן כדי להסתתר מטורפים. אבל בני אדם לא יכולים. בני אדם מסווים את עצמם כדי להתעלם מהבעיות שהם בעצמם יצרו״.
איך אתה מרגיש בשעה שאתה והצוות שלך מביימים תמונה. האם יש משהו בתהליך שגורם לך להרגיש בלתי נראה?
״כשיצרתי את התמונות בפרויקט Hiding in The City הייתי עסוק מלהחביא באופן מושלם את הגוף שלי ברקע. ברגעים האלו, הטכניקה הייתה קלה אבל התהליך והזמן דורשים הרבה אנרגיה. ההתמדה שלי בפרויקטים, והעמידה בפוזה אחת היא סוג של סמל המשקף את ההתמדה בקריירה שלי ואת הרצון שלי לשנות את גורלי״.
ידוע שהמשטרה בסין עוקבת אחרי אנשים רבים, במיוחד אלה שמבטאים את עצמם בקול רם, כמו אמנים מסוימים. האם אתה כאמן, שמחזיק בדעות מסוימות על המשטר הסיני, יכול לפעול באופן חופשי במדינה?
״אני בכוונה לא מבטא את הדעות הפוליטיות או החברתיות שלי. אני מבטא את עצמי מפרספקטיבה אינדיבידואלית. אני שואל שאלות הקשורות ברצונות האנושיים, באמצעות שפה אומנותית, שאלות שמבטאות את הדאגות שלי. רבים מחבריי גם משתמשים בשפה משלהם כדי לבטא את הבעיות והדאגות שלהם ואת הדעות הפוליטיות שלהם. כאמן, אני מבטא דרך העבודה שלי את ההבנות והמחשבות שלי על החברה״.
אבל האם יש נושאים שאתה לא יכול לדבר עליהם? כמו מחנות העבודה בסין, הדיווחים על קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג, הסיטואציה בטיבט, או נושאים קשים אחרים שקשורים למשטר הסיני?
״קודם כל כאמן, אני מתייחס הכי הרבה לעיוות האנושות תחת החברה העכשווית שלנו. רדיפת הפאלון גונג או הנושא הטיבטי, ואפילו הגנה על זכויות אדם, מתבטאים מעט בעבודתי ואני לא משתמש בנושאים האלו כנושאים עיקריים״.
יש לזה סיבה?
״כן, כי אני מנסה להסתיר גם את דעותיי הפוליטיות ולהדגיש יותר את הצדדים האמנותיים. אחרת, אני אקטיביסט. אני לא יכול להכחיש שיש בעבודתי התייחסות לנושאים החברתיים שהזכרת, אבל בסופו של יום, אני רק אמן שמשתמש בדרך האמנות כדי לבטא את עצמו״.