תמונה: Fotolia

שכנים פלנטריים קרובים

1. קרוב רחוק

באוגוסט 2016 הכותרות בתקשורת סערו – התגלה כוכב לכת דמוי ארץ, ממש קרוב אלינו. הוא מקיף את הכוכב הקרוב ביותר אלינו, "פרוקסימה קנטאורי", שנמצא במרחק של רק 4.2 שנות אור מאיתנו. הכותרות המקוריות אפילו דיברו על כך שיתכן שיש בו מים נוזליים, ולכן יש אפשרות שיתקיימו בו חיים. אמנם הכוכב קרוב מאוד לשמש שלו, אך כיוון שהיא חיוורת יחסית, מסוג ננס אדום, היא הרבה פחות מחממת מהשמש שלנו.

אך בינואר 2017 חוקרים מאוניברסיטת וילאנובה בפילדלפיה, ארה"ב, הפכו את הקערה על פיה. לטענתם כנראה מדובר בפלנטה מדברית ומיובשת. אמנם כיום השמש של אותה מערכת חיוורת יחסית, אך לדעתם בעבר הלא רחוק היא לא הייתה כזאת. כך שגם אם היו פעם מים נוזליים על פני כוכב הלכת, הם כבר התאיידו והתפוגגו ברחבי החלל, עם הרוחות החזקות שהגיעו מהשמש שלו.

אם כוכב הלכת הזה קרוב אלינו כל כך, אולי נוכל לשלוח לסביבתו חללית שתחקור אותו? כנראה שעדיין לא. במהירויות של הטכנולוגיות הנוכחיות, ייקח אפילו לחלליות קטנות ובלתי מאוישות, בערך 17,000 שנה להגיע אליו.

2. כחול אשר על שפת הים

בפברואר 2017 שוב סערו הכותרות. התגלתה מערכת שמש עם שבעה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ. בשלושה מתוכם ייתכן שקיימים מים נוזליים. כלומר קיימת סבירות מסוימת שימצאו בהם חיים.

המערכת נמצאת במרחק של כמעט 40 שנות אור מאתנו, קרוב יחסית במונחים גלקטיים, אבל בכל זאת קשה לדעת מה באמת קורה על פניהם. עדיין לא ברור למשל אם יש להם בכלל אטמוספירה.

אבל האסטרונומים אופטימיים. מערכת שכזו קל יחסית לחקור עם טלסקופים בגלל הקרבה היחסית שלה אלינו, וגם בגלל שהשמש באותה מערכת עמומה וקטנה, מסוג "ננס קר מאוד". היא גדולה רק מעט יותר מכוכב הלכת צדק והיא גם הרבה פחות מסנוורת משמשות אחרות.

לכן, בהשוואה לכוכבי לכת מרוחקים אחרים שהתגלו בשנים האחרונות, לטלסקופי החלל שלנו יחסית קל לבחון אותם. בעיקר בעזרת טלסקופ החלל העתידי "ג'יימס ווב" (JWST) שצפוי להחליף את טלסקופ החלל "האבל", וישוגר לחלל לקראת סוף 2018. עם השדרוגים שהוא יביא אתו, צופים שהוא אפילו יוכל לנתח את תכולת האטמוספירה של כוכבי הלכת המרוחקים האלו, כבר בעתיד הלא רחוק.

אבל לתגלית של מערכת השמש העשירה הזו יש משמעות חשובה אפילו יותר. בעבר, כשהטכנולוגיה שלנו לא אפשרה לראות מה קורה הרחק בגלקסיה, חשבנו שכדור הארץ שלנו ייחודי. אבל שפע כוכבי הלכת המרוחקים שהתגלו בשנים האחרונות, בעיקר עם מערכת עשירה שכזו, מצביעים על כך שאולי אנחנו פחות מיוחדים משחשבנו. חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה למשל, מציעים שאפילו בגלקסיה שלנו בלבד שוכנים מאות מיליארדי כוכבי לכת הדומים לזה שלנו.

3. חיים קרובים? חפשו בירח של צדק

אם רוצים לחפש חיים בסביבה הקרובה שלנו, במערכת השמש, מתברר שהמקום הסביר ביותר למצוא אותם הוא דווקא על אחד הירחים שמסתובבים בה. הוא נקרא "אירופה". הוא קטן קצת יותר מהירח שלנו, והוא אחד מ-67 הירחים שמקיפים את כוכב הלכת צדק.

מדוע דווקא שם? כי נמצאו בו שני תנאים חיוניים להתפתחות של חיים: מקור אנרגיה ומים נוזלים. אבל כמובן, זה לא שמצפים למצוא שם יצורים מורכבים כמונו, אלא רק חיים פשוטים יחסית, אולי חיידקים או יצורים חד תאיים דומים.

אמנם "אירופה" רחוק מאוד מהשמש, כך שהוא בעצם מכוסה בשכבת קרח, אך עדויות מהשנים האחרונות מצביעות על כך שמתחת לשכבת הקרח מסתתר אוקיאנוס גדול של מים נוזלים. ליבת הירח עדיין פעילה כך שהיא פולטת חום ומחממת את המים שקרובים לה. בספטמבר 2016, טלסקופ החלל "האבל" אפילו זיהה גייזר בסמוך לקוטב הדרומי של הירח, ומאז הסקרנות אפילו גברה.

אז מתי נוכל לגלות על זה קצת יותר? נאס"א מתכננת לשלוח לאזור את "אירופה קליפר", מערכת שתכלול גם חללית שתקיף את הירח מהחלל וגם גשושית שתנחת על פניו. אבל צריך עוד סבלנות – נכון לעכשיו הן בשלבי פיתוח ומתוכננות לצאת לדרך בסביבות 2022. בנאס"א גם צופים שייקח להן מספר שנים לעשות את הדרך.

4. הכוכב המסתורי בגלקסיה

כבר מ-2013 הוא נחשב לתעלומה מוזרה שאסטרונומים לא מסוגלים להסביר כי ההתנהגות שלו שונה כל כך משל כל כוכב אחר.

כשאסטרונומים חובבים חיפשו כוכבי לכת בסביבת הכוכב KIC 8462852, הם השתמשו בשיטות הרגילות: הם ניסו למצוא מקרים שבהם האור שמגיע ממנו פוחת פתאום לכמה ימים, מה שבדרך כלל מעיד על כך שכוכב לכת קרוב מסתיר מעט מהאור שלו. האסטרונומים אומנם גילו שם הפחתות בעוצמת האור, אבל משמעותיות הרבה יותר ממה שכוכבי לכת מסוגלים לעשות. והן אפילו לא היו מסודרות: הן התפתחו לאט ונעלמו מהר, וגם נמשכו לפעמים יומיים ולפעמים שלושה חודשים. מאז 2015 חוקרים רבים בעולם מנסים לפענח מה קורה שם, אך בינתיים שום הסבר טבעי שהועלה לא עבר את מבחן הנתונים שבשטח.

באין הסבר מניח את הדעת, אחת האפשרויות שהועלתה מציעה שמבנה-על חייזרי בקרבת הכוכב, אולי אפילו בשלבי הקמה, הוא זה שגורם להפחתות החריגות בעוצמת האור שמגיע ממנו.

5. גלי רדיו להנעת "חלליות מפרש" חייזריות

אם כבר מדברים על טכנולוגיות חייזריות מתקדמות, ממש לאחרונה חוקרים נעזרו בהן שוב כדי להסביר תעלומה נוספת – "התפרצויות רדיו מהירות". אמנם ההתפרצויות נמשכות רק מספר אלפיות השנייה, אבל משתחררת בהן כמות עצומה של אנרגיה. עד היום זוהו רק 20 כאלה, ועדיין ממש לא ברור מה גורם להן.

לפרופ' אבי לייב מאוניברסיטת הארוורד יש הסבר מעניין לתופעה. במאמר שפרסם בכתב העת Astrophysical Journal Letters (מרץ 2017) הוא מציע שמקורן של ההתפרצויות אינו בתהליכים טבעיים, אלא בציוויליזציה חייזרית. פרופ' לייב גם מציע הסבר לתפקיד של קרינת הרדיו הזו: לדחוף באמצעות מפרשי ענק חלליות נוסעים, ברחבי המרחבים העצומים של הגלקסיה, במהירות המתקרבת למהירות האור.

6. אז מה כל זה אומר?

אולי אנחנו לא לבד? "בכל היקום הענק שלנו, חייבות להופיע ציוויליזציות אינטליגנטיות זרות וחלקן כפי הנראה מתקדמות יותר משלנו. לנו יש טכנולוגיה רק במשך 6,000 שנה, וסביר מאוד שלהם יש טכנולוגיה הרבה יותר זמן מזה", אמר פרופ' ג'ייסון רייט, מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה, בריאיון לאפוק טיימס מוקדם יותר השנה. לגבי הסיכויים שנצליח גם ממש לפגוש אותם בכל היקום העצום הזה, רייט, שחוקר ומחפש פלנטות רחוקות, כבר יותר סקפטי, אבל לדעתו, חשוב שננסה.